ככלל – למרות חריגים מעטים אך בולטים לעין – החברה הישראלית הגיבה עד כה למשבר הקורונה, בהיבטיו האפידמיולוגיים והכלכליים, במידה מרשימה של חוסן וסולידריות. בשיח הציבורי ניתן לזהות מידה לא מעטה של חשדנות וציניות כלפי החלטות שהתקבלו בדרג המדיני, בנסיבות של קיטוב פוליטי מתמשך, אך לצדן האזנה להמלצות המעוגנות בעמדות הדרג המקצועי, ונכונות להסתגל למצב ולמלא אחר ההנחיות. מתרבות גם תופעות של תמיכה, סולידריות וגיבוי לסגלים הרפואיים הנמצאים בחזית.
לגילויים אלה של חוסן וסולידריות יש השלכה ישירה לא רק על היכולת לשטח את העקומה, בהיבטיו האפידמיולוגיים של המשבר, אלא גם על המישור המדיני והאסטרטגי. ספציפית, לדימוי של חוסן חברתי ותפקוד גבוה בעת מצוקה יש תפקיד ביטחוני כחלק ממשוואת ההרתעה. כבר נאמר שהדרך להרתעת מחבלים מתאבדים, שאין משמעות מבחינתם למחיר המעשה – המוות, היא ההמחשה לאורך זמן כי הם ימותו לחינם. לא יעלה בידם לקרוע את הרקמה החברתית או למוטט את כוח העמידה של החברה.
חשוב להדגיש כי התגובות במישור החברתי טעונות השלמה וגיבוי מצד המערכת הפוליטית. למידת האמינות והנחישות של הדרג המדיני, ונכונותו לקבל החלטות קשות, יש השפעה ישירה על החוסן החברתי בעת משבר היסטורי. ההשוואה בין צרפת לבין בריטניה ב־1940 (מי התפורר ומי עמד) ממחישה את חשיבות המנהיגות בבניית החוסן הלאומי. בנסיבות שבהן אין פערי עמדות לגבי שאלות היסוד – מול הנגיף, מול איראן ולנוכח תוכנית טראמפ – יש הכרח בעמידה משותפת ובלכידות לאומית.
גם ניהול נכון של הממד הכלכלי של המשבר, למרות המצוקה התקציבית הגדלה והולכת והשבתת חלקים משמעותיים של המשק, יכול להניב תוצאות בעלות משמעות אסטרטגית: יכולת עמידה במצבי לחץ בסדר גודל זה עשויה, בחלוף המשבר ובכפוף לעומק הפגיעה ארוכת הטווח בכלכלה העולמית, דווקא לשוב ולבצר את תדמיתה של ישראל כיעד כדאי להשקעות, וכגורם שחשיבותו עולה בתחומים שהמשבר מסמן כמשמעותיים לעתיד, החל מביוטכנולוגיה וכלה ביכולת עבודה ולימוד מקוונות. על מנת לעמוד במבחן, חשוב לעשות שימוש מושכל ברזרבות המטבע המרשימות שצברה ישראל בעשור האחרון.
גם אם משבר הקורונה שואב את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות, ובאופן זמני משפיע על התנהלות גורמים כמו חמאס ומוריד את רמת החיכוך, חשוב לוודא שסדר העדיפויות הלאומי לא ישתבש, והממשלה שתקום תעמוד על המשמר מול נטיות לשחוק את ההוצאה הביטחונית. יתרה מזאת, מול רמה גבוהה של אי־ודאות פוליטית וכלכלית לגבי ארצות הברית יש לשמר ולייעד משאבים כדי לממן את צורכי ההצטיידות של צה”ל, אפילו בנסיבות של שינוי באקלים התמיכה הנוכחי בקונגרס.
כל זאת, על רקע המציאות – העומדת בעינה, למרות השפעתו העמוקה של משבר הקורונה על החברה באיראן ועל הלגיטימיות של משטר האייתוללות – של איום איראני פעיל, כאשר ההיערכות אליו מחייבת גם היא התנהלות אחראית ומאוזנת וגיבוי ציבורי ופוליטי רחב.
הכותב הוא סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)