אתמול נתקלתי בכותרת של כתבה שנערכה על רן שריג במגזין ארצי כלשהו. “אני החלום הפמיניסטי. וכשהוא מתגשם מול העיניים שלכן, אתן אומרות שהוא גיהינום”, שריג מצוטט אומר שם. באופן אישי, אני מעדיפה למקד את תשומת לבי באנשים שיש להם אמירות חשובות יותר על נשים. למשל, חברות הכנסת שלי יחימוביץ’ ומרב מיכאלי (המחנה הציוני), שתמיד אפשר לסמוך עליהן שיזרקו את שני הסנטים שלהן בנושאי הנשיות.
גם השבוע הן לא אכזבו כשהתגייסו לגונן על שקד חסון, היועצת הפרלמנטרית של ח”כ מיכאלי, שעוכבה לשעה בכניסה לכנסת בשל אורך שמלתה. אגב, אומנם השמלה של חסון לא הייתה ארוכה במיוחד, אבל היא לוותה בגרבונים ובעליונית. אולי לא שיק, אבל לא ראוי? למי אכפת בכלל? אז זהו, מתברר שיש לא מעט שומרי סף שרואים את זה אחרת.
“צאו לנו מהארון, חוצפנים”, קראה יחימוביץ’ בעמוד הפייסבוק שלה בעקבות האירוע. “בחורה צעירה (ומוכשרת ורצינית) מגיעה לתומה למקום העבודה שלה, לבושה באופן הכי שגרתי ונפוץ שאפשר, ודרכה נחסמת בידי מאבטחים... קיבלה ‘לא עובר’ ממשמרות הצניעות”. יחימוביץ’ הוסיפה שהקונספט שעל פיו דורשים מנשים להתלבש באופן מסוים כדי למנוע הטרדות הוא מופרך. “גם בחברות שבהן נשים מסתובבות מכוסות מכף רגל ועד ראש, ורק עיניהן מציצות דרך חרך קטן, הן נופלות קורבן למעשי אונס לא פחות, ולפעמים אף יותר מאשר בחברות שבהן נשים מהלכות בלבוש רגיל, מערבי, חשוף במידה שהן בוחרות”, היא כתבה.
“לא פחות מחמישה שומרים עמדו ומדדו בעיניהם את הרגליים של שקד והחליטו שהלבוש שלה לא מאפשר לה להיכנס לעשות את עבודתה בכנסת”, כתבה גם ח”כ מיכאלי בעמוד הפייסבוק שלה. מיכאלי, שלא כמו יחימוביץ’, דווקא לא שללה את נושא קוד הלבוש הראוי למקום עבודה, אבל נושא הצניעות (שאגב, לא צוין רשמית כסיבה שהיא עוכבה בשום מקום) חרה לה מאוד. “לבוש מכובד לא יכול להיות שם קוד להחפצה ואמצעי לדיכוי נשים”, כתבה ח”כ מיכאלי. “מיותר לציין שהבדיקה האופנתית בכניסה מחמירה יותר עם נשים מאשר עם גברים”.
יחימוביץ’ ומיכאלי צודקות, אבל הטענות של שתיהן לא מספקות אותי. לתפיסתי, הן צודקות לא בגלל סוגיית המגדר. הרי נשים פוליטיקאיות אינן היחידות שסופגות ביקורת על המראה החיצוני שלהן. בואו לא נשכח את הבדיחות על שערו הסגול של ראש הממשלה בנימין נתניהו או את הפעם ההיא שאותו ראש ממשלה העיר לשר הרווחה חיים כץ על חולצת הפולו שבה הגיע לישיבת ממשלה (“חיים, זה לא מכובד”). כלומר, נדמה שהרצון למשטר את האושיות הנכנסות בין כותלי המשכן חוצה את העניין המגדרי.
***
בעיני, הדרישה לקוד לבוש נוגדת את החופש הבסיסי של כל אדם על גופו. אני מבינה את הבקשה שלא להתהלך עירומים ברחובות, אבל יותר מזה, קשה לי להתחבר למשטר המוטל על פריטי לבוש. כבחורה שהתלבשה רוב חייה בצורה שנויה במחלוקת למדי, למדתי על בשרי עד כמה הניסיון למשטר את הלבוש בציבור נוקשה. עם השנים הבנתי שלעזאזל, הכי נעים להתהלך במדים בסיסיים בצבע שחור. אבל עצם העובדה שזו הבחירה שלי לא אומרת שזו הבחירה של שקד חסון. או של חיים כץ לצורך העניין. אז בחייך, יו”ר הכנסת, יולי אדלשטיין, תתחילו להתמקד בכך שלמשרתי הציבור תהיה נפש צנועה והולמת ותפסיקו להתעכב על זוטות כמו איזה סוג חולצות הם לובשים או מה אורך החצאית שלהם.