הממ"ד הישראלי עובר מהפכה תפיסתית, ואירוע התפוצצות הכטב"ם בתל אביב לפני כשבוע מדגיש את חשיבותו המתחדשת. בעוד שבעבר שימש בעיקר כחדר שינה ספרטני, חדר עבודה או אפילו מחסן, בשנה האחרונה הממ"ד הפך למוצר מבוקש ולחלק אינטגרלי מהבית, המשלב הגנה מתקדמת עם עיצוב מודרני ופונקציונליות יומיומית.

האירוע האחרון בתל אביב ממחיש את הצורך המתמיד בהתאמת פתרונות המיגון למציאות המשתנה. כיום, הממ"ד לא רק מספק מיגון והגנה, אלא גם מציע סביבה אסתטית ונעימה לשהות בה. עם פתרונות אחסון חכמים ועיצוב מתקדם, הוא משתלב בצורה מושלמת בשגרת החיים הביתית, מאפשר לדיירי הבית ליהנות מהגנה מבלי לוותר על איכות חיים.

מהפכת הממ"דים משקפת את השינויים בתפיסת המיגון הביתי ומביאה עימה פתרונות מתקדמים המשדרגים את חוויית המגורים, תוך התמודדות עם אתגרי הביטחון העכשוויים.

עד לאירועי השביעי באוקטובר, הייתה מגמה  בתכנון רבי קומות, של הוצאת הממ"ד מהדירה למרחבים מוגנים קומתיים (ממ"קים). זאת במטרה ליצר דירה גמישה לשינוי עם קירות שמאפשרים עדכון מהיר וזול, פתחים גדולים ונוחים לתפעול וללא אביזרי מיגון גסים. מאז ה-7/10, חל שינוי תפיסתי במגמה זו. הרוכשים רוצים לשפר את איכות החיים בחירום על-ידי מרחב מוגן, רב-תכליתי, פרטי וזמין שמאפשר להם שהות ארוכה בו. בכך חזרה הדרישה לממ"דים ובעקבותיה אפילו יזמים שהחזיקו בתכניות מאושרות של מבנים עם ממ"קים, שינו כיוון ותכננו מחדש ממ"דים בדירות למכירה.    

עד לאירועי השביעי באוקטובר, היתה מגמה  בתכנון רבי קומות, של הוצאת הממ"ד מהדירה למרחבים מוגנים קומתיים (ממ"קים). זאת במטרה ליצר דירה גמישה לשינוי עם קירות שמאפשרים עדכון מהיר וזול, פתחים גדולים ונוחים לתפעול וללא אביזרי מיגון גסים. לאחר האירועים חל שינוי במגמה זו. הרוכשים רוצים לשפר את איכות החיים בחירום על-ידי מרחב מוגן, רב-תכליתי, פרטי וזמין שמאפשר להם שהות ארוכה בו. בכך חזרה הדרישה לממ"דים ובעקבותיה אפילו יזמים שהחזיקו בתכניות מאושרות של מבנים עם ממ"קים, שינו כיוון ותכננו מחדש ממ"דים בדירות למכירה.

נישת שינה - סטודיו XS (צילום: עמית גושר)
נישת שינה - סטודיו XS (צילום: עמית גושר)

העלמת נוכחות אביזרי המיגון מהיום יום 

קיימים אביזרי מיגון שכבר עכשיו ניתן ליישם בבניה חדשה ובכוחם לשפר את התחושה בממ"דים ברמה האסתטית והנוחות התפעולית. הבולטים בהם הוא דלת הזזה "דלית" שכבר קיימת בשוק, אך טרם אומצה באופן רחב כסטנדרט. מדובר בדלת כנף מאסיבית שנכנסת בקלות לתוך כיס בקיר ונעלמת כאשר אינה בשימוש. פתרון זה מאפשר לחיות במרחב מוגן מבלי לראות באופן תמידי את אביזרי המיגון. בכך ליהנות מחדר הממ''ד בדיוק כמו כל חדר אחר. בבית הישראלי כל כך הורגלנו לנוכחות דלתות המיגון, ששכחנו כמה אבסורדית ההופעה הגסה שלהן בסביבת המחייה.

רכיב אחר שדורש העלמה הוא צינורות הברזל המגושמים (הפלאנג'ים) שנועדו לאטום/להחדיר אוויר מסונן בחירום. בשלב זה, מגוון המתאמים, הברזים והשסתומים שמופיעים בממ"ד, מהווים מפגע אסתטי ומונעים תחושת "בית". עד שמוצרים אלו ישתפרו בהופעתם, ניתן ליצר הסתרה על-ידי רהיטים מאווררים / פריקים שיצניעו צינורות אלו, מבלי למנוע את הפונקציה שלשמה הותקנו.

שיפור הרווחה דרך חלון ממ"ד

החלונות המאסיביים של הממ"דים הופכים את חזית הבניין למאכזבת בהופעתה ומבחינה תפעולית הם כבדים, מגושמים וקשים לשימוש. בערים מסוימות אף חל איסור על הפניית חלונות הממ"דים לחזית הרחוב מטעמים אלו של אסתטיקה. גודל החלון האפייני הוא מטר על מטר (קיימות מידות נוספות) והוא מותקן בגובה 105ס"מ מפני הריצוף ובכך מונע אפשרות של צפייה בנוף במצב שכיבה במיטה.

לנושא זה נתנו בהג"א פתרון ערכי ויצירתי לתחום מוסדות הרפואה, בו יצרו חלון צר וגבוה המאפשר צפייה בנוף בשכיבה ובכך שיפרו את רווחת המטופל ואת סיכוי ומשך החלמתו. בשנה האחרונה, אושר פתרון זה גם לתחום המגורים, אך נותרו הדרישות המחמירות של ההתקנה עבור מוסדות הציבור ללא התאמה לבניין מגורים רגיל. אני משוכנע שאם ימשיך פיתוח החלון ברוח זו לשוק הפרטי, הוא יאומץ באופן נרחב.

חדר רחצה צמוד ממ''ד, סטודיו XS  (צילום: עמית גושר)
חדר רחצה צמוד ממ''ד, סטודיו XS (צילום: עמית גושר)

שילוב בין מיגון לנוחות

בדור החדש של חלונות ההזזה לממ"ד (לעומת הכנף האימתנית של הדור הקודם), פרופיל החלון והזיגוג המותר לשימוש לעיתים אינם תואמים את דרישות התקן האקוסטי המחמיר. כאשר החלון פונה לרחוב סואן, נדרש לעתים עובי זכוכית גדול המחייב פרופיל אלומיניום שאינו מתוקנן ובכך מוביל לשימוש בחלון הכנף הישן והמגושם שיודע לקבל זיגוג זה. בנוסף, הנחיות ההפעלה של חלונות ההזזה של הדור החדש מסתמכים על הסרת הכנפיים בחירום. לא כל דייר יודע שבכלל נדרש לעשות כן, ולא כל דייר בעל היכולת הפיזית לכך. לדוגמא יתכן שילדים או קשישים יתקשו להוריד את כנפי האלומיניום המזוגגות בעצמם. על-כן בפיתוחים עתידיים נדרש למצוא פתרון שיענה הן על מגוון התקנים הישראליים הקשורים לבידוד טרמי ואקוסטי, והן לקהל משתמשים רחב שיוכל לתפעל את אביזרי המיגון בקלות.

ממ"ד קטן יותר לדירות קטנות? אולי דווקא ההיפך.

תמהיל גדלי הדירות במדינת ישראל במגמת שינוי ובעתיד יכלול יותר דירות קטנות שגודלן 55 מ"ר ומטה. הממ''ק, שהיה פעם ההבטחה עבור בניינים מרובי דירות קטנות, בשלב זה נדחק לשוליים. בכך הממ''ד חוזר לדירות ומגדלי ממ''דים רבים נוספים לבניינים על שלל המגבלות התכנוניות שמביאים עמם (שקצרה היריעה מלסקור בכתיבה זו). האם הגיוני שממ"ד באותן דירות יהיה תמיד בגודל סטנדרטי של 9 מ"ר כפי שנדרש?
היות והממ"ד משמש בדירות קטנות כחדר שינה יחיד בבית, אולי הוא דווקא צריך לקטון, להכיל מיטה בלבד, ולהוציא פונקציות נוספות של אחסון בגדים, שולחן עבודה ועוד לחלקים הציבוריים הנעימים בבית?
ואולי בכלל להיפך? לעתים ממ"ד של 9מ"ר לא מספיק לפונקציות המרובות שרוצים בחדרי שינה. לדוגמא שילוב של מיטה זוגית מרווחת עם גישה משני הצדדים, ארון בגדים רחב ידיים וסביבת עבודה נעימה. אולי דווקא ממ"דים גדולים יותר המאפשרים רווחה בשהייה הוא כיוון ששווה לבחון?
דוגמא לכך ניתן לראות בפרויקט "מיקרו" של חברת קרסו שתוכנן ע"י משרד האדריכלים "הפלטפורמה העירונית" וכלל ממ"דים של כ-14מ"ר בחלק מהדירות. הגודל החריג של הממ"ד איפשר לשלב פונקציות של שינה, עבודה, אחסנת בגדים ועוד.
דוגמאות קיצוניות יותר מהתקופה האחרונה מדברות על חדרי מיגון דירתיים ענקיים הכוללים גם את חדר הרחצה כחלק מהמרחב המוגן ומעלות תהיות האם אנו ממגנים עצמנו לדעת והאם הפסימיות הרגעית מאירועים קשים שחווינו דוחקת אותנו לפתרונות קצה שייצרו סביבות מחיה קשות ונטולות רווחה.

דלת ממד מוסתרת בנגרות, סטודיו XS (צילום: עמית גושר)
דלת ממד מוסתרת בנגרות, סטודיו XS (צילום: עמית גושר)

איך מתקדמים מכאן?

ההבנה המצערת שהמיגון הדירתי כאן להישאר דורשת חדשנות ביצירת מגוון מוצרים איכותיים, פרקטיים ומעוצבים שיאפשרו להעלים את אביזרי המיגון הטראומתיים מהיום-יום וייצרו מבנים נעימים גמישים וקלים לתפעול. הפיתוח חייב לשלב מפתחים ממגוון תחומי ידע שיגרמו למוצרים להיות רלוונטיים ובכך יבטיחו אימוץ נרחב בשוק.

איך נדע שהצלחנו?

כשבעוד 10 שנים מהיום ניכנס לחדר ממוגן בדירה חדשה ולא יהיה לנו מושג שהוא כזה.

הכותב הוא עופר רוסמן - אדריכל, מבעלי סטודיו XS ויועץ למנהל התכנון בסטודיו המחקרי IPLAN