התפתחות העובר והתינוק – עוד בשלב ההיריון, וכמובן לאחר הלידה – היא מהדברים החשובים ביותר לכל הורה. אחד המפתחות להתפתחות קוגניטיבית תקינה הוא היוד, יסוד חשוב שתועלותיו לגופנו, ובין היתר גם לילדינו, לא מוכרות מספיק. בכתבה הזו נבין עד כמה יוד חיוני להתפתחות התקינה בזמן ההיריון ולאורך ראשית חייו של התינוק.
מחסור ביוד עלול להוביל לשלל בעיות
בין רשימת הגורמים שעשויים, לדעת האדם הממוצע, לגרום לנזקים התפתחותיים־קוגניטיביים לעובר ולתינוק, ככל הנראה לא יופיע היוד. אלא שלמרבה ההפתעה, מחסור ביסוד החשוב הזה עלול להוביל לשלל בעיות הקשורות בקוגניציה.
"במישור הראשון, השפעת המחסור ביוד היא על המוח המתפתח, ולכן המלצת משרד הבריאות היא להתחיל בצריכת יוד טרם ההיריון, כחודש לפני", מסביר פרופ' משנה קליני עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר בבית החולים רמב"ם, חבר נבחר בוועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר ומי שתחומי מחקריו כללו: אבחון מומים בעובר בשליש הראשון, אבחון טרום לידתי ועוד. "במישור השני קיימת השפעה ישירה על בלוטת התריס, האחראית על חילוף החומרים בגוף. חסר יוד, אפילו בכמות מועטה, יכול להביא לתחלואה בעוברים ובילודים בהמשך ולמצב של תת־תריסיות בקרב באימהות".
הסיבה העיקרית לכך היא שהיוד נחשב למרכיב קריטי בפעילותה התקינה של בלוטת התריס – בלוטה הורמונלית שנמצאת באזור הגרון. הבלוטה הזו מייצרת הורמונים אשר משפיעים ישירות על חילוף החומרים שלנו, על קצב הגדילה, וגם על ההתפתחות הקוגניטיבית. אלו ההורמונים טרייודותירונין ותירוקסין.
נציין כי מחסור ביוד יכול לפגוע גם בהתפתחותה של מערכת העצבים בגופו של העובר, ואף להגדיל את הסיכוי להפלה, או ללידה שקטה (לידה שבה העובר נולד מת). אך הנזקים יכולים לקרות גם לאחר הלידה, ובמילים אחרות: צריכת יוד תקינה חשובה מאוד גם בחודשים הראשונים לחייו של התינוק (וכמובן גם לאחר מכן, לאורך כל חייו של אדם).
כך, במצב של מחסור ביוד עשויה להיפגע התפתחותו השכלית של הילד, וכן קצב הגדילה שלו. ליקויים נוירולוגיים או בעיות שמיעה נחשבים גם הם למצבים שכיחים כתוצאה ממחסור ביוד, וכמובן – תת־פעילות של בלוטת התריס, כבר בימיו הראשונים של הפעוט, וזאת משום יחסי הגומלין הישירים בין כמות היוד בגוף לבין פעילות הבלוטה.
"ההיריון עצמו הוא בעל משמעות קריטית גם בטווח הקצר שלאחר הלידה וגם לאורך כל החיים", מסביר פרופ' שולט. "חסרים תזונתיים יכולים לגרום לתחלואה ניכרת גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך בהמשך החיים".
ההשפעה עלולה להיות ארוכת טווח
ההשלכות של מחסור ביוד, בין אם מדובר בהתפתחות קוגניטיבית לקויה, בין אם זהו עיכוב בגדילה או כל דבר אחר, עלולים להתברר כנרחבים ולא נקודתיים. במילים אחרות, ייתכן שפגיעה שנגרמה כתוצאה ממחסור ביוד תהיה ארוכת טווח, כך שתשליך על יכולותיו ועל 'ביצועיו' של הפעוט כאשר יגדל, בשנות הגן ובית הספר.
יותר מזה: ייתכן שאותו תינוק אשר סבל ממחסור ביוד בגיל קטן, וכתוצאה מכך נגרמה פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית שלו, יתפתח למבוגר עם בעיות זיכרון, קשיים בתפיסה כמותית ובהסקת מסקנות, קיבולת חשיבה מצומצמת ועוד.
מחקר שנערך לפני כמה שנים בדק נשים אשר התמודדו עם מחוסר ביוד בשלבים הראשונים של הריונן. ילדיהן נבדקו כשהיו בני 8–9, ועל פי תוצאות המחקר הדגימו מיומנויות נמוכות יותר מילדים בני גילם שאימותיהן לא סבלו ממחסור ביוד – מיומנויות בסיסיות וחשובות כמו הבנת הנקרא או קריאה. במחקר אחר נמצא כי בני שמונה לאימהות שסבלו ממחסור ביסוד החשוב בזמן ההיריון, הציגו תוצאות נמוכות במבחני IQ בפרקים המילוליים.
אפשר למנוע זאת מבעוד מועד
אין ספק שהדברים שנכתבו עד כאן עשויים להיות מפחידים מאוד, ולהדיר שינה מעיני הורים רבים. אך לא מדובר בגזירה משמיים, אלא במצב שאפשר למנוע אותו בצורה קלה יחסית. כיצד? באמצעות תזונה נכונה.
מזונות מן הים כמו אצות ודגים; מוצרי חלב; ביצים; מלח מועשר ביוד; ואפילו מי ברז לא מותפלים – כל אלו מכילים יוד בכמות נאותה, שיכולה בהחלט למנוע מצב של פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית, ואף לשפר את המצב הקיים. למעשה, צריכת יוד ברמה הדרושה יכולה לתרום לא רק לילדים, אלא גם למבוגרים, במידה מסוימת. נכון, פגיעה קוגניטיבית עשויה להיות ארוכת טווח, כפי שציינו קודם לכן, אך מעבר לתזונה נכונה יכול לסייע להפחתת ההשלכות ולשיפור המצב.
ומה המצב אצלנו? "סקרים שנעשו בשנים האחרונות מצאו שחסר ביוד נפוץ ביותר במדינת ישראל", מציין פרופ' שולט. "היוד נמצא בחלב ניגר, בביצים, בדגים, באצות - אבל האוכלוסייה שלנו לא צורכת מזונות אלו באופן מספק".
ומהי הכמות המומלצת שתסייע לנו להימנע ממחסור ביוד, או להתמודד עם פגיעה קודמת? עד גיל שמונה – 90 מיקרוגרם ליום; עד גיל 16 – 120 מיקרוגרם ליום; מעל גיל 16 – 150 מיקרוגרם ביום. "הצריכה המומלצת של יוד בהיריון ובהנקה, על פי המלצת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, הינה 250 מק"ג ליממה", מוסיף פרופ' שולט.
אחת הדרכים לצרוך כמויות נדרשות של יוד היא באמצעות נטילת תוספי תזונה: טיפות פוסטיום יוד (יודיקל) למשל, מבית כצט, מציעות 30 מק"ג בכל טיפה. פרופ' שולט מסביר מדוע צריכת תוסף תזונה יכולה להועיל במקרה זה מאוד: "בישראל קיים מלח מועשר ביוד, אבל על מנת לא להגדיל את צריכת המלח בשימוש הביתי ניתן להיעזר בתוספי תזונה המכילים יוד (פוטסיום יודיד). הם נוחים לצריכה ובטוחים בשימוש. נטילת יוד באמצעות טיפות מדודות מאפשרת טיפול הדרגתי, גמיש ומותאם אישית".
כך או כך חשוב לזכור כי כאשר מדובר בנשים בהריון, נשים מניקות, אנשים הנוטלים תרופות מרשם וילדים יש להיוועץ ברופא/ה או בדיאטן/ית רפואי/ת מוסמך/ת ברישיון משרד הבריאות, שכן ריכוז גבוה מאוד של יוד בגוף עשוי גם הוא להזיק.