לפני יומיים עבר אבי בן ה־60 אירוע מוחי קל שהתחיל בתסמיני בלבול, עייפות ודיבור לא מאורגן לאחר שאכל. לכן החלטתי להזמין לו אמבולנס שייקח אותו לבית החולים. מאז הוא מאושפז לאחר בדיקת CT, אך אני חש שהטיפול בו אינו מקצועי מצד צוות בית החולים. היום הוא שוחרר מבית החולים, אך לא קיבלנו מענה לגבי נהיגה ובאשר לתופעות הלוואי מהכדור לדילול דם שהחל ליטול בעקבות האירוע. עד כה הוא נטל כדור אחר לדילול דם בעקבות אירוע מוחי נוסף שקרה לו לפני זמן מה, אך לא היו לו תופעות לוואי בעבר. עוד אוסיף כי הוא סובל משומנים בדם ויש לו לחץ דם גבוה. האם מותר לו לנהוג לאחר אירוע כזה?
"מה שאתה מתאר מתאים מאוד לאירוע מוחי קטן שגורם למצב בלבולי, דיבור לא מאורגן והפרעות בחשיבה, ויכול מאוד להיות שזה קרה לאביך בגלל שהוא התייבש. באופן כללי, יש לו שלושה גורמי סיכון להופעת אירועים מוחיים, והם לחץ הדם הגבוה, השומנים בדמו והיותו גבר בן 60. חשוב שישתה הרבה נוזלים במהלך היום, משום שהחל מגיל 60 ומעלה, הרפלקס של הצמא נעלם לעתים ולא חשים תחושת צמא. לכן לא שותים מספיק והדם הופך להיות סמיך.
"סמיכות הדם גורמת לכך שהוא לא מגיע לכל המקומות שאליהם הוא צריך להגיע, וזה עלול לגרום לבעיות. ישנו סיכוי סביר שמדובר באירוע מוחי נוסף לזה שהיה לו בעבר, או שהוא סובל מתסמונת הצפה, המופיעה לרוב לאחר ניתוחי קיבה אך לא רק. בתסמונת זו, אחרי ארוחה ובעיקר לאחר אכילת סוכרים, נכנס בבת אחת מזון למערכת העיכול, ואז הלוקים בתסמונת יכולים לחוש בלבול, עייפות, תחושה לא טובה, תחושת עילפון והזעה. בנושא הנהיגה, כל זמן שאביך אינו צלול, ואם הוא לא חזר לעצמו ב־100%, שלא ינהג. לצד הבלבול ישנה ירידה בשיפוט. לכן גם אם הוא חושב שהוא יכול לנהוג - שלא ינהג".
הנכדה שלי בת 11, והיא סובלת מעקמת חריפה. הבנו במשך הזמן שאין מנוס מכך שהיא תצטרך לעבור ניתוח לתיקון העקמת, שאותו תעבור בעוד כתשעה חודשים בבית חולים במרכז הארץ. האם הניתוח הוא חד־פעמי או שמא נכדתי תצטרך לתקן שוב את העקמת לאחר זמן מסוים? כמו כן, שמעתי שאחרי ניתוח מסוג זה הגוף לא גדל יותר. האם מדובר בשמועה או שניתוח באמת עוצר את הגדילה? ומה הסיכויים להחלמה מלאה ויישור הגב לחלוטין לאחר הניתוח המורכב?
“באשר לעקמת שממנה סובלת נכדתך, קיימות היום טכניקות חדשות לניתוחים מסוג זה, והיכן שהיא תעבור את הניתוח ישנה מחלקה מקצועית מאוד בתחום האורתופדיה ורופאים טובים ומנוסים. אני הייתי מחכה את הזמן הזה ולא מנסה להקדים את הניתוח כדי שתעבור אותו בבית חולים פרטי. כדאי לחכות כדי לערוך ניתוח עם רופאים מיומנים, וזה לא דחוף. בנוגע לגדילת הגוף לאחר הניתוח, היום משתמשים במכשירים שכן יכולים להיפתח ולאפשר צמיחה גם לאחר הניתוח. תצטרכו לשאול את המנתח על הכלים שבהם ישתמש. יש רופאים שמומחים לדברים כאלה. זה לא בהכרח נכון שהנכדה שלך לא תגדל. סיכויי ההחלמה המלאה מהניתוח גבוהים וגם אפשר בהחלט להביא את הגב למצב אופטימלי”.
אני בת 40. בחודשיים האחרונים אני סובלת מתופעה משונה: אני מרגישה לחץ וכאבים בראש בכל פעם שאני מתכופפת, מתעטשת, צוחקת או משתעלת, אך הלחץ חולף כלא היה כשאני הולכת או שוכבת. האם יש שם לבעיה המטרידה את מנוחתי, וכיצד אוכל לטפל בה?
“מה שאת מתארת הוא דבר שיש להרבה מאוד אנשים. בדרך כלל, כשאנו נושמים, ישנו דם שמגיע למוח דרך העורקים ויוצא מהמוח דרך הוורידים שנכנסים לבית החזה. כשיש עלייה בלחץ בבית החזה, הדם מתקשה לחזור בחזרה. ברגע שמעלים את הלחץ התוך־בטני, זה משפיע על הזרימה של הדם שמתנקז מהמוח. את צריכה לגשת לנוירולוג שיבדוק אותך ואת מערכת הוורידים במוח שלך, וכדאי שיערוך לך בדיקה שבוחנת את תפקודם של כלי הדם במוח, בעורקים ובוורידים. אם הכל בסדר, אין לך מה לדאוג. זו בדרך כלל תלונה שמופיעה יותר בזמן של מאמץ. לחץ בתוך החזה עולה בזמן צחוק, התעטשות, התכופפות ובכל הדברים שאת מתארת. לפעמים כמו שזה בא, ככה זה נעלם, אך אם הבדיקות תקינות, את לא צריכה לפחד”.
שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
רפי קרסו הוא פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר־אילן, MD, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה.
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM.