נראה שכולם חושבים שהם מומחים לתזונה בימינו, ויש לכך סיבות. לשמחתנו, בשנים האחרונות יש יותר תזונאים, אנשי מקצוע שסיימו הכשרה לא קצרה: תואר ראשון במוסד אקדמי, חצי שנה סטאז' בבית חולים ועברו בהצלחה מבחן של משרד הבריאות.
אבל אחד האתגרים הגדולים של אנשי המקצוע הוא ההתמודדות עם עובדות מדעיות או "מדעיות" בתחום פופולרי כמו תזונה. שפע המידע ובעיקר קלות הפצת המידע, כמו בכל תחום, גורמים להתפשטות של חצאי אמיתות, הבלים ומיתוסים, שיוצרים בלבול גדול במקרה הטוב ויכולים להזיק במקרה הפחות טוב.
ההתייחסות שלנו למיתוסים היא ברמה היומיומית, בעבודה השוטפת, בהרצאות, בהדרכות כמו גם בחיים הפרטיים. לעתים קרובות אנחנו נדרשות לאלה גם במפגשים משפחתיים וחברתיים. אז החלטנו לשתף אתכם בארבעה מיתוסים נפוצים.
המיתוס: סופר־פוד משפר תזונה
למעשה, אין הגדרה למזונות סופר־פוד, ואין להם משמעות בקהילה המדעית או הרפואית. אלה בדרך כלל פירות וירקות אקזוטיים שפחות נפוצים במטבח המערבי, כמו גוג'י ברי, קייל או זרעי צ'יה. רשימות של מזונות סופר־פוד מתפרסמות מעת לעת וכוללות פריטים משתנים שזוכים ליחסי ציבור ולמיתוג כבעלי איכויות תזונתיות יוצאות דופן.
ללא ספק, הם מזונות איכותיים המכילים נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים המיטיבים עם הגוף. אבל גם ירקות ופירות אחרים ומוכרים הנמצאים באופן קבוע במטבח, כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, תפוחי עץ או אבוקדו הם בעלי איכויות תזונתיות לא פחות מרשימות.
כל פרי או ירק עשיר ברכיבים מסוימים יותר או פחות, וחשוב לצרוך מגוון גדול של פירות וירקות. אין בעיה להוסיף את מזון ה"סופר־פוד" שאינו אלא "סלב" קולינרי תורן. יחד עם זאת, הוא לא תמיד מצדיק את מחירו הכספי. באותו סכום אפשר לרכוש יותר נוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים חשובים מירקות ופירות עונתיים.
המיתוס: מונוסודיום גלוטמט זה רע
מונוסודיום גלוטמט (MSG) הוא מלח של חומצת האמינו גלוטמט, המשמש כמשפר טעם במזון. הטעם הייחודי שמקנה הגלוטמט נקרא אומאמי. גלוטמט מצוי במזונות באופן טבעי כמו עגבניות, גזר, פטריות, עוף, בקר ודגים.
בשנת 1909 הוחל הייצור התעשייתי של MSG, שצבר תאוצה בשנות ה־50, ונמצא לרוב במאכלים עם תיבול אסייתי.
מונוסודיום גלוטמט אינו בעייתי מההיבט התזונתי כפי שחושבים. במהלך השנים ייחסו לו את הקשר ל"תסמונת המסעדה הסינית". תופעה שנצפתה אצל אנשים מסוימים לאחר אכילת אוכל סיני (העשיר במונוסודיום גלוטמט), והסימפטומים שלה הם חולשה, כאבי ראש ואובדן תחושה באיברים מסוימים. הבהלה הושרשה כה עמוק בציבור, עד שחברות המזון החלו לפתח מוצרים ללא מונוסודיום גלוטמט.
למעשה, הקשר בין צריכת מונוסודיום גלוטמט ל"תסמונת המסעדה הסינית" אף פעם לא הוכח. וגם אם על חלק קטן מהצרכנים מונוסודיום גלוטמט אינו משפיע לטובה, זו אינה בעיה גורפת של כלל הציבור. להפך, תרומתו כמחזק טעם במוצרי מזון יכולה לסייע בהפחתת כמויות הנתרן במוצרים מעובדים.
המיתוס: סוכר (גם טבעי) זה רע
אם בעבר השומן הואשם כגורם העיקרי למגיפת ההשמנה, למחלות כלי דם ולבעיות בריאותיות נוספות, היום הזרקור מופנה לסוכר ולכמויות הגדולות שלו במזונות ובמשקאות כאחד. יחד עם זאת, יש להבחין בין סוכר המצוי במזונות שלמים כמו שהם, למשל פירות, לבין זה המוסף למוצרי מזון מעובדים: גלידות, עוגות, ממתקים ומשקאות.
מזונות מתוקים באופן טבעי, כמו פירות, תורמים גם ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים המאיטים את ספיגת הסוכר בגוף ותורמים לתחושת שובע. ולכן חבל לוותר עליהם, אם כי יש לצרוך אותם במידה. עובדה זו נכונה לאנשים בריאים, אך על החולים בסוכרת להביא בחשבון את הסוכר המגיע מפירות בסך הסוכרים.
המיתוס: צמחונות וטבעונות גורמות למחסור תזונתי
טבעונים, בדומה לצמחונים, נמנעים מצריכה של מזונות מהחי (בשר בקר, עוף, הודו, כבש, דגים, פירות ים). להבדיל מצמחונים, הם נמנעים גם ממוצרים שמקורם בעולם החי, כמו חלב ומוצריו, ביצים ודבש.
אומנם בצמחונות ובטבעונות יש סכנה של מחסור תזונתי בהשוואה לתזונה שכוללת מזון מעולם החי, אך מחסור זה אינו מהווה את המקור לתחלואה או תמותה בדיאטה המערבית.
למעשה תזונה צמחונית או טבעונית המתוכננת היטב וכוללת ארוחות מאוזנות עשירות בקטניות, בדגנים מלאים בירקות ובפירות עשויה להקטין את הסיכון לסוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, לחץ דם גבוה, השמנה וסוגי סרטן מסוימים.
והשורה התחתונה היא כמו השורה הראשונה. דיאטה, מכל סוג או סיבה שהם, אינה צריכה להיות אינטואיטיבית. על מנת להפיק את המרב מדיאטה צמחונית או טבעונית, ליהנות מיתרונותיה ולצמצם את חסרונותיה חשוב להיוועץ באיש מקצוע מוסמך גם אם מתעמקים ולומדים את הנושא בעזרת ד"ר גוגל.