ישראל היא ארץ יקרה לנו, אבל זה לא אומר שצריך לעלות ולהתיישב בה. חשוב יותר להיות יהודים ולשמור על הזהות היהודית. השתדלו תמיד להיות יחד ומאוחדים. וזכרו, זה גם טוב ומועיל לטפח ערכים ונוהגים שאהבתם במדינות המוצא שלכם". המילים האלה לא נאמרו בפירוש ובאופן מוצהר, אבל זהו המסר שעלה החודש בניו יורק באירוע השנתי של פרויקט "לימוד", המקיים זה למעלה מ־30 שנה כנסים המלמדים על התרבות וההיסטוריה היהודית והארץ־ישראלית.
למעלה מאלף גברים ונשים הגיעו במזג אוויר גשום וסוער לבית המלון "הילטון", הממוקם בפינה נידחת בנפת ווסטצ'סטר בניו יורק שבו התקיים הכנס. במשך שבת שלמה, משישי בצהריים ועד מאוחר בלילה במוצאי שבת, היו באי הכנס מנותקים מהעולם החיצוני, כפופים לסדר יום עמוס ומתיש. אבל זה היה מרתק, מרחיב ומעשיר את הדעת.
התענוג הזה אינו בחינם. מחיר השהות במלון לשבת הוא 300 דולר לנפש. מחתך והרכב המשתתפים ניתן היה להיווכח עד כמה סדר העדיפויות של כנס "לימוד" הוא מעודכן, מציאותי ועונה למאווייו של מי שהוא מלכתחילה נועד לו. כולם יוצאי ברית המועצות לשעבר. רובם הגדול זוגות צעירים, דור שני ושלישי לאבותיהם המהגרים, שהגיעו בשנות ה־80 וה־90 של המאה הקודמת לחופי ארצות הברית. היו שם דתיים, חובשי כיפות סרוגות שציציות השתרכו ממכנסיהם, כאלו שהזדהו כרפורמים וקונסרבטיבים, נשים חבושות שביסים ונשים לבושות מכנסיים הדוקים ושמלות עם מחשופים עמוקים. קהל יהודי מגוון, מלוכד, שנראה בהחלט שמח בחלקו.
להיפגש עם אגדה
"בשבילי, כנס 'לימוד' הוא כמו לקרוא ספר טוב או לראות סרט טוב", אומרת חנה ליבסון, מנהלת בית מרקחת בשכונת קנסינגטון בברוקלין, שהגיעה לכנס עם בעלה אלכס. "ההשתתפות בכנס מחזקת את הזהות היהודית שלי. ההרצאות, הסמינרים שאני עוברת, זה עבורי כמו לגדול ולצמוח במובן הרוחני. זאת גם הזדמנות מיוחדת להיות עם אנשים שאני אוהבת ולהכיר אנשים חדשים".
שרה ובן ציון בבקנוב הכירו באחד מכנסי "לימוד" ונישאו לפני חודשים אחדים. היא בת למהגרים ממולדובה, ובעלה היגר כילד עם הוריו מטשקנט. "זהו הכנס השלישי שאני משתתפת בו", מספרת שרה. "חשוב לי לרכוש ידע על יהדות".
לכנסי "לימוד" יצאו שם ומוניטין בהיקף עולמי. אין כמעט עיר מרכזית שלא התקיים בה בעשור האחרון כנס כזה: מוסקבה, סנט פטרסבורג, לונדון, טורונטו, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, אילת, נצרת, באר שבע וירושלים. הכנס בחודש הבא יתקיים בקישינב שבמולדובה. הכנס בווסטצ'סטר הוא השמיני בניו יורק והעשירי בארצות הברית. במדריך שחולק למשתתפים מופיעים שמותיהם של למעלה מ־100 מרצים, מומחים, אישי ציבור ודמויות מפורסמות מעולם הבידור בישראל וברוסיה, והוא כולל כ־150 הרצאות, סמינרים, סדנאות ופאנלים.
הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, דני דיין, הרצה וסיפר על עוצמתה של ישראל; פאנל מיוחד דן בצעדים נגד תנועת החרם על ישראל; סדנה אחת עסקה באפיית חלות לשבת; ובסדנה אחרת לימדו איפור. הרצאה שריתקה רבים הייתה זו של אבי־חוה שטיין, שעברה ניתוח לשינוי מין. שטיין גדלה בבית חסידי בשכונת וויליאמסבורג. היא נולדה כגבר, למדה בישיבה והוסמכה לרבנות. ב־2012 עזבה את הסביבה החסידית, הפכה לאקטיביסטית שכותבת ומפרסמת בעיתונים, מופיעה בערוצי טלוויזיה ומדברת על חייה כטרנסג'נדרית.
מופע נוסף שמשך מאות משתתפים היה של אלכסנדר דרוז, מנחה תוכנית הטלוויזיה הפופולרית ברוסיה "מה, איפה ומתי". למשתתפים זו הייתה חוויה מיוחדת להיפגש עם דרוז. "הוא נחשב ברוסיה לדמות אגדית. כילדה, גדלתי על תוכנית הטלוויזיה שלו", סיפרה לוריה אברמוב, שהיגרה עם משפחתה כנערה צעירה.
ד"ר יואל רפל, היסטוריון וסופר, משתתף כמעט קבוע בכנסי "לימוד", מגדיר את תוכן הכנסים כ"כמוסת תרכיז של יהדות וציונות בשילוב נושאים שונים". ד"ר רפל היה מקורבו של הסופר וחתן פרס נובל אלי ויזל והוא לשעבר מייסד ומנהל ארכיון אלי ויזל. בשנה האחרונה מאז פטירתו של הסופר, הציג רפל בכנסי "לימוד" תערוכות של צילומים של ויזל. בכנס בווסטצ'סטר הציג ד"ר רפל דווקא תערוכת צילומים של הזמר המנוח לאונרד כהן. כמו כן, במהלך הכנס התקיימה הופעה של נינט טייב. לפי הערכה רווחת, באזור שלוש המדינות - ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט - מתגוררים כ־300 אלף יהודים יוצאי ברית המועצות לשעבר.
הרעיון של "לימוד" אינו חדש. לפני למעלה מ־30 שנה פעל פרויקט כזה בקהילה היהודית בבריטניה. חיים צ'סלר, שכיהן בעבר כגזבר הסוכנות היהודית ואף עמד בראש הסוכנות היהודית בברית המועצות, בין השנים 1993-1996, במהלכן עלו לארץ 350 אלף יהודים, החיה את הרעיון בתנופה ובמרץ בלתי נלאים. הוא מעריך כי למעלה מ־50 אלף איש ממגזר המהגרים היהודים הרוסים השתתפו עד כה בכנסים.
צ'סלר מדבר על "לימוד" כאב הגאה בהישגי בנו. "הקמתי את ארגון 'לימוד' יחד עם שותפתי סנדרה קאן, לפני כעשור", הוא מספר. "בשונה מארגונים אחרים, 'לימוד' מבוסס על התנדבות ועבודת שטח אמיתית". צ'סלר עצמו מתמקד בעיקר בחיזור אחר תורמים יחידים וארגונים העוסקים בפילנתרופיה, שמנדבותיהם נוצר תקציב למימון עלויות הכנסים. "אנחנו מספקים את מימון העלויות והתקציבים של כל כנס, אבל עבודת ארגון הכנסים בשטח היא כולה על ידי מתנדבים. ההצלחה של 'לימוד' בעיני היא בכך שהאנשים מנהלים ומפיקים את האירועים שלנו, ללא שום התערבות חיצונית", הוא אומר.
אחד המתנדבים שארגנו והכינו את הכנס בווסטצ'סטר הוא מנשה חיימוב, בן 29. הוא היגר עם משפחתו מאוזבקיסטן בהיותו ילד. "כשאני משתתף באירוע של יהודים אמריקאים, אני מרגיש זר", הוא אומר. "כשהם צוחקים מבדיחה, אני לא יכול לצחוק עמם. אירוע יהודי אמריקאי הוא לא הספר שלי, לא הסרט שלי ולא השירה שלי. אבל כשאני משתתף ב'לימוד' אני מרגיש מחובר, מוקסם".