אני סבתא לנכדה בת 5 ולנכד בן 4, ובתקופה האחרונה שמתי לב שמתפתחת ביניהם תחרות. הם מנסים למשוך את תשומת הלב של הסביבה, מאשימים אחד את השני בכל מיני דברים, לא מסתדרים כמו פעם, ואני פשוט לא מבינה מאיפה זה מגיע. כשביררתי עם ההורים שלהם הם אמרו לי שגם הם שמים לב שזה קורה. מה אפשר לעשות בכדי לסייע לאחים הצעירים לשמור על תקשורת תקינה ואוהבת?

“תחרות בין אחים היא תופעה מוכרת, קל וחומר כשמדובר באחים שנולדו קרוב כל כך אחד לשני. התחרות הזו מתרחשת בדרך כלל כששניים הם בני אותו המין, אבל זה יכול להיות גם כשיש בן ובת. יש להפנים את הרעיון שאחים מאוד מקנאים אחד בשני, כי באופן לא מודע הם רוצים לעשות שימוש באותם משאבים של ההורים - משאבי הזמן, משאבי האהבה, כי הם לא מבינים עדיין שאפשר לאהוב שניים ואם במקרה עברת ליד אחד מהם וחייכת אז יבוא השני ויגיד שאת אוהבת אותו יותר".

בזמן נאום נסראללה: עשרות יישובים בצפון קיבלו הנחייה לשהות סמוך למרחבים מוגנים
נסראללה: "התגובה תגיע ובגדול - תהיה אשר תהיה התוצאה"

"הם באמת בתחרות, ולפעמים הם לא סובלים אחד את השני. לפי מה שאת מספרת הם בגיל מאוד דומה ויש פה מתח. זה יושב על קנאה, והתפקיד שלנו הוא לא למנוע את זה - את לא יכולה למנוע מהם לקנא, את יכולה ללמד את הילדים לחיות עם הרגש הזה. לצד הקנאה הזו יש גם המון אהבה, ואם שניהם יהיו לבד בלי ההורים או בלי איזה מבוגר משמעותי עבורם הם יהיו שם אחד בשביל השני".

"נניח שאת יושבת עם הנכדה ומחמיאה לה על משהו שהיא עשתה, ואז הנכד יוצא מהחדר השני ואומר שגם הוא עשה את זה. במקום להסתכל על הסיטואציה ולהגיד שהוא בטח מקנא פשוט תגידי לו 'איזה יופי, אני שמחה'. הגבת, בלי לעשות קרנבל. בצורה עניינית לדבר עצמו. אם הוא בא ומתלונן על אחותו תגידי לו 'זה קורה'. אם הוא בא ועושה את זה הרבה תגידי לו שאת לא אוהבת שהוא מלשין על אחותו כל הזמן - ותלכי".

"התגובות האלה יפגשו ילד מתוסכל כי הוא רגיל שכבר תקופה אתם מרימים לו להנחתה. תגיבו לזה בלי לנקוט עמדה או לתפוס צד - להגיב, ולעשות פחות עניין מזה שהוא אומר דברים על אחותו. להתייחס לדברים לגופו של עניין. בסופו של דבר, תיקון תמיד אפשר לעשות - אל תתעלמו מהילדים, פשוט תדעו איך להגיב נכון לסיטואציה".

הבן שלנו התחיל ליטול ריטלין לפני חצי שנה, וזה עובד מצוין. העניין הוא שכאשר הוא לא לוקח ריטלין זה מאוד מאתגר אותו וגם את כל בני המשפחה. איך נוכל לחזק אותו כשהוא בלי הכדור?

"בדרך כלל כשמתחילים ליטול ריטלין זה בגלל מה שאני קוראת לו 'הקושי האקדמי'. זאת אומרת שהקושי בא לידי ביטוי בעיקר במהלך בית הספר – קשה לילדים להתרכז, קשה להם להיות בפוקוס במהלך יום הלימודים. באופן כללי אנחנו יודעים שלילדים עם הפרעות קשב מאוד קשה, אין להם שקט בראש, וחשוב שתנסו להבין אותם – זה קשה מאוד להיות ילד עם קשיי קשב וריכוז. אם ריטלין עוזר, זה עוזר. מעבר לריטלין צריך עוד משהו – הילד צריך להכיר את עצמו, לחוש מה עובר לו בגוף. זה לא רק כדור הוקוס פוקוס – צריכים להיות פה עוד דברים, במיוחד אם הוא מאתגר אתכם ככה".

"הייתי ממליצה לך ללכת להדרכת הורים. שכן, יותר מחיזוק הילד כשהוא לא נוטל את הכדור - הדבר שהכי חשוב פה הוא הדימוי של הילד בפני עצמו. עליכם לבדוק את העוצמות שלו, את החוזקות שלו, את התכונות הטובות שלו ולהגיד את זה. למשל, אם הוא עבר ליד אח שלו ולא הפליק לו, לבוא אליו ולהגיד 'מאמי אני רואה שהתאפקת'. אם הוא ויתר על משהו לטובת אח שלו או חבר שלו אז כדאי לבוא אליו ולהגיד 'איזה לב נדיב יש לך'. אם רגע אחרי זה הוא מרביץ לו זה כבר סיפור אחר ובנפרד ממה שקרה קודם".

"הרעיון העיקרי הוא שמדי פעם תתחילו להשתמש במילים חיוביות נכונות שתואמות את המצב שלו. לא שקר – אנחנו לא משקרים לילד. תשתמשו במשפטים כמו 'אני אוהבת את לב הזהב שלך' - משהו קטן, וללכת. לא לפתוח בנאום. דברים קטנים, אפילו מבטי עיניים, חיוך ביני לבינו – ברית שכזו. לתפיסתי זו הדרך שתחזק את הילד בעיני עצמו וגם מול האחים שלו וחברים שלו. לראות את הדברים הטובים והחיוביים שהילד עושה ולהאיר עליהם. הדברים האלה הם דברים שיושבים על תחושת ערך". 

סייעה בעריכת הכתבה: עדן בן ארי