עבור חלק מהילדים מדובר בימים הראשונים במסגרת חינוכית מסודרת. עבור אחרים, זוהי עוד שנה בגן, או שנים ראשונות בבית הספר היסודי. כך או כך, פתיחתה של שנת הלימודים החדשה והחזרה למסגרות מביאה עמה בשורה נוספת, מרגשת הרבה פחות: עלייה בשכיחות של מחלות הילדים למיניהן. מה גורם למחלות הנפוצות ואיך אפשר למנוע מהקטנטנים שלנו לחלות שוב ושוב, או לכל הפחות לצמצם הדבקה?.
מאיפה זה מתחיל?
מחלות ילדים, שלעתים נקראות גם "מחלות חורף", נגרמות מכמה סיבות וניתן לחלק אותן לשלושה גורמים עיקריים:
הוויראליוּת: רוב מחלות הילדים שאנחנו מכירים הן מחלות ויראליות, כלומר כאלו שנגרמות מווירוס. הווירוס עובר לרוב באמצעות דרכי הנשימה ומגע, והצפיפות בגנים, כמו גם הפעילות הצמודה בקרב ילדי הגן, תורמת לכך מאוד.
המחסור באוורור: לא רבים יודעים, אך אותן מחלות ויראליות לא קיימות רק בחורף, אלא לאורך כל השנה. אם כך, מדוע הילדים חולים לרוב כשקר? משום שבעונה הקרה חדרי הגן והכיתות מאווררים פחות, והחוסר באוורור מגדיל את הסיכוי להידבקות.
חוסר הגיינה: ניקיון והגיינה חשובים מאוד למניעת הפצת וירוסים וגם חיידקים. כאשר אנו שוטפים ידיים, למשל, אנחנו בעצם מקטינים את סיכויי ההדבקה שלנו (ממש כפי שהנחו אותנו לעשות בשיאה של הקורונה. אגב, לא תמיד מדובר דווקא בחוסר אחריות מצד צוות הגן, שכן קשה מאוד בשגרת היומיום האינטנסיבית להקפיד על היגיינה מושלמת בכמות גדולה של ילדים.
כל הגורמים הללו מעלים משמעותית את הסיכוי להידבקות במחלות ילדים, בוודאי בשנותיהם הראשונות, כאשר מערכת החיסון שלהם צעירה יותר ופחות בשלה ובמקביל הסיכוי שלהם לחשיפה במסגרת החינוכית גדול יותר.
איך אפשר למנוע הדבקה, או לכל הפחות למזער את הסיכוי לכך?
נתחיל מהעובדה שמניעת הדבקה באופן מוחלט כמעט אינה אפשרית. כל אותם גורמי מחלות שציינו בתחילה 'מבטיחים' שהילד שלכם יידבק, לצערנו ולצערכם, בשלב מסוים של שנותיו בגן. למעשה, על פי משרד הבריאות רוב הפעוטות יסבלו מצינון, לדוגמה, עד 12 פעמים בשנה.
ובכל זאת, ישנן דרכים לצמצם את ההדבקה עד למינימום. זה מתחיל בראש ובראשונה בכלל הפשוט: ילד חולה לא נכנס לגן. מדובר בכלל חשוב שעליו צוות הגן וההורים יחד חייבים לשמור. נוסיף ונאמר כי לכל מחלה ישנן גם הוראות מפורשות של משרד הבריאות מבחינת זמן השהות בבית והמועד שבו אפשר להשיב את הילד לגן.
מה עוד אפשר לעשות? לשמור כמה שניתן על ההגיינה – גם של הילד, כאשר הוא מגיע לגן, אבל הרבה יותר מזה, במהלך שהותו בגן. לכן, על צוות הגן להקפיד על אוורור החלל, גם בחורף (בצורה חכמה ותוך שמירה על חום הילדים, כמובן), לשטוף ידיים לפני כל מגע במוצרי מזון ולאחר כל החלפת חיתול או שהות בשירותים. ילדים גדולים יחסית יש ללמד לעשות זאת בעצמם.
עוד מומלץ להקפיד על הפרדה בין הכלים והמוצצים שבהם משתמשים הילדים (על אף שזו משימה לא פשוטה כלל).
דבר אחרון: איגוד רופאי הילדים מפרסם כל הזמן רשימה של חיסונים לילדים, חיסוני שגרה מומלצים אשר ניתנים להם כבר מגיל קטן. גם לחיסונים אלו ישנה חשיבה רבה במניעת מחלות, בהפצה ובהדבקה בקרב הקטנטנים שלנו.
איך מטפלים בתסמינים?
כאמור, מחלות ויראליות אינן ניתנות לטיפול באמצעות אנטיביוטיקה (התוקפת חיידקים ולא וירוסים), ולכן ברב המקרים פשוט צריך להתאזר בסבלנות ולתת למחלה לחלוף, לנסות להקל על הפעוט ולהקפיד על מנוחה בבית.
במידה והתינוק או הפעוט סובל מתסמיני התקררות כגון נזלת ושיעול, שאינם מסוכנים אך עלולים לפגוע באיכות השינה שלו ובתאבון, ניתן לנסות ולהקל עליו באמצעות תכשירים טבעיים המתאימים לשימוש גם בתינוקות.
אפשרות אחת היא טפטוף של שמן אקליפטוס ארומטי על הכרית או בדפיוזר. אפשרות נוספת היא מריחה של משחת "קולדי" על בית החזה והצוואר, המכילה שמן אקליפטוס ושמנים טבעיים נוספים להקלה על התסמינים.
במידה והילד סובל מהקאות ו/או שלשולים, חשוב מאד לדאוג לשתייה מרובה למניעת התייבשות.
בכל מקרה של התנהגות חריגה כגון אדישות, חום גבוה שאינו עובר תוך שלושה ימים, פרכוסים או כל מצב שמדאיג אתכם ההורים, מומלץ לפנות לרופא הילדים ללא דיחוי.