קצת פחות מארבעה חודשים מאז הקמת ממשלת בנימין נתניהו החדשה, בתום חודשים של מחאות המונים שלא נראו כמותן בישראל, ולאחר אינסוף אזהרות של גורמי כלכלה, בנקאות, תעשייה וטכנולוגיה לגבי הפגיעה הכלכלית האפשרית של ההפיכה המשפטית בישראל – הודיעה סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס על הורדת התחזית עבור הכלכלה הישראלית.
התחזית הורדה מחיובית ליציבה בלבד, בשלב זה ללא פגיעה בדירוג עצמו, אולם עם אזהרה ברורה למשקיעים בכל העולם לגבי הסיכון הטמון בהמשך קידום מהלכי שינוי המשטר בישראל על ידי הממשלה. תגובת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדברים הייתה אומנם צפויה, אך עדיין מפתיעה מעט.
לדבריהם: "סוכנות מודי'ס אינה מכירה את החוסן הישראלי. כלכלת ישראל יציבה ואיתנה ובעזרת השם תישאר כזאת". האומנם? אין ספק שעזרת השם חשובה מאוד כדי לשמור על יציבותה ועצם קיומה של מדינת ישראל, אבל כדי לתת מענה לאמירה זו, ראוי לבחון את כל ההיבטים והגורמים שמהם נבנה החוסן הלאומי והחברתי בישראל, ולברר אם במציאות הנוכחית אכן לא נפגע חוסננו הלאומי והחברתי.
אז מה קרה בישראל במהלך ארבעת החודשים האחרונים?
יחסי החוץ עם מדינות ערב. נחתם הסכם לנרמול יחסי סעודיה ואיראן ללא ידיעת ארה"ב וישראל, בניגוד לאינטרס הביטחוני של ישראל ולהצהרת הממשלה על נרמול היחסים עם סעודיה כיעד אסטרטגי. הוקפא הרכש הביטחוני מישראל על ידי איחוד האמירויות, ויצאה הודעה על צינון היחסים עם ישראל, כולל אי־הזמנת ראש הממשלה לביקור.
הוכרז על צינון יחסים עם מדינות ערב השונות, ובוצע גירוש של נציגת ישראל ממפגש מדינות אפריקה. כמו כן מתפתח סכסוך קשה מול ממלכת ירדן עקב נאומו של השר סמוטריץ', שלווה במפת ארץ ישראל השלמה, שכוללת את אדמת ירדן, ובגלל הצהרות השר בן גביר בנוגע לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית.
היחסים עם ארה"ב. ישראל חווה משבר קשה ביותר מול ממשל ארה"ב. בכלל זה, אי־הזמנת ראש הממשלה לפגישה עם הנשיא ג'ו ביידן, החרמת ביקור ומניעת מפגשים עם שר האוצר, וגינויים נרחבים מכל הממשל והמנהיגות היהודית בארה"ב. בנוסף, הוזמן שגריר ישראל בוושינגטון לשיחת נזיפה בבית הלבן בעקבות ביטול חוק ההתנתקות.
היחסים עם האיחוד האירופי. ישראל ספגה גינויים מכל מדינות האיחוד, כולל אזהרות ממנהיגי איטליה, גרמניה, צרפת ואנגליה, שבהן ביקר ראש הממשלה. מדינות אלו לא שיתפו פעולה עם בקשת ראש הממשלה לסייע במאבק נגד איראן. כמו כן, נפתחו הליכי חקירה בבית המשפט הבינלאומי בהאג נגד ישראל ובכיריה.
ביטחון. ניכרת עלייה בהיקף הפיגועים והנפגעים בישראל ובשטחי איו"ש, ובכלל זה גם הפוגרום שהתבצע באזרחים בחווארה והצהרות חברי ממשלה על הצורך במחיקתה. איראן הגיעה להעשרת אורניום קרוב לרמת 90%, שמשמעותה יכולת לייצר פצצה גרעינית ללא יכולת ישראלית לפעול נגדה בהיעדר תמיכה בינלאומית.
גדר ההפרדה עדיין פרוצה, ומחבלים ושב"חים נכנסים באופן חופשי לישראל. חמאס מוסיף לשגשג ולשלוט בעזה. הוא מתעצם בסיוע איראני ומוסיף לאיים על ישראל גם מהגבול הצפוני בירי רקטות. מתפרסמת אזהרת הרמטכ"ל על פגיעה ביכולות הצבא עקב התרחבות תופעת הסרבנות גם לצבא הסדיר. מתפרסמת אזהרת ראש השב"כ מפני ריכוז איומים, כולל כאלה הנובעים מהמצב שנוצר. מתפרסמת אזהרת שר הביטחון מפני הזעזוע המתרחש בצה"ל – והוא מפוטר פומבית על ידי ראש הממשלה, שלאחר מכן חוזר בו לנוכח התנגדות ציבורית עצומה.
הכלכלה והחברה האזרחית. מתפתח מרי אזרחי ומתקיימות הפגנות המונים. מתפרסמות אזהרות של כל בכירי המשק והכלכלה בארץ ובעולם, ועל פי דיווחי חברות ההשקעות, מיליארדי שקלים זולגים אל מחוץ למדינה מקרנות, מקופות גמל ומחסכונות.
חברת דירוג האשראי העולמית מודי'ס הורידה כאמור את תחזית האשראי. כמו כן, דווח על הפסקת השקעות של מדינות, בנקים וחברות בינלאומיות. ישנה עלייה דרמטית בהיקפי הסרבנות מכל גוני קשת תפקידי המילואים בצבא. הקיטוב והשסעים בחברה הישראלית מתעצמים ובאים לידי ביטוי ברחובות, במדיות החברתיות ובתקשורת. מאבקי פנים מתחוללים בכל החילות, ומתקיים תהליך שלילי של הוצאת צה"ל מהקונצנזוס הלאומי. המשמעות היא פגיעה בצה"ל כצבא העם.
היחסים עם הרשות הפלסטינית. בפועל מתקיים מצב של ניתוק יחסים והפסקת שיתוף הפעולה הביטחוני, תוך המשך קריסת הרשות והתקרבות לאינתיפאדה נוספת.משטרת ישראל וביטחון הפנים. במשטרה מתחוללים מאבקי כוח פנימיים, לרבות הדחות פומביות של מפקדים. קיים נתק בין הפיקוד הבכיר לממשלה, כולל ביקורות ארסיות שסופג המפכ"ל מידי השר הממונה עליו איתמר בן גביר וחברי קואליציה. מתקדמת חקיקת חוק להקמת המשמר הלאומי כמיליציה חמושה שתהיה כפופה לשר בן גביר על חשבון משטרת ישראל. בתוך כך, המשטרה ממשיכה להיחלש, ואלפי שוטרים מתפטרים לנוכח תנאי השירות הגרועים והיעדר גיבוי משפטי וחוקי.
חקיקה. חקיקת שורת חוקים המתירים פשיעה ועבריינות בקרב נבחרי ציבור, מניעת חקירתם ומינוים לשרים. 141 הצעות חוק מוגשות לשינוי מבנה המשטר והבחירות, צמצום כוחו של בית המשפט, חיזוק הממשלה, חיזוק בתי הדין הרבניים, מניעת גיוס חרדים, ועוד. כמו כן, מורחב באופן דרמטי וחד־צדדי הפטור המלא מגיוס לתלמידי ישיבות.
להעניק מתנה
על רקע הסקירה העובדתית שהובאה כאן, קשה שלא להגיע למסקנה הברורה כי חוסנה הלאומי והחברתי של ישראל נמצא כיום במשבר עמוק שבו לא הייתה ככל הנראה מעולם, ומכאן שלאמירות על חוסנה של החברה הישראלית אין בהכרח כיסוי אמיתי במציאות. ההתרחשויות בשטח מצביעות על היחלשות ברמת תחושת האחדות הלאומית והחברתית, על הגברת הקיטוב והשסעים בחברה, על פגיעה משמעותית בכלכלה ועל פוטנציאל החמרה עתידי נוסף בכלכלה.
בימים שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום הזיכרון לחללי צה"ל וליום העצמאות, נדמה שהדבר הראוי להיעשות על ידי ממשלת ישראל כמתנת יום הולדת 75 למדינה, הוא החזרת האחדות לעם, חיזוק החברה האזרחית וביצוע מהלכים שיחזקו את כלכלתה ואת משטרה הדמוקרטי.
את זה ניתן לעשות באמצעות עצירת מרוץ החקיקה, ביטול הרפורמה המשפטית, מימוש צעדים לחיזוק השוויון בנטל, הימנעות משינוי הסטטוס קוו מול הרשות הפלסטינית ובהר הבית, הוצאת הצבא והמשטרה מהוויכוח הפוליטי וחזרה למדיניות שקולה הרואה את אינטרס המדינה כולה ואת אזרחיה על פני אינטרסים פוליטיים צרים של חלקים בממשלה.
הכותב הוא חוקר בכיר וראש תחום החוסן הלאומי, המכון למדיניות ואסטרטגיה אוניברסיטת רייכמן