עקרון מהותי שעומד בבסיס התפיסה האימונית (קואוצ'ינג) הוא שכל אדם הינו מומחה לחייו, מכיר את עצמו הכי טוב ויודע הכי טוב מה מתאים ונכון לו, יותר מכל גורם חיצוני, וכך לקבל בעצמו את ההחלטות שיובילו אותו להצלחה.
לעיתים הנגישות למידע הזה מאתגרת ואנחנו חווים קשיים במציאת התשובות שיובילו אותנו בסופו של דבר להצלחה, אך ברגע שנוכל למצוא את התשובות בתוך עצמנו ביתר אפקטיביות, לעבד אותן, ולהתחיל לפעול ולהשיג אותן, נגיע לתוצאות יוצאות דופן בכל תחומי החיים, ללא תלות באחרים.
אז איך עושים את זה? ד"ר ליאור דוד, מנכ"ל איקא הדרכות והמנהל המקצועי של קורס הקואצ'ינג בבית הספר ללימודי המשך בטכניון, מציע 10 עקרונות שעשויים לסייע לנו בכך.
1. החלטה אסטרטגית טובה היא זו שנותנת מענה מיטבי לצרכים שלנו, בטווח הארוך: לכולנו יש צרכים רגשיים אינדיבידואליים אותם אנחנו שואפים לממש בטווח הארוך כדי להיות מאושרים. אם החלטתנו מיועדת לממש צרכים אלו בעתיד אז היא תשרת אותנו באופן מיטבי.
2. לכל אדם ברגע נתון יש משאבים לא מנוצלים. לו היינו מנצלים טוב יותר את המשאבים האלו רמת ההישגים שלנו הייתה עולה משמעותית. למשל: השכלה, ניסיון תעסוקתי, שפות, קשרים, כישורים שונים ועוד, שלא בהכרח מנוצלים במלואם בכל רגע נתון. בהינתן אתגר כלשהו, ככל שננצל טוב יותר את המשאבים האלו הסיכוי שלנו לצלוח את האתגר גדל.
3. חשיבה תוצאתית - בתחומים בהם אנו שואפים להישגים יוצאי דופן, כדאי תחילה לחשוב על התוצאות שהשגתן יקדמו אותנו ורק בשלב השני לתכנן את הדרך להשגת תוצאות אלו. לצורך הדגמה, אם למשל אנו רוצים לארח לארוחה גדולה ומוצלחת מקורבים, תחילה כדאי להגדיר את התפריט (התוצאה אותה רוצים להשיג) ורק לאחר מכן לבצע את הקניות ושאר ההתארגנויות.
4. במצב של חוסר וודאות, ההחלטה שמשאירה את מירב האופציות פתוחות היא הטובה ביותר. למשל אדם שעשה קורס צילום ורוצה לעזוב עבודה כשכיר ולפתוח עסק עצמאי לצילום אך מפחד לא להצליח כלכלית: בשלב הראשון שילוב כלשהו בין שתי העבודות בחלקיות משרה/ חל"ת וכו' תשאיר את מירב האופציות פתוחות.
5. בדיעבד, תחושת ההחמצה היא הרבה יותר קשה מתחושת הכישלון. דוגמא לכך היא למשל כשאנחנו נושאים איתנו חלום מסוים במשך שנים ולא מנסים לממשו, בפרספקטיבה ארוכת טווח, עדיף לנו לנסות בזהירות ובאחריות להגשים את החלום גם בהינתן סיכון כלשהו להיכשל, מאשר להשאיר אותו רק בגדר חלום.
6. "פרספקטיבה הפוכה" – עשויה להיות אפקטיבית לקבלת החלטות במצבים מסוימים תוך שאילת השאלה: בראיה אחורנית מגיל 120 לכיוון של היום, איך היינו רוצה לראות את עצמנו משם, בהקשר להתנהלות באירוע נוכחי.
7. חשיבה אסטרטגית מתאפשרת רק כשמנטרלים את המחשבה לגביי הדרך. נניח שאנחנו רוצים לעשות שינוי גאוגרפי מבחינת המגורים, שכרוך בקושי ביצועי רב אך התוצאה הסופית תביא לנו ערך משמעותי. ההחלטה צריכה לבחון את התועלת של התוצאה הסופית ומשם לקבל את ההחלטה. אם נחשוב על דרך היישום ייתכן שנוותר על המעבר כתוצאה מקשיי הדרך למרות שהמעבר מאוד מתאים לנו.\
8. ניטור עצמי של התנהגות מסוימת (למשל: הרגלי תזונה, הוצאות) – הינו כלי אפקטיבי להגברת המודעות העצמית ותחילתו של שינוי. אם אנחנו לדוגמא "בזבזנים" ורוצים לעבוד על זה, ברגע שנרשום את כל ההוצאות שלנו במשך תקופה, המודעות העצמית שלנו תשתפר משמעותית וזה עשוי להתחיל להשפיע לחיוב על ההתנהלות שלנו.
9. גבולות ומסגרת – הכרחיים כאשר מכוונים לשאיפות הישגיות בכל תחום. למשל ספורטאי לא יכול להגיע להישגים יוצאי דופן אם לא יקפיד על שינה, תזונה, תכנון, משמעת עצמית, ויתורים וכו'. עקרונות אלו נכונים לגביי הצלחות בכל תחומי החיים.
10. החופש הוא הכרת ההכרח – למשל בתקופת הקורונה בעלי עסקים שהבינו והפנימו שיש כרגע סיטואציה חדשה, סוג של הכרח, זה נתן להם את החופש התודעתי ליזום שינויים משמעותיים והתאמות בעסק כדי לעבור בהצלחה את התקופה המאתגרת.
קורסי הקואצ'ינג בבית הספר ללימודי המשך בטכניון מועברים במתודולוגיה מובנית וסדורה אשר קיימת כבר 21 שנים. בוגרי הקורס יידעו בסיום הלימודים להפעיל את האלגוריתם העומד מאחורי המתודולוגיה במקצועיות ומיומנות רבה, ויכולים להתחיל לפעול כמאמנים.
משתתפי הקורס יכולים להתמקצע באחת משלוש התמחויות: אימון ניהולי עסקי - לליווי מנהלים בכל רמות הניהול, אימון לבעלי הפרעות קשב וריכוז (ADHD) והוריהם, ואימון לזוגיות ומערכות יחסים.
הקורס שייפתח בסוף מאי ייערך במתכונת היברידית של לימודים פרונטליים בקמפוס הטכניון בחיפה, עם אפשרות להשתתף ברוב השיעורים גם מרחוק.