התמר הישראלי הוא כבר מזמן "כוכב בריאות". הזמינות לאורך כל השנה, הטעם הייחודי והיתרונות הבריאותיים, הפכו אותו במיוחד בשנים האחרונות, לארוחת ביניים טבעית וקומפקטית עבור ישראלים רבים. יתרונותיו הבריאותיים רבים: הוא עשיר בפחמימות המהוות מקור לאנרגיה, סיבים תזונתיים, מינרלים (כמו אשלגן ומגנזיום) ונוגדי חמצון.
הוא מסייע לנו לשמור על אורח חיים בריא וספורטיבי ויכול לסייע לנו כמענה לתחושת הרעב בין הארוחות, או לתשוקה שמתעוררת בנו ל"משהו מתוק". התמר הוא חלופה בריאה וטבעית לממתקים, למאפים ולמוצרי דגנים מעובדים. הוא גם מתייבש על העץ באופן טבעי, ללא תוספת של חומרים משמרים.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
אלא שלמרות כל אלה, ישנם אנשים המתמודדים עם מחלת הסוכרת ולא ממש ברור להם האם וכיצד ניתן לשלב בתפריט תמרים העשירים בפחמימות (סוכרים). אולי הגיע הזמן לנפץ את המיתוס.
במסגרת תזונה מאוזנת ומגוונת, ניתן לשלב בתפריט של אנשים עם סוכרת תמרים בכמות מדודה ומוגבלת, בהתאם לתגובה האישית. מנת תחליף של פרי מכילה כ-15 גר' פחמימות (כ-60 קק"ל). כמות פחמימות זו נמצאת בתמר מג'הול אחד גדול או בשני תמרים מזנים אחרים, קטנים יותר (כ-20 גר' נטו ללא גלעין). בכל אופן, חשוב לזכור כי קיימת שונות רבה בערכים התזונתיים ובתכולת הפחמימות של התמרים היבשים, המושפעת בין היתר מתכולת המים, שיכולה לנוע מכ-35% בתמרים עסיסיים ועד לכ-15% בתמרים יבשים.
בתמרים לחים (זן חיאני) או בתמרים צהובים טריים (זן ברהי) תכולת מים גבוהה יותר מאשר בתמרים יבשים, ולכן תכולת הפחמימות נמוכה יותר. כ-50 גר' תמרים מזנים אלה (3 יח' לערך) יכילו כ-15 גר' פחמימות. כלומר ניתן לומר, כי אנשים עם סוכרת יכולים לצרוך, מנת תמרים, השווה לתמר אחד יבש גדול, או שני תמרים יבשים קטנים, או 3 תמרים לחים (חיאני), או 3 תמרים צהובים טריים (ברהי) - כתחליף למנת פחמימות אחרת.
אמנם מחקרים חדשים מצביעים על כך שלכל אחד תגובת סוכר אישית למזונות שונים, אולם במחקרים שבדקו תמרים מזנים שונים, נמצא כי האינדקס הגליקמי הממוצע שלהם (קצב ספיגת הסוכר לדם) בינוני ואינו גבוה כפי שסברו בעבר. כלומר, עליית הסוכר בעקבות אכילת תמרים בכמות מתאימה, צפויה להיות מתונה.
הדבר נובע מהרכב הסוכרים בתמרים. הם מכילים שילוב של גלוקוז ופרוקטוז ביחס של 1:1 (האינדקס הגליקמי של גלוקוז גבוה ושל פרוקטוז נמוך) והם עשירים בסיבים תזונתיים, הממתנים את קצב ספיגת הסוכר לדם (בתמרים נמצאו לאחרונה 7 סוגים שונים של סיבים תזונתיים). בכל אופן תמיד מומלץ לבדוק את התגובה האישית לסוג המזון ולכמותו, בעזרת מד סוכר או סנסור. ניתן לשלב את התמרים יחד עם שקדים או אגוזים.
נקודה מעניינת נוספת קשורה לפוליפנולים – נוגדי החמצון שהתמרים עשירים בהם (כמו חומצה פרולית, חומצה כלורוגנית וקוורצטין). מחקרים חדשים מצביעים על כך שפוליפנולים עשויים לסייע לא רק בעיכוב חמצון ה-LDL (הכולסטרול "הרע"), אלא אף בשיפור וויסות רמות הסוכר בדם. הדבר נובע כנראה, מיכולתם להשפיע על פעילות אנזימים, על תאי הלבלב יצרני האינסולין ועוד. התמרים גם עשירים באשלגן ובמגנזיום ותכולת הנתרן בהם מזערית. הרכב זה תורם גם הוא להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.
מכלול הנתונים הללו, הוא דוגמה לכך שהמזון הצמחי השלם, העשיר בסיבים תזונתיים, מינרלים, נוגדי חמצון ועוד, הוא תמיד הרבה יותר מחלקיו. ההתייחסות למכלול הרכיבים הבריאותיים שהוא מכיל, ולפעולתם המשולבת, חשובה כדי לבחור נכון מזונות בריאים יותר. גם לאנשים עם סוכרת.
*המלצות אלה הינן כלליות בלבד ואינן מהוות תחליף לייעוץ תזונתי אישי במרפאה לתכנון התפריט המתאים ולהתאמת כמות הפחמימות.
המאמר נכתב על ידי מרב מור אופיר, תזונאית קלינית M.Sc. ויועצת מדעית למועצת הצמחים