שמעתם על המושג טראומה משנית? אדם שנחשף לתכנים או אירועים טראומתים אשר עבר אדם אחר גם אם לו לא נשקפה סכנה. לעיתים טראומה משנית יכולה להיווצר מחשיפה לאירועים טראומתיים דרך המדיה. טראומה משנית יכולה להתבטא בתסמינים זהים לפוסט טראומה. בילדים הטראומה היא הרבה יותר מהותית ועוצמתית, לעומת עולם המבוגרים שעבר חוויות חיים ומסוגל להכיל. 

שמירה על הנפש שלנו - צריכה להיות בעדיפות ראשונה. אנחנו מתמודדים בחודשים האחרונים עם מאבק בלתי פוסק בתוכנו ודילמה האם לצפות בסרטונים השונים שמופצים, כדי שנדע ולא נשכח. המציאות מוכיחה כי המוח שלנו לא תמיד מבדיל בין דמיון ומציאות ולכן רצוי שלא לקחת את הסיכון לפתח פוסט טראומה. חשוב להבין מה הרגישו הקורבנות והנופלים ומה חשות המשפחות, אבל שמירה על הנפש שלנו היא לא פחותה חשובה, כי אם נשמור על הנפש שלנו נוכל לנהל את הסיטואציה ולתפקד טוב יותר, בשביל עצמנו בשביל הילדים שלנו ועבור החברה שלנו. 

הסימפטומים של טראומה משנית

סיוטים ונדודי שינה 
עוררות יתר ו/ או חרדה מוגברת
דיכאון, שינה מרובה, אנהדוניה (לא מצליחים ליהנות משום דבר) 
אובדן האמון ותחושת הביטחון  
היעדר רגש 

מה כן נעשה אם נחשפנו לסרטון?

נתחיל עם מה קורה לנו בגוף. יש לנו בגוף תתי מערכות של מערכת העצבים המרכזית: המערכת הסימפתטית שאחראית על התגובות המידיות בזמן לחץ וחירום, והמערכת הפרה סימפטטית שאחראית על הרגעת הגוף בזמן מצבי לחץ. 

בזמני שיגרה הן פועלות בסינרגיה האחת עם השניה, אך בזמן של מצוקה או סטרס המערכת הסימפתטית היא זאת שמקבלת קדימות. 

כשאנחנו צופים בסרטונים הגוף שלנו מפריש הורמוני סטרס ושתי המערכות מתרחקות אחת מהשניה, המערכת הפרה סימפתטית שאחראית על הרגעה לא מתפקדת והגוף נשאר עם הורמוני סטרס וכך בעצם נוצרת טראומה.

כמובן שאנו כבר יודעים שמצבי סטרס ממושכים גורמים למחלות. 

איך נחזיר את המערכת הפרא סימפתטית לעבודה? 

ההמלצה הראשונית היא להימנע כמה שיותר מחשיפה לתכנים הנוגעים במלחמה. נסו להסיח את דעתכם ע"י צפייה בסרטונים מצחיקים, סרטים או סדרה קלילה. כך תוכלו להציף את המוח בתכנים נוספים, אותם הוא יוכל לעבד ולא רק את תמונות הזוועה מתוך הסרטון.
המלצה נוספת היא לצפות בתמונות שמעלות את רמות האוקסיטוצין (הורמון האהבה) ומפחיתות את רמת הקורטיזול (הורמון אשר מופרש בזמן לחץ ופחד) תמונות שמשדרות אהבה וחום כמו תמונות של משפחה או משפחות חיות. 

טכניקות של קרקוע: ארבעת היסודות אאמ"א 

אוויר - נשימות. הניחו יד על החזה ויד על הבטן דמיינו שאתם מריחים פרח (מנפחים את הבטן) ואז מכבים נרות לאט לאט. או חבקו את עצמכם בתפיחות כמו של פרפר. 

אדמה - הניחו את שתי כפות הרגליים על הקרקע ודמיינו שורשים שמחזיקים ומחברים אתכם אל האדמה.

מים - אחד התסמינים של חרדה הוא יובש בפה. כדי להחזיר את המערכת הפרא סימפטטית לפעולה, מומלץ לא לתת למי שנמצא בחרדה לשתות מים, אלא דווקא לבקש ממנו לנסות לייצר רוק, היות וזה מעודד חזרה את המערכת המרגיעה לפעולה.

אש - דמיינו מקום חם אהוב בטוח בו אתם מורגשים מוגנים. אפשר להתחיל להפעיל את החושים: חפשו 3 פריטים כחולים שנמצאים בחדר, הריחו בושם, טעמו סוכריה. 

דנית אביטבול. פסיכותרפיסטית ומנחת הורים (צילום: שירעד ניסים)
דנית אביטבול. פסיכותרפיסטית ומנחת הורים (צילום: שירעד ניסים)

חברו את התחושות אל הגוף - נסו לבדוק מה אתם מרגישים בגוף לאחר הצפייה בסרטון או כאשר צפים זכרונות של הסרטון? האם יש בגוף מקום שזה מורגש יותר? תנו לזה מקום ולגיטימציה. הניחו יד על המקום וחיזרו על הנשימות. לעיתים אחרי תהליך כזה תהיה עייפות מאד גדולה. אפשרו לגוף מנוחה. הגוף שלנו מייצר הורמוני סטרס שנשארים כלואים בגוף, ולכן מתן לגיטמציה ומקום לתחושות של הגוף מאפשר להם להשתחרר החוצה. 

לצערנו הרב, אין כל ודאות מתי החטופים יחזרו והמלחמה תסתיים. כך שסרטונים נוספים עלולים להופיע, גם מצד חמאס, במלחמה הפסיכולוגית כנגד אזרחי ישראל. חשוב לציין שלא כל אדם שיחווה את הסימפטומים בהכרח מפתח טראומה משנית. יש לשים לב לתדירות, לעוצמה ולמשך הזמן. במידה והם מופיעים בתדירות ובעוצמה גבוהה ולאורך זמן יש לפנות לאיש מקצוע. 

דנית אביטבול היא פסיכותרפיסטית ומנחת הורים, מומחית באוטיזם