מה ניתן לעשות כשיש חוסר הסכמה בנוגע לאופן חינוך ילדים בהתנהלותם בשגרת היום יום, כיצד ניתן להכין פעוט להיעדרות של הוריו למספר ימים לצורך יציאה לחופשה, וגם - מה לעשות כשההכנה לגן בבוקר, הופכת למאבק יומיומי? מיכל דליות מייעצת למאזינים על דרכי ההתנהלות המיטביות בתכניתה ב-103FM. התשובות בפנים.
אני אם לשני ילדים, הגדול בן שבע והקטנה בת חמש. אנו מתגוררים ביישוב קהילתי התורם בעיניי לתחושת העצמאות של הילדים. אני ובעלי נשואים כבר עשר שנים, ויש לנו חוסר בהסכמות לגבי דברים בבית שמפריעים מאוד לשגרת היומיום, במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה כשסדר היום השתנה. אני חושבת שיש לנו בבית מחסור בגבולות, ולדעתי זה נע בין מעט מדי לבכלל לא. ילדיי יכולים לצאת מהבית אל הכביש בלי רשות, ואני לא מצליחה לגרום להם להפסיק לעשות זאת, לא משנה מה אני עושה. אני מרגישה שאני צריכה את בעלי במצבים האלה, אך אנחנו לא מצליחים להסכים איך נעשה את הדברים. לתחושתו, אין בעיה בבית והוא חושב שהרוב בסדר מבחינת ההתנהלות עם הילדים. בעלי כן חושב שצריך להגביל את הילדים, אבל הדרך שבה שנינו חושבים לפעול היא שונה, וזה יוצר מצב שבו אנחנו לא מצליחים לקדם שום דבר. יתר על כן, אנחנו נכנסים לוויכוחים מול הילדים. אני חושבת שהפתרון שעשוי לסייע לנו הוא הדרכת הורים, אך בעלי לא מסכים. כיצד לשפר את המצב בבית?
“אנחנו נכנסים לזוגיות ומייצרים קשר עם האדם שהכי לא מתאים לנו. פעם לנישואים לא היה קשר לאהבה, והם התבססו על אינטרסים מדיניים, כלכליים וחברתיים. בגלל שהיו שם אינטרסים משותפים, בני הזוג ידעו כיצד להסתדר אחד עם השני כי הם התחילו את החיים ביחד ממכנה משותף. המכנה המשותף שלנו כיום הוא אהבה. אנו מאוד אוהבים זה את זה, ואפילו השונות תורמת לתחושת הביחד, אבל חילוקי הדעות יוצאים מאוד חזק סביב נושא גידול הילדים. שם מתחילים הזרעים הראשונים של הגירושים. לכל אחד מאיתנו, גם לבן זוגך, יש דרך הסתכלות על החיים שהוא יודע עמוק בתוכו שכך דברים צריכים להתנהל. לדוגמה, כאשר ילדים מתקוטטים, אחד ההורים עשוי להגיד שצריך לתת להם להסתדר לבד, והשני יגיד שצריך להתערב ולתווך להם איך להסתדר. כשבעלך חושב משהו, את לא יכולה לגרום לו לחשוב אחרת. לנו יש שליטה על בן אדם אחד ביקום, וזה על עצמנו. את לא יכולה לשלוט עליו או על הילדים. את יכולה לא להסכים לדברים ולהחליט שכשבעלך עושה דברים שהם לא לרוחך, את יוצאת מהחדר ולא מתערבת, גם אם את חושבת שזה לא נכון. המקום היחיד שהוא כרגע בשליטתך הוא הוויכוחים שלך ושל בעלך מול הילדים”.
אני סבתא לנכד בן שנתיים וחמישה חודשים. הוא מאוד קשור לאמו ומחפש אותה כל היום. הוריו ייסעו בקרוב לנופש של שלושה ימים, והוא יישאר איתנו בביתו. האם להכין אותו לזה שההורים לא יהיו למשך כמה ימים? והאם לערוך שיחות טלפון בינו לבינם?
“צריך להכין את נכדך לנסיעת ההורים, אך לא הרבה זמן מראש כי לילדים אין תפיסה של זמן. אפשר לומר לו יום לפני שאמא ואבא נוסעים לטיול, וסבא וסבתא יהיו איתו. אם הוא יגיד שגם הוא רוצה להצטרף, צריך לומר לו שזו חופשה של מבוגרים, לא להגיב לכל דבר שהוא אומר, אלא ללטף אותו ולחייך אליו.
אם נכדך כרוך אחרי אמא שלו, כנראה שהפרידה תהיה קשה. חרדת נטישה בכזה מצב לא קורית אחרי שני לילות, אלא במשך זמן ארוך יותר. צריך לזכור שהילדים לא תמיד מגיבים דווקא למציאות, אלא לתגובה שלנו למציאות, ולכן מאוד חשוב איך עולם המבוגרים יתמודד עם המשבר שהוא אולי יעבור.
יהיו שם געגוע ותלות גדולה, אך מכיוון שמדובר בשלושה ימים בלבד, אפשר לפנק אותו. תשברו שגרה ותעשו מה שצריך כדי שהוא יהיה רגוע. כשההורים חוזרים צריך לשוב לשגרה הרגילה, לא לפרוץ גבולות ולא לרחם על הילד. באשר לשיחות הטלפון, אפשר להתקשר ואפשר גם לא, אבל בכל מקרה לא להגזים.
לדעתי, גם לאמא שלו יהיה קשה, להורים תמיד קשה הפרידה הראשונה מהילדים. אפשר להתקשר, אבל לא לפני השינה, אלא אחרי שנכדך חוזר מהגן. חשוב לבדוק מהי ההשפעה של השיחה עליו. אם הוא עצוב אחרי שיחת הטלפון הראשונה, לא להתקשר יותר כי זה רק מקשה עליו”.
אני אם לשני ילדים, ילדה בת שלוש ותינוק בן שנה וחצי. בתי הבכורה הלכה עד לאחרונה למעון בשמחה רבה ללא בעיות, אך לפני שבועיים אמרו לי שהיא מתעוררת בבכי ורוצה ללכת הביתה כשהיא שם. המצב הזה החריף בלילות, והיא מתחילה לבכות כבר אז שהיא לא רוצה ללכת למעון בבוקר. ניסיתי לברר אם קרה משהו במעון, ונאמר לי שהכל כרגיל. כעת היא לא בוכה במהלך היום, אבל בבקרים עדיין קשה. היא לא מסכימה לקום מהמיטה, ואני לא מצליחה להלביש אותה. זה נהיה מאבק. מה לעשות?
“לפעמים הילדים כבר לא לגמרי זוכרים מה הייתה אותה חוויה שיצרה בתוכם את ההתנגדות, העצב או הכעס. אנחנו לא יכולים לדעת מה באמת היה שם, אבל אסור לשכוח שגם התקופה הזאת מטורללת, ויש לה השפעות הרות גורל על הילדים. הייתי מוצאת עם הילדה את מה שמשמח אותה במעון ומה שיגרום לה לרצות ללכת אליו, ועושה את זה. יכול להיות שזה יעבוד, וזה יבטל מראש את המאבק”.