אוגוסט 2020, שכמעט מאחורינו, היה שונה מאוגוסט בשנים קודמות. אומנם הילדים מחוץ למסגרות החינוכיות ומזג האוויר בלתי נסבל כתמיד, אך החופשה - אם הייתה כזו - הייתה אחרת. הקורונה שיבשה גם את זה.
גם ספטמבר 2020 יהיה שונה מספטמבר בשנים קודמות. על פי המתווה של משרד החינוך לחזרה ללימודים, ילדי הגן ותלמידי הכיתות הנמוכות ילמדו בבתי הספר, בעוד שילדים גדולים יותר ובני נוער ילמדו ברוב ימי השבוע מהבית, באופן מקוון.
זו שגרה שמוכרת משנת הלימודים הקודמת, אך יש לזכור כי אז הקורונה הפתיעה את כולם, לא היה זמן להתארגן, הבלבול ואווירת סוף השנה גרמו לאנשי החינוך ולתלמידים כאחד להתנהל ללא מערכת שעות ומערכי שיעורים ידועים וברורים, המציאות השתנתה, ואופי הלימודים הותאם למצב תוך כדי תנועה.
השבוע נתייחס לתזונה של התלמידים בשגרת הקורונה - שגרה שבה רובם מבלים את רוב שעות היום בין כותלי הבית. הורים רבים מוטרדים, בפרט אלה שיוצאים לעבודה, מההתנהלות של הילדים במהלך היום, שכוללת גם את עניין הארוחות. יום הלימודים הראשון יחול ביום שלישי, בצל העובדה שלא ברור כמה זמן שגרת הקורונה תימשך.
סוף השבוע הוא זמן מתאים לחלוקת אחריות בקרב בני הבית בכל הקשור לאוכל ולתזונה כדי לא להשאיר את הזירה להורים בלבד. כדאי לשתף את הילדים ולקיים שיח פתוח ובסיומו לגבש מהלכים מעשיים שעל בני המשפחה לקדם. כאשר הילדים שותפים לשיקולים, לקשיים ולקבלת ההחלטות, הם נוטים להירתם יותר ולסייע.
כדאי לנצל את תחילת השנה ולהציג לילדים (אפשר ויזואלית, על גבי כרטיסיות) מגוון של הרגלים רצויים ולבקש מכל אחד מבני המשפחה (ילדים והורים כאחד), לבחור לעצמו שיפור של הרגל או שניים. לאחר זמן מוגדר או לא, ניתן להוסיף מטרות מקדמות בריאות נוספות.
הנה חמישה הרגלים שיכולים לסייע בקידום תזונה נכונה ובריאות בכלל, של הילדים הלומדים בבית.
1. פתחו את התריסים, אווררו את החדר והתלבשו: גורמים סביבתיים אלה משפיעים על האווירה הכללית ומסמנים על שינוי ב"מצב הצבירה". החליפו את בגדי הלילה בבגדים נקיים ונוחים, שמתאימים גם לשהות מחוץ לבית.
2. הפסקות יזומות לרענון: לארוחות, לחילוץ עצמות. מאחר שחלק מההורים אינם נמצאים בבית, קיים החשש שהילדים ידלגו על הארוחות או לחלופין יחטפו מזון מכל הבא ליד במהלך היום, ללא סדר. חשוב לדאוג לארוחות נגישות ומזינות. לקבוע מראש זמנים לארוחות ולוודא שהילדים אכלו. הגישה העכשווית בכל הקשור לתזונת ילדים היא של חלוקת אחריות בין ההורה לילד.
ההורה (או המבוגר המטפל) אחראי למה שהילדים יאכלו, למשל מתוק או מלוח, מזון מעובד או תוצרת בית. מתי הילדים יאכלו - כל שעתיים או כל שלוש שעות, לפני הרחצה או אחריה, ואיך יאכלו: למשל, בישיבה ליד השולחן, או בשכיבה מול מסך הטלוויזיה. הילדים, לעומת זאת, אחראים לכמה, כלומר לכמות המזון הנאכל ואם בכלל. גישה נכונה זו קשה ליישם כאשר ההורים מחוץ לבית, ולכן מומלץ להכין צלחות אישיות עם האוכל, כך שעל הילדים רק לחמם. לצד זה כדאי להכין סלט ולידו בקבוק מוכן עם תבלינים (שמן, לימון, חומץ וכו'), שהילדים צריכים להוסיף. לחלופין אפשר להכין צלחת צבעונית של ירקות חתוכים, פירות שטופים, חתוכים לרבעים או לחצאים. ירקות ופירות חתוכים יותר "מזמינים לאכילה" מירקות ופירות בשלמותם.
3. שולחן המחשב אינו שולחן האוכל: לחלק מהילדים יהיה נוח יותר לאכול במטבח או בפינת האוכל בצורה מסודרת, אולם לאחרים יהיה פשוט וקל יותר לאכול ליד שולחן המחשב או מול לפטופ שעל שולחן האוכל. ודאי יהיו הורים שיזדהו איתם, אלו שעובדים שעות ארוכות מול מחשב בעבודה, ואולי גם בבית, ואינם מוצאים זמן לפנות לארוחות. ההמלצה מובנת מאליה: לאכול במטבח או בפינת האוכל ללא מסכים.
4. פעילות גופנית: אורח חיים יושבני, כלומר מצב שבו חלק גדול משעות היום (פרט לשינה) הוא בישיבה, על חשבון פעילות גופנית, הוא מהגורמים לפגיעה בבריאות הפיזית והנפשית, שאחת מהשלכות שלה היא השמנה. בתקופה של לימודים מהבית אין רכיבה על אופניים או הליכה לבית הספר או לתחנת האוטובוס, אין הפסקות המנוצלות למשחקי כדור או לפעילות גופנית אחרת, ואין שיעורי ספורט. ואם לא די בכך, עדיין לא ברור מה יהיה גורל החוגים בשעות אחר הצהריים. לכן יש לתת את הדעת גם על נושא זה, לעודד את הילדים לצאת לסיבוב ברגל או על אופניים עם חברים או עם אחד ההורים, לטייל עם הכלב, לקפוץ בחבל וכדומה.
5. שינה: לימודים בזום יכולים להטעות את הילדים ולהתפרש כחצי חופשה. אין צורך למהר להתעורר בבוקר. מבחינתם מספיק להתעורר כמה דקות לפני שעת הלימוד הראשונה, להישאר בפיג'מה ולהתחבר למחשב. נוצר הרושם שאפשר ללכת לישון מאוחר יותר. בטווח הארוך יכולה להיגרם לילדים פגיעה ממשית. מיעוט כרוני בשעות שינה פוגע במרכזים של קליפת המוח, מה שמשפיע על ההתנהגות הקוגניטיבית של מבוגרים וילדים כאחד. נראה כי מה שמושפע במיוחד מכך הוא היכולות הלימודיות: הריכוז, הסבלנות והתפקודים הניהוליים, כלומר, תהליכים המאפשרים תכנון, ארגון וסיום משימות. כשל בתפקודים הניהוליים גורם לבחירות פחות מושכלות, גם בהקשר של תזונה, כגון העדפת מזון פחות בריא, עתיר בפחמימות ושומנים, ולעתים אף לפגיעה בבריאות כמו צריכה רבה מדי של חטיפים וממתקים.
שנת לימודים פורייה ומהנה!