אני אמא לילדה מקסימה בת 12 שנוטה לקנא מאוד בחברותיה. לא פעם היא מספרת לי שאם חברה טובה שלה הצטלמה בסטורי באינסטגרם עם חברה אחרת, אז היא נעלבת מאוד וכותבת לה הודעות כועסות. אם ידיד טוב שלה העדיף לאכול המבורגר עם חברים ולא איתה, היא נכנסת לפאניקה ומתחילה לריב איתו. אני מדברת איתה ומסבירה שלא ככה צריך להתנהג, אבל לאחרונה התקפי הקנאה הולכים ומחמירים. כיצד לדעתך נצליח למגר את הקנאות מחייה?
"בעקבות התפשטות נגיף הקורונה איבדנו שליטה על כל כך הרבה דברים פשוטים בחיינו. החל מיציאה מהבית ועד לביקור אצל חברים. הדינמיקה השתנתה, אנחנו נמצאים בחוסר ודאות, והדבר משפיע גם על היחס שלנו לסביבה ומעצים בתוכנו תחושות שהיו שם לפני כן. אנחנו לא יכולות למגר את הקנאה שלה. אם היא הייתה קנאית גם לפני כן, זה אומר שתחושת הערך שלה יושבת על זה שיש לה בעלות על חיים של אחרים. היא חייבת להרגיש בלעדיות בשביל להרגיש שייכת. לא תצליחי לגרום לה להפסיק לקנא, אבל אולי תוכלי למנוע ממנה לשלוח את ההודעות האלה ולריב עם החברים והחברות שלה בבית הספר.
זה נהדר שהילדה מגיעה ומספרת לך דברים, אבל תהיי יותר אמפתית אליה בפעם הבאה שהיא חושפת בפנייך משהו כזה. במקום להרצות לה ולתת לה נאום על כמה זה לא בסדר להרגיש קנאה, תני לגיטימציה לרגשות שלה ותשאלי אותה שאלות מנחות שיגרמו לה להגיע לבד לתשובה. מדובר בילדה בת 12, וסגנון האישיות שלה כבר די מגובש. אם תפתחי את עניין שאלת השאלות ותחזקי אצלה את הביטחון, תוכלי לגרום לשינוי ולצקת בה יותר ביטחון. נסו להבין יחד מה היא מרגישה, תשאלי אותה אם היא לא חושבת שלכל בן אדם יכולים להיות כמה חברים, אל תהיי ביקורתית, ותני לה לנתח את המצב. זו תהיה חוויה מאוד עוצמתית עבורה".
בתי בת 11.5 ועדיין סובלת מהרטבות לילה. בכל פעם שאביה החורג מעיר לה על זה היא מאוד נפגעת. אנחנו מאוד מתוסכלים וחוששים שהדבר ילווה אותה כל החיים. מה דעתך?
"בתור התחלה אני מבקשת שהאב החורג יפסיק להעיר לה על זה. הוא הרי יודע שהיא לא שולטת בזה, זה כאילו הוא יגיד לה: 'אם את לפעמים מתעוררת מסיוטים תפסיקי לחלום חלומות'. מה חושבים אנשים שמעירים לילדים על מה שקורה להם בלילה? כ־10% מהילדים סובלים מהרטבת לילה במיטה, זו תופעה ידועה ומוכרת, אבל לא מספיק מדוברת. בגלל שזה לא נעים להורים ולילדים כאחד הנושא לא נשמע מספיק, הרי 10% זה המון. בכל בניין רב קומות יש לפחות שני ילדים כאלה. זה לא עונש, לא קללה ולא צרה צרורה. זה כמעט בנורמה, וזה קורה מהרבה מאוד סיבות.
בדרך כלל ילדים שעדיין מרטיבים במיטה ישנים כל כך חזק עד שהם לא מרגישים את הצורך להתרוקן. הרפלקס הזה שאומר להם מתי לרוץ לשירותים רדום אצלם, השלפוחית מלאה, ויש כאלה שלא מרגישים. חשוב לציין שהרטבת לילה בגיל מבוגר יותר היא תופעה גנטית, וכנראה מישהו מהמשפחה שלך או מהמשפחה של אביה היה מרטיב במיטה עד גיל מאוחר. לדעתי, כדאי שתשאלו אותה אם היא רוצה לקבל עזרה רפואית ולראות איך אפשר לטפל בזה".
בני בן ה־3 מפחד מכל דבר. אם אני שולחת אותו לחדר להביא צעצוע, הוא אומר שיש שם איש שרוצה לאכול אותו. אני מאוד מודאגת. כיצד אוכל לסייע לו להתגבר על הפחד?
"הפחדים האלה תואמים לגילו, ובדרך כלל חולפים מאליהם. אם הוא מדבר שוב על האיש, תזכירי לעצמך שאת צריכה ללכת עם הדמיון. אל תגידי לו שאין איש כי מבחינתו יש, והוא מאוד מפחד ממנו. תשאלי אותו אם האיש שהוא רואה מכיר את המשפחה או אותך. נסי לדובב את הילד, ובהמשך תגידי לו: 'בפעם הבאה שתראה אותו, תספר לו שעכשיו אמא שלך מכירה אותו, וכדאי שהוא ייזהר כי נתקשר למשטרה'. אם הוא אומר לך שהוא ראה מפלצת, תגידי לו שיבדוק אם זה גור של מפלצות, כי אולי הוא בסך הכל רוצה שישמרו עליו. אם הוא מפחד ללכת לחדר לבד, את יכולה לשיר לו בקול רם עד שיחזור, כדי שתוכלי לסייע לו לעבור את התקופה הזו ולתת לו להרגיש ביטחון בלי לפתח תלות".
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, המשודרת כל יום שישי ב־10:00 ב-103FM