"החזרה לבית הספר וללימודים לקראת בחינות הבגרות ולעיסוקים האחרים, מצמצמת את הזמן שאני מבלה באינסטגרם, ועוזרת לי בהתמודדות עם האוכל והדיאטה", סיפרה נערה ששואפת להשיל ממשקלה. רק עם החזרה לשגרה היא הבינה כי בתקופת השהייה בבית בשל הקורונה היא בילתה שעות בשיטוט באינסטגרם, שכללו צפייה בסרטונים קצרים ותמונות ובהם נערות ונשים מאוד רזות, אימוני כושר ושיח על דיאטה שגבה ממנה מחיר כבד: התעסקות יתר בדימוי הגוף וחישובי קלוריות מיותרים.
אנחנו רגילים לחשוב על הנזקים של זמן מסך ממושך בהקשר של השמנה, בעיות שינה, הפרעות קשב וריכוז, הטרדות מיניות, ירידה בכישורים החברתיים, עלייה באלימות, בריאות העיניים. אך האם יצא לכם לחשוב על הנזק לדימוי הגוף?
ילדים ובני נוער מבלים שעות מסך רבות באינסטגרם, ולאחרונה נוספה גם האפליקציה הסינית טיקטוק (שהפופולריות שלה עקפה את זו של אינסטגרם), המיועדת ליצירת סרטונים בשילוב מוזיקה ומגוון אפשרויות עריכה ואפקטים.
באינסטגרם ניתן למצוא יותר מ־100 מיליון פוסטים בנושא דיאטה וירידה במשקל. אלו כוללים עיבוד וליטוש התמונות (פוטושופ); שיח על ניתוחים פלסטיים; תמונות “לפני" ו"אחרי"; אימוני כושר, חלקם מפרכים, והצעות לדיאטות שונות, חלקן משונות, ללא ביקורת או סינון. המסר ברור ופשוט, מי שרזה - יפה. מי שרזה - מוצלח ומצליח.
כולם רוצים להיות רזות ורזים. לעתים תוך הצבת יעדי משקל לא ריאליים. זה לא חדש שבמטרה לשפר את המראה נעזרים בדיאטות שחלקן קיצוניות, בפעילות גופנית אינטנסיבית ממוקדת, התורמת לעיצוב ולחיטוב. מה שמשתנה מעשור לעשור ומשנה לשנה הוא הגיל הנמוך שבו מתחיל העיסוק במראה הגוף, שיחד עם החשיפה הגוברת לרשתות החברתיות, מהווה שילוב מסוכן. בעיקר בקרב בנות, אך יותר ויותר גם בקרב בנים.
מחקר שהתפרסם בפברואר בכתב העת "Body Image" בחן את ההשפעות של צפייה בתמונות אינסטגרם של אנשים שמבצעים פעילות גופנית במטרה לעורר השראה (fitpiration) על דימוי הגוף, על מצב הרוח ועל ההנעה לפעילות גופנית בקרב נשים צעירות בנות 17־25. תוצאות המחקר הראו כי חשיפה לתמונות fitpiration לא רתמה לפעולה ולביצוע פעילות גופנית רבה יותר אלא הובילה למצבי רוח ירודים ולאי־שביעות רצון מהגוף. עם זאת, התמודדות קצרה עם פעילות גופנית תרמה להפחתה במצבי רוח ירודים וצמצום אי־שביעות רצון מהגוף.
מחקרים רבים נוספים מצביעים על קשר ברור בין החשיפה למסרים של רזון ברשתות החברתיות, במיוחד בקרב הנוער, לבין דימוי גוף נמוך והפרעות אכילה. מאידך, קיימים מחקרים המצביעים על כך שכאשר החשיפה קצרה ומבוקרת למסרים חיוביים - ההשפעה טובה על מצב הרוח ודימוי הגוף כאחד.
מה זה דיאטה קטוגנית
“מה הסיפור של הדיאטה הקטוגנית?", שואלים אותנו רבים. כשהשואלים הם הורים, בדרך כלל נוספת גם דאגה לשאלה, שכן זו הדיאטה המככבת באינסטגרם, נוסף לדיאטות אחרות כמו אלה המציעות צום לסירוגין. המשותף לכולן הוא צריכה מצומצמת של קלוריות והבטחה לגוף רזה בדרך מהירה.
הדיאטה הקטוגנית עלתה לכותרות לפני כ־100 שנה כטיפול אפקטיבי בהתקפי אפילפסיה. בהמשך היא התפרסמה בגרסה קצת מעודנת בדיאטה המפורסמת של ד"ר אטקינס. דיאטה קטוגנית מכונה כך כיוון שהיא כוללת קיטוזיס. זהו תהליך המתרחש בגוף בצום או בהגבלה קפדנית של צריכת פחמימות, פחות מ־30 גרם ביום (כמו לחם, אורז, תפוחי אדמה, פסטה, פירות, ממתקים, אלכוהול), ו־70%־80% מהקלוריות הנצרכות ביום מקורם בשומן. זו הסתגלות מטבולית שאפשרה לבני אדם לשרוד בתקופות רעב.
כאשר מאגרי הסוכר בדם נגמרים, הגוף עובר להפיק אנרגיה ממאגרי הגליקוגן (רב־סוכרים) בשרירים ובכבד. וכשאלה מידלדלים, הגוף מתחיל לייצר סוכר משומן ומחלבון. בתהליכים האלו הגוף משקיע הרבה אנרגיה ומופקת מהם יחסית מעט אנרגיה. למעשה, רקמות השומן תורמות חומצות שומן ליצירת אנרגיה כל הזמן, אך במצבי צום השימוש בשומן לצורך הפקת אנרגיה גובר באופן משמעותי. בזמן צום ממושך מתחילה הידלדלות של מסת השומן, שעם הזמן נראית לעין. ברקמת השומן נוצרים חומרים הנקראים גופי קטו, שבכבד הופכים להיות המקור העיקרי לאנרגיה. מערכות שונות בגוף מסתגלות לשימוש בגופי הקטו כתחליף לגלוקוז. אצל אנשים רזים במיוחד או כאלו שהדיאטה שלהם דלת פחמימות תהליך יצירת גופי קטו יתרחש בשלבים מוקדמים יותר, אפילו לאחר צום הלילה.
הדיאטה הקטוגנית נוקשה, ורבים מתקשים להתמיד בה לאורך זמן. לעתים יש תופעות לוואי כתוצאה מהירידה בכמות הסוכר כמו כאבי ראש, בחילות, הקאות, שיפוט לקוי, מחשבה מעורפלת, עייפות ובעיות שינה. גופי הקטו יכולים לגרום לריח אצטון מהפה.
בספטמבר 2019 יצאה הודעה מטעם פייסבוק ואינסטגרם (ששייכת לפייסבוק) כי תיחסם חשיפה של גולשים מתחת לגיל 18 לפוסטים המקדמים מוצרים מסוימים לירידה במשקל ופרוצדורות קוסמטיות. זה בהחלט צעד אחד קדימה, אך האם הוא מספיק? האם אין צורך לנקוט צעדים נוספים? האם בכלל זהו תפקידן של הרשתות החברתיות?
ובינתיים המלצתנו להורים היא לא רק להגביל את זמן המסכים אלא גם לבחון את התכנים, עם הבנות והבנים. לברר לאילו פוסטים הם חשופים, מה אופי ההמלצות והמסרים שמופיעים בהם, ההרגשות שמתעוררות בעקבות הפוסטים ביחס לגופם ולהסביר את האשליה אל מול המציאות.