ההתעסקות הבלתי פוסקת בקלוריות ובדיקת הערך האנרגטי של כל מוצר או מזון שאוכלים – הינה מתישה ואף עלולה לגרום להפרעות אכילה, ובנוסף לכך רחוקה מאוד מלהיות מדויקת. עדיף להקפיד על תזונה נכונה ובריאה באופן כללי במקום לבדוק האם פרוסת לחם קל מכילה 37 או 42 קלוריות.
מה הסיבות לכך? הנה כמה דוגמאות:
1000 קלוריות מחלבונים אינן כמו 1000 קלוריות מפחמימות. החלבונים גורמים לגוף לשרוף יותר קלוריות בזמן העיכול שלהם והספיגה שלהם בגוף. דיאטה של 1000 קלוריות שמכילה כמות גדולה יותר של חלבון, תוביל לירידה משמעותית יותר במשקל בהשוואה לאותה כמות קלוריות שרובה מפחמימות. פרט לעובדה זו, החלבונים גורמים לתחושת שובע גדולה יותר ולירידה בתיאבון ובחשק לנשנש.
הטעיות היצרנים
כשכתוב על מוצר מסויים מספר הקלוריות ל-100 גרם, מדובר בתוצאה של מעבדה מסוימת שמצאה את הערך הנקוב - כשמעבדה אחרת הייתה מוצאת ערך אחר. כשכתוב על פרוסת לחם קל 37 קלוריות, זה לא בהכרח מדויק. שימו לב שלא כל הפרוסות באותו גודל ואותו משקל בדיוק, מה שאומר שלא יתכן שבכל הפרוסות אותו מספר קלוריות.
הדחקת חלק מן הקלוריות הנצרכות
אם אדרש לכתוב בערב כל מה שאכלתי באותו יום ולספור כמה קלוריות צרכתי, סביר להניח שאשכח בתמימותי לספור את הקלוריות של החלב בנס הקפה (עוד לפחות 30 קלוריות בכל כוס, 3-4 כוסות זה עוד יותר ממאה קלוריות?), את חצי פרוסת הגבינה הצהובה שהכנסתי לפי בזמן הכנת הכריך לבן שלי, את רסק העגבניות שהכנסתי לשעועית הירוקה שבישלתי, ואת רבע העוגייה שטעמתי אחרי שידור חי. מדובר בעוד כמה מאות קלוריות שלא אספור אבל בהחלט נחשבות בזמן דיאטה, גם אם לא סופרים אותן.
בקיצור – מקווה ששכנעתי אתכם שעדיף להתעסק בתזונה בריאה ולא להשקיע כל כך הרבה אנרגיה בספירת קלוריות.