הגם שידוע היטב שטיפול בגורמי סיכון כחלק ממניעה ראשונית (לפני האירוע הראשון) מפחית בצורה משמעותית את הסיכון לחלות באוטם שריר הלב, הנתון לפיו הטיפול גורם ל-86% הפחתה בסיכון לאוטם הפתיע גם אותנו. המספר המדהים הזה עולה ממחקר שוודי שפורסם לאחרונה בעיתון הקרדיולוגי האיכותי Journal of the American College of Cardiology .
במחקר השתתפו למעלה 20,000 אנשים "בריאים" עם גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם. הוא בוצע בשוודיה בגברים בני 79-45 שמילאו שאלונים שבדקו קיומם של חמישה פרמטרים: 1. דיאטה "בריאה". 2. צריכה מתונה של אלכוהול. 3. ללא עישון. 4. הקף מותניים תקין (ללא השמנה/השמנה מרכזית) 5. פעילות גופנית סדירה.
המחקר עקב אחרי המשתתפים במשך 11 שנה. רק אחוז קטן (0.5%) מהמשתתפים קיימו את כל חמשת הפרמטרים, אך כאשר השוו בין אלו שקיימו את כל חמשת הפרמטרים לעומת אלו שלא קיימו אף אחד מהם נמצאה הפחתה דרמטית של 86% בהתקפי הלב במהלך תקופת המעקב. כאמור, מדובר בנתון מדהים ממש. מבין המשתתפים, אלו שאצלם התקיימו רק חלק מחמשת הפרמטרים - הפחיתו את הסיכוי לאוטם בצורה פחותה, וככל שהתקיימו פחות פרמטרים כך הייתה פחות מניעה.
מחקר זה מדגיש בצורה חדה את חשיבותו של המושג "מניעה ראשונית" – שהוא הניסיון להפחית או להעלים עד כמה שניתן את קיומם של גורמי הסיכון ההפיכים והניתנים לטיפול המגבירים את הסיכויים לפתח מחלת לב וכלי דם ובכלל זה אוטם שרירי הלב ואי ספיקת לב.
"מניעה שניונית" מתייחסת לניסיון להקטין את הסיכון לאירוע לב חוזר לאחר שזה כבר התרחש. לשם כך נדרש מעקב וטיפול רציף אצל קרדיולוג וכן, גם טיפול תרופתי קבוע. מיד לאחר האירוע מאוד מומלץ להיכנס לתוכנית פעילות במכון לשיקום לב (עדיף קרוב לבית על מנת לצמצם את הסיכוי לנשירה מוקדמת בגלל קושי בהגעה וכו'). במכונים אלו, מלבד פעילות גופנית סדירה, מתקיימת מעטפת בריאות המספקת ייעוץ דיאטני, ייעוץ פסיכולוגי, קבוצות תמיכה למיניהן ומעקב רפואי רציף.
מעבר לאורח חיים כמתואר, חיוני ממש לציין שישנם גורמים מאיצים למחלת לב וכלי דם שאינם קשורים אך ורק באורח החיים. למשל נטייה גנטית לקרישיות יתר, ולעתים גם יתר לחץ דם. ובהחלט כך גם במקרה של רמה גבוהה של הכולסטרול הרע (LDL) שנקבעת גנטית ולא ממש קשורה בסוג הדיאטה ו/או פעילות גופנית. הפחתת רמת ה- LDL
מרבית האוכלוסייה המערבית חיה חיים סדנטרים (נייחים), כאשר כעשרים אחוזים מעשנים, וחשוב מכל - כמיליארד איש בעולם המערבי שמנים ושמנים מאוד. מתוכם, כ-15% חולים בסוכרת (בקרב חולי לב כ-30% חולים בסוכרת, כך שיש הרבה יותר אנשים עם גורמי סיכון וחולי מטבולי (עדיין ללא מחלת לב) מאשר חולים שכבר עברו אירוע לבבי. מדובר באוכלוסייה ענקית חולה ברמת האיברים והרקמות, ועל כן סביר להניח שאוכלוסיה זו תפתח מחלת לב וכלי דם בהמשך הדרך. כמות ענקית של אנשים צריכים, על כן, "מניעה ראשונית". ואולם, לאור ניסיון העבר נראה שהמשימה גובלת בבלתי אפשרי.
חינוך הקהל על ידי הצהרות והנחיות מטעם איגודי הרופאים והקרדיולוגים בעולם הביא למודעות את סוגיית גורמי הסיכון, אבל לא ממש הצליחה לשנות אורחות חיים. האמירות "מלמעלה" של הממסד הרפואי, הגם שמאוד מוגדרות ומדויקות, לא הצליחו לחדור עמוק מספיק וחזק מספיק למרקם חייהם של האנשים.
צריך, ובהקדם, לעשות עוד בעניין זה, תחילה ברמה הממלכתית, בהמשך ברמה הסביבתית, ולבסוף ברמת הפרט. מדובר במלחמה על בריאות הציבור המשיקה גם לאספקטים כלכליים כבדי משקל. צעדים מסוימים בוצעו כבר, כגון סימון מוצרי מזון (תהליך מגושם שנמצא בחיתוליו), איסור מכירת משקאות ממותקים בבתי ספר, ועוד כהנה וכהנה ניסיונות ותקנות, אבל המרחק שלנו מהצלחה עדיין ענק. דיון מפורט בתרחישים ממלכתיים וסביבתיים הוא מעבר למטרתו של מאמר זה, ואנסה לא לחטוא גם אני בדיבור "מלמעלה", שלא ממש מסייע לפלוני לשנות את אורחות חייו שלו ושל משפחתו המצומצמת.
ברמת הפרט, מאידך, יש סיכויי הצלחה טובים יותר. מכוני מניעה ושיקום, מרפאות מומחים לטיפול בגורמי סיכון מוקמות, רופאי הבית במרפאות קופות החולים רגישים יותר ויותר לעניין המניעה והמדיה מוצפת בתוכניות הסברה.
לכו להיבדק במרפאות המומחים ורופאי הבית, אכלו מאוזן (בעלי עודף המשקל – רדו במשקל), עשו פעילות גופנית, הפסיקו לעשן, הפחיתו את הכולסטרול הרע (עם תרופות), ודאו שאין לכם יתר לחץ דם...
ויהיה בסדר? יהיה בסדר!