ארבע הקושיות מקבלות פירושים שונים כאשר דיאטניות הוגות בהן

אם חושבים על זה, ישנם אלו שבכל הלילות נמנעים מחמץ ואף מחמירים - נמנעים מגלוטן. גלוטן הוא כנראה הרכיב המזוהה ביותר עם החיטה. הוא חלבון מהצומח, הנמצא לא רק בחיטה אלא גם בשעורה, בשיפון ובשיבולת שועל. הוא מצוי במוצרים על בסיס דגנים אלה כמו סולת, קוסקוס, בורגול, לחם, לחמניות, פיתות, קרקרים, מוצרי מאפה מתוקים ומלוחים, פסטה ועוד.
 

בעבר הימנעות מגלוטן הייתה הדיאטה הנדרשת לחולי צליאק, שעבורם הימנעות מגלוטן מהווה את הטיפול במחלה. יותר ויותר עדויות קליניות ומחקריות מצביעות על כך שבנוסף לצליאק קיימים מצבים נוספים שבהם הפחתה בצריכת גלוטן יכולה לסייע. לפי המידע הקיים היום, אנשים הרגישים לגלוטן יכולים לצרוך מזון המכיל גלוטן בטווח הסיבולת האישית שלהם עד להופעת התסמינים. כלומר, בין הרגישים לגלוטן יהיו כאלה שרגישים מאוד ואחרים פחות. הקשבה לגוף כמו גם ניסוי וטעייה יסייעו למצוא את המינון האישי הנכון.
 

מגוון הסימפטומים הוא רחב. אלה הקשורים למערכת העיכול כמו נפיחות בבטן, גזים, התכווצויות, כאבים ושינויים במעי הרגיז עד לסימפטומים שאינם קשורים למערכת העיכול כמו עייפות, ירידה בזיכרון וקשיים קוגניטיביים. השם הכולל הניתן לתופעה זו הוא "אי־סבילות לחיטה". 
 

בספרות המדעית לא קיימת הוכחה או סיבה לכך שדיאטה ללא גלוטן תורמת לבריאות או נחוצה לירידה במשקל. עבור אנשים בריאים צריכת גלוטן אינה מהווה בעיה. מוצרי מזון על בסיס קמח חיטה מלאה הם מקור לרכיבי תזונה איכותיים. עם זאת, הימנעות מגלוטן מהווה ויתור על מזונות בעלי תכולה קלורית גבוהה כמו עוגות ועוגיות, בורקס, פיצות, מה שמסייע לצמצם את סך הקלוריות בתפריט והתוצאה היא גם ירידה במשקל. 

אם בערב ליל הסדר בקערת החג נמצא רק את המרור (סלרי, פטרוזיליה או מזון סמלי ומסורתי אחר), בשאר ימי השנה כדאי ומומלץ ליהנות ממגוון רחב של ירקות. הם טעימים, משביעים, בריאים ומכילים רכיבי תזונה נפלאים. אפשר לצרוך אותם במבחר אפשרויות: טריים, מוקפאים, מיובשים, מאודים, חלוטים, מוקפצים או צלויים.
 

הירקות מהווים מקור מצוין לוויטמינים ומינרלים חיוניים, לסיבים תזונתיים ולרכיבי תזונה פעילים כמו פיטוכימיקלים ואנטי־אוקסידנטים המגינים על תאי הגוף ומשפרים את תפקודם.
 

מחקרים רבים מצביעים על קשר חזק בין צריכת ירקות להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת, סוגי סרטן, אירוע מוחי, לחץ דם, קטרקט, אוסטיאופורוזיס ("בריחת סידן") ועוד. אנשים שאוכלים יותר ירקות בתפריטם היומי הם אנשים בריאים יותר. 
 

זאת ועוד, מחקרים שעקבו אחר אנשים במשך שנים מצאו מתאם בין צריכת ירקות לתוחלת חיים. כדי ליהנות משלל היתרונות הבריאותיים, מומלץ לצרוך מדי יום ירקות בחמישה צבעים, שכן הסוד בירקות נמצא בשילוב בין כל רכיבי התזונה המצויים בהם בשפע. 
 

פעמיים מטבילין במי מלח, פעם אחת את המרור ופעם אחת את הביצה. המלח השולחני מורכב מחיבור של המינרלים נתרן וכלור. זהו לרוב ההרכב של המלח בצורתו הטבעית. הוא פופולרי בשימוש ביתי וגם בשימוש בתעשיית המזון. הנתרן הוא המרכיב המדובר, המתוקשר והבעייתי מבין השניים. הנתרן שייך לקבוצת המינרלים.

אלו רכיבים שמקורם בכדור הארץ, וגוף האדם אינו מייצר אותם. הצמחים שואבים את המינרלים מהקרקע, ואנחנו צורכים את המינרלים ממקורות ישירים כמו צמחים, מים - ובעקיפין מבעלי החיים הניזונים מהם. גוף האדם אינו יכול להתקיים ללא המינרל נתרן. הוא נחוץ למאזן נוזלים תקין בגוף, הולכת אותות עצביים, התכווצות שרירים, קצב פעימות לב תקין ועוד.
 

אך כמו בכל תחום בחיים הבעיה היא במינון ובאיזון. בישראל, כמו גם במקומות רבים בעולם, צריכת הנתרן גבוהה פי שניים ויותר מהצריכה המומלצת, וצריכה עודפת מקושרת להגדלת הסיכון ליתר לחץ דם, מחלות קרדיווסקולריות ושבץ מוחי.
 

מעבר למזונות שאנו מבשלים בבית וממליחים בשולחן, הנתרן נמצא כמעט בכל מזון מעובד: בלחם, במוצרי החלב, בדגני הבוקר, בשימורים ועוד. מסקרים שנערכו עולה כי מרבית צריכת הנתרן מגיעה ממזונות מעובדים (כ–80%) - ורק היתר מהבישול הביתי.