רותי הרגישה בגיל 75 שמתחיל לדגדג לה באצבעות ולא הבינה למה, אפרת לא ידעה אפילו לצייר פרח בעיפרון, נילי, כימאית במקצועה, התחילה לצייר מסקרנות וסחפה אחריה את נכדתה בת ה-16 ואילו מישל אהבה לצייר כבר מגיל צעיר אך התפנתה ללמוד רק בגיל 70 וכעת היא מציגה בתערוכות. קבלו ארבעה סיפורים של ארבע נשים שלמדו לצייר בגיל 70 ויותר ומאז לא עוזבות את המכחול.
ידיח את בן גביר וסמוטריץ'? ההצעה הדרמטית של מנסור עבאס לנתניהו
האם ב"קשת" צריכים לחשוש? ההישג המרשים של אילה חסון
רותי גונן בת ה-79, דיירת "אחוזת פולג", החלה לצייר לפני ארבע שנים בלבד וכבר מאיירת דיוקנאות של בני משפחתה בצורה מעוררת פליאה. היא לימדה את עצמה ללא ניסיון קודם בכלל.
"תמיד חשבתי שיש לי שתי ידיים שמאליות. לפתע לפני ארבע שנים התחיל 'לגרד' לי באצבעות... לא הבנתי מה יש לי, הרגשתי שאני חייבת תעסוקה לידיים. כל חיי עסקתי בכלל בתחום הפסיכולוגיה, מאוד רחוק מעולם האומנות, פתאום לקחתי עפרון ודף והתחלתי לצייר. ראיתי שאני די טובה בזה והמשכתי לציורי שמן. למעשה לימדתי את עצמי בארבע שנים האחרונות לצייר וההתלהבות מהסביבה עצומה", סיפרה.
מישל שפירא בת ה-72 השלימה תואר שלישי ברפוי בעיסוק, כשכל שאיפתה היא לעזור לזולת וליצור סביבה תומכת וחושית לקידום איכות החיים של אנשים בעלי צרכים מיוחדים. כבר בגיל מאוד צעיר הראתה מישל אהבה לציור, אבל התפנתה ללמוד רק בגיל 70.
הציורים, לדבריה, באים מתחושות לב והיא נעזרת מפעם לפעם בצילומים או ברסיסי דמיון. "אני תמיד מופתעת לראות כיצד צורות וצבעים מקבלים חיים על דף נייר שהיה לבן וריק לא מזמן", היא מספרת ומוסיפה: "אני כל כך נהנית מהציור, ומקבלת המון פירגון מהסביבה, לכן לא מזמן העליתי תערוכת יחיד ב'אחוזת פולג', הדיור המוגן בו אני מתגוררת, וההתלהבות הייתה עצומה".
נילי שליט בת ה-85 התחילה לצייר לפני שלוש שנים. "למדתי לצייר בחוג ציור ב'אחוזת צהלה' שם אני מתגוררת, והחברות שלי כל כך אוהבות את היצירות שהן רבות אחת עם השנייה מי תקבל את הציור הבא שלי", היא מספרת בהתלוצצות ומוסיפה: "אני אוהבת לצייר פיקאסו, ויצירות עם הומור. בהכשרתי אני כימאית, אף פעם לא ציירתי ולא תיארתי לעצמי שזה יעבוד כל כך טוב. אפילו נכדתי בת ה-16 התחילה לצייר גם בעקבותיי והיא מציירת מדהים".
אפרת שובל בת ה-79, דיירת ב"אחוזת צהלה", התחילה לצייר לפני מספר חודשים. "נכנסתי לחדר בלי מחשבה שאוכל לעשות משהו, המורה ניגשה אליי ואמרתי לה שאני לא יודעת להחזיק עפרון ביד אז שלא תצפה ממני... היא ענתה 'בואי נראה - קחי עפרון ונייר'. התחלתי בלהעתיק גליל ויצא נהדר ואז קוביה ומשם זה התגלגל... ציירתי כבר עשרות ציורים, בעיקר מרישום, אבל התוצאות יפות לדעת הסביבה ואני מאוד נהנית מהתהליך והתוצאה".
