בתי לא רוצה לקום מהמיטה בבקרים ולא רוצה ללכת לבית הספר. גיליתי שהיא סובלת מהפרעת קשב וריכוז. הומלץ לנו על ריטלין, אבל גם את זה היא לא מוכנה לקחת. מה אני אמורה לעשות?
"הפרעה של קשב וריכוז באה בהמון מופעים שונים: דחיינות, אימפולסיביות, התנגדות. תחושת הערך של ילדים עם ההפרעה הזו נמוכה מאוד, ולכן הם מרבים לשקר ולהאשים אחרים בכישלונות שלהם. אלה ילדים שדורשים מהם דברים שהם לא מסוגלים לעשות, כמו לשבת בשקט ולהחזיר משחקים למקום, וכל זה מוביל לפגיעה בדימוי העצמי. חבל, כי לרוב מדובר בילדים חכמים מאוד ועם לב טוב. אני לא יודעת מדוע בתך לא רוצה ללכת לבית הספר - יכול להיות שבאמת רע לה שם, אבל יכול גם להיות שמדובר במאבקי כוח. הרי מדובר פה בילדה שלא מוכנה לשתף פעולה, גם לא בדברים הפשוטים. כשהיא נאבקת, היא מוכיחה שהיא בשליטה. היא גדלה בתחושה שאין לה שליטה על מציאות חייה, והמאבק מספק לה תחושה של 'אני יכולה', או של 'זה יהיה בקצב שלי'. את צריכה לבנות עם הילדה שלך תוכנית עבודה. את צריכה לגלות מהו מקור המאבקים שלה, ורק אז תוכלי לעזור לה באמת".
אני אם יחידנית לתאומים, בן ובת, בני שנתיים וחצי. בני מחקה את אחותו באופן אובססיבי, ואני חוששת שהאישיות שלו מתמסמסת. האם אני צריכה להפריד ביניהם בגן?
"בשום פנים ואופן לא - לא מפרידים בגיל כל כך צעיר. סגנון האישיות של הילדים נסגר בסביבות גיל 7 או 8. זה אומר שלבנך יש עוד ארבע שנים, וזה המון זמן כדי לייצר לו הפרדות וייחודיות. כל מה שמאפיין אותו היום - יכול להיות שישתנה בעוד שנה. בינתיים אני ממליצה לך לעודד אותו לעשות דברים שאחותו לא עושה. אם אחותו רוקדת והוא מאחוריה, תגידי לו שהוא רוקד מקסים, אבל את רוצה לראות אם הוא מצליח לעמוד על הראש, כי אחותו ממש לא מצליחה. אם בתך מקבלת צלחת סגולה וגם הוא רוצה צלחת סגולה, תגידי לו שאין, שיש רק צלחת כתומה. ואם הוא מגיב בעצב, תני לו להיות בתסכול שלו. זה חלק מיצירת ההפרדה".
אני אמא לתאומים - לפעמים אני עם אחד ולפעמים אני עם השני, אבל הם לא מקבלים את זה. כל פעם שמישהו אחד מהם עליי, השני בא ודוחף, רוצה את תשומת הלב שלי. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
"אמא יקרה, קודם כל, חשוב שתדעי שקנאה היא רגש כמו כל שאר הרגשות שאת מכירה. ממש כמו העצב, התסכול, האהבה. אז כן, קנאה קיימת ולא צריך לפחד ממנה. במקרה הזה, את משמשת כמשאב עבור הילדים שלך, לכל מה שהם צריכים - יחס, אהבה, תשומת לב. ברגע שאת עם ילד אחד, השני חושב שהוא אוכל לך את כל המשאבים. הרי ילדים לא יודעים שאפשר לאהוב שניים. הילדים חיים רק בכאן ובעכשיו. אז את לא יכולה למנוע מהם לחוש קנאה, זה בלתי אפשרי, אבל את כן צריכה ויכולה ללמד אותם איך חיים עם הרגש הזה ומה עושים איתו. אל תנסי לאזן, כי בסוף תייצרי רק יותר תחרות. התפקיד שלך הוא לשמר את הזוגיות שמגדירה את הקשר שלהם, שהיו זוג בבטן שלך עוד לפני שהפכו לאחים, אך לייחד כל אחד כטיפוס בפני עצמו. אני בטוחה שתצליחי לעשות זאת, בהצלחה".