בני בן ה־6 סובל מפחדים רבים. הוא מפחד ממפלצות וערפדים, ובגלל מבצע “שומר החומות” והאזעקות המרובות שהיו, הפחדים רק הלכו וגדלו. הוא מפחד ללכת לבד בין חדרי הבית, גם ביום וגם בלילה, ואם למשל הוא רוצה להביא משהו מהחדר, הוא מבקש שאני אעשה את זה. כיצד אעזור לו להתגבר על הפחדים?
“החודשים האחרונים שעברו על ילדינו, עם הקורונה ועם ימי המבצע בשבועיים האחרונים, הם סיבה מספקת לכך שהפחדים של הילדים גדלו. לצד זאת, הפחדים שמהם סובל ילד בן 6 אינם הגיוניים. הפחדים הללו דומים מאוד לחרדה שיש למבוגרים, זהו פחד מרעיון מופשט שאינו קשור בהכרח למציאות. לשאול אותו ממה הוא מפחד לרוב לא יעזור, כי יכול להיות שהוא בעצמו לא יודע ממה הוא מפחד, הוא רק מרגיש את החרדה בגוף שלו".
היא הוסיפה כי "הניסיון להתמודד עם הפחדים הללו בעזרת המציאות ובעזרת הסברים הגיוניים, כמו לומר לו שאין מפלצות ואין ערפדים, זה לא משהו שישקיט את החרדות. הייתי ממליצה לך לעשות איתו שיחה, לשבת ליד המיטה שלו ולספר לו שאת יודעת שהוא פוחד מכל מיני דברים, כי הנפש שלו רגישה והדמיון שלו מאוד פעיל".
דליות אמרה ש"את יכולה להסביר לו שגם צעירים וגם מבוגרים מפחדים מהמון דברים, ולציין בפניו שאת רואה את המקומות שבהם הוא מתגבר על הפחדים, וכאשר הוא לא יכול לעשות את זה אז זה בסדר גמור כי הוא רק בן 6, וברגעים אלה את נמצאת שם בשבילו. תדגישי בפניו שאת רוצה שהוא יתגבר על הפחדים שלו, אבל שלפחד זה דבר טבעי".
עוד הדגישה כי "כולם מפחדים, ובעזרת אומץ מתגברים על הפחדים, ואת האומץ הזה את רוצה לחזק אצלו. כדי לחזק את האומץ של בנך, הייתי ממליצה לך להיענות לפחדים שלו. אם הוא לא רוצה ללכת לבד לאחד החדרים בבית, תגידי לו שהוא יכול להזמין אותך לבוא איתו. אני בעד להרגיע את הילד, ולייצר מצבים שבהם את מצטרפת אליו כדי למזער את הפחד שלו. כך גם הפחד שלו יקטן, וגם לא תצטרכי להגיד לו משפטים כמו ‘אתה לא צריך לפחד’".
"כשאת אומרת לו שהוא לא צריך לפחד, הוא מרגיש מטופש, כי הוא יודע שהוא לא צריך לפחד ובכל זאת הוא מפחד, וזה לא פותר את תחושותיו. שימי לב לאורך החודשים הקרובים לכל שינוי קטן בהתנהגותו, כל שיפור קטן בפחדים שמהם הוא סובל הוא משהו שכדאי לשים לב אליו כדי לחזק גם את עצמך וגם אותו”, סיימה את דבריה.
יש לנו ילד בן שנתיים וחצי, ולפני חודש נולדה לו אחות קטנה. מאז הוא דורש מאיתנו הרבה יותר תשומת לב. לוקח זמן רב עד שהוא נרדם בערב, ובמקום לנסות להירדם הוא מבקש דברים, קם מהמיטה ומסרב ללכת לישון. כיצד אנחנו יכולים לסייע לו להתמודד עם השינוי?
“לבן שלכם קשה. הוא בתקופה של משבר, ובגלל גילו הוא אינו מווסת רגשית. הוא בעצמו תינוק, ונולדה לו תינוקת קטנה. החיים שלו השתנו, ועם לידת התינוקת יש הרעה בתנאים שלו בתוך התא המשפחתי, כי בעבר כשאמא ואבא היו פנויים הם היו איתו, וכעת כאשר אתם פנויים, אתם גם עם התינוקת הקטנה".
היא הוסיפה כי "כדי להתמודד עם ההתנהגות שהוא מפגין בשעת השינה, עליכם להציב לו גבולות. רגע לפני שאתם נכנסים לשעת ההרדמה, עליכם להסביר לו שאתם תשבו לידו, תשמרו עליו ותעזרו לו להירדם, אבל לא תרשו לו לדבר יותר בשעת ההרדמה, לא תיענו לדברים שהוא מבקש מכם ולא תיתנו לו לרדת מהמיטה, וזאת מכיוון שאתם רוצים לעזור לו להירדם. תסבירו לו שהוא יכול לבקש כל דבר, עד לרגע שבו אתם מכבים את האור ומתיישבים לידו".
"אם הוא ירצה מים, או את הדובי שלו, או להפוך את הראש שלו על המיטה, אין עם כך בעיה – אבל ברגע שמכבים את האור לקראת שינה, לא תביאו לו כבר את הדברים שהוא מבקש, לא תענו לדברים שהוא אומר, ואם הוא ירד מהמיטה אתם תעלו אותו בחזרה. כמובן שגם אז הוא ינסה לבדוק אתכם, ימשיך לדבר, יבקש דברים וינסה לרדת מהמיטה, אבל אם תתעקשו ותעמדו מאחורי מה שאמרתם לו, ולא תיענו לו, אז לאט־לאט הוא יתרגל ולא יתנגד לשעת ההרדמה. עם הזמן, הדברים יירגעו", אמרה.
בסוף דבריה, הבהירה כי "כרגע קשה לו, ואתם צריכים להכיל ולנחם את בנכם שמתמודד עם השינוי המשפחתי, אבל גם להרגיל אותו להתמודד עם הקושי. עם הזמן, התחושות שהוא מרגיש בגלל הולדת האחות הקטנה ייעלמו, והוא יתרגל למצב החדש”.