"כדור הארץ משתגע", אומרים רבים בעקבות העלייה בטמפרטורות. לאלה נוספות שריפות תכופות בקיץ, שיטפונות עזים יותר בחורף, ואנחנו גם חשופים לחדשות מהעולם על הפשרת הקרחונים בקטבים, הצפות של ערים, בצורת ועוד. תופעות אלה ורבות אחרות הן תוצאות של הפגיעה באיזון בטבע. תוצאות שלהן אנחנו, בני האדם, אחראים.
העלייה בצריכת האנרגיה העולמית מציבה אתגר משמעותי ביותר לקיום האנושות ולהתפתחותה. שתי סיבות עיקריות הובילו לפגיעה הקשה בכדור שלנו: הראשונה היא גידול האוכלוסייה בעולם, שמנתה מיליארד בני אדם ב־1804, שלושה מיליארד ב־1960, חמישה מיליארד ב־1987 וכיום מונה כ־8.5 מיליארד.
הסיבה השנייה היא העלייה בדרישות האנרגתיות של האוכלוסייה במדינות מפותחות במקביל לעלייה בדרישות האנרגיה של שתי מדינות מתפתחות כמו סין והודו, עם אוכלוסיות עצומות בגודלן, המהוות יחד כ־20% מכלל האוכלוסייה העולמית.
ישראל - ניו יורק
בעוד כחודשיים תתקיים בניו יורק פסגת מערכות המזון של האו"ם (Food Systems Summit). הפסגה תעסוק בהצגת הכיוונים העתידיים של מערכות המזון העולמיות בצל מגיפת הקורונה, ותתמקד בדרכים לעיצוב מערכות המזון הלאומיות והגלובליות כך שיהיו בריאות, שוויוניות ובנות קיימה, כחלק מהמאמצים ליישום יעדי הפיתוח של האו"ם.
בארץ נרקם שיתוף הפעולה בין יעל רובינשטיין, שגרירת ישראל למוסדות האו"ם ברומא, לבין פרופ' נגה קרונפלד־שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. שיתוף הפעולה הביא למעגלי שיח בישראל ולאיחוד כוחות של משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד החקלאות וגורמים נוספים.
מטרות מעגלי השיח היו לזהות בעיות, להציב יעדים ולהגיע לפתרונות ליצירת מערכות מזון בריאות, שוויוניות ובנות קיימה עד 2030, והזרז לתהליך היה קידום מסמך שיהווה בסיס למדיניות, שיאומץ על ידי הממשלה ויוצג כהצהרת כוונת בפסגת מערכות המזון של האו"ם בעוד חודשיים בניו יורק.
משמח לדעת כי לישראל יש הזדמנות לבלוט באירוע הזה, כיוון שמועצת המנהלים של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם (FAO) בחרה בתחילת החודש לראשונה בנציגת ישראל, יעל רובינשטיין, לעמוד בראש ועדת ההיגוי. זוהי הוועדה החשובה ביותר של מועצת המנהלים, המסייעת לפתח וליישם את כלל פעילויות הארגון ומעצבת את סדר היום של הארגון.
מובילים בצריכת בשר עוף
אחת ההמלצות שהוצגו במפגש סיכום מעגלי השיח היא צמצום צריכת הבשר. ישראל נמצאת במקום הרביעי בצריכת בשר בקר לנפש בעולם, ובמקום הראשון בצריכת בשר עוף לנפש. ההמלצות של ארגוני הבריאות בעולם הן לצמצם את צריכת הבשר. תוצאות של מחקרים מעידות על מתאם בין צריכת יתר של בשר, בעיקר בשר מעובד, לבין סיכון למחלות לב וכלי דם, השמנה וסוכרת.
ההמלצה לצמצום צריכת הבשר נובעת גם מסיבות אקולוגיות: טביעת הרגל הפחמנית, כלומר המשאבים הנדרשים להפקת מזון מהחי (מים, שטח אדמה, אנרגיה) רבים בהשוואה לאלה של מזונות מהצומח. צמצום היבוא של הבשר הוא אחת הדרכים שהוצעו. הגבלת יבוא בכלל תעודד צריכה של תוצרת מקומית, שטובה לצרכנים ולסביבה כאחד.
"בריאות האדם ובריאות הסביבה כרוכות זה בזה", אומרת פרופ' קרונפלד־שור, שמובילה את התהליך. "אי אפשר לטפל בבריאות האדם בלי לטפל בבריאות הסביבה ולהפך. כשמשרד הרווחה דואג למזון על מנת למנוע רעב, עליו לדאוג שהמזון יקדם בריאות ולא רק ישביע, ולבחור במזון מקומי שאינו פוגע בסביבה. כאשר משרד הבריאות מגדיר סל מזון בריא, הוא חייב להיות נגיש, הן מבחינת זמינות המזונות והן מבחינת המחירים, כל זאת מבלי לפגוע בסביבה. אם מיגור הרעב יהיה במחיר פגיעה בסביבה וצריכת מזון לא בריא, בסופו של דבר נפגע במי שאנחנו מנסים לעזור לו וביכולת שלנו לספק מזון בריא לדורות הבאים. האמצעים שבהם מגיעים למטרה חשובים לא פחות מהמטרה עצמה, והמטרה צריכה להיות משותפת לכל הגורמים.
"חייבים לסמן מאיפה מגיעים הירקות והפירות - אם הם מקומיים או מיובאים - ולעודד ייצור וצריכה של ירקות ופירות מקומיים שגידולם יעיל", מדגישה פרופ' קרונפלד־שור.
ואכן אחת מההמלצות הבסיסיות לתזונה נכונה ומאוזנת היא גיוון, מבחר של פירות וירקות בצבעים שונים, מבחר של מזונות עשירים בחלבון מהחי ובעיקר מהצומח. קרונפלד־שור מפרטת: "יש להקים מנגנון של איסוף מידע וייצור ידע נגישים לציבור ולמקבלי ההחלטות על ההיבטים הבריאותיים והסביבתיים של המזון, כמו למשל כמות חומרי ההדברה, שימוש באנטיביוטיקה, תנאי גידול בעלי החיים או מקום גידול בעלי החיים והצמחים שאנחנו צורכים. כיום אין בחירה - אנחנו לא יודעים מי המגדל או באילו תנאים. אם הייתה שקיפות והידע היה זמין, היינו יודעים למשל באילו חומרי הדברה החקלאי משתמש ואם בכלל".
בין ההמלצות היו כאלה גם לרשויות המקומיות, כמו הקצאת שטחים ותקציבים לעידוד שווקים לתוצרת מקומית המסייעים לצמצום איבוד מזון, והקמת גינות קהילתיות.
ואיך אנחנו יכולים לעזור?
• להגדיל את מקורות המזון לחלבון מהצומח על חשבון מקורות לחלבון מהחי. למשל יום צמחוני בשבוע, תוספת קטניות (גרגירי חומוס, עדשים, שעועית, פול) לסלטים, למרקים ולתבשילים.
• לצמצם איבוד מזון: לקנות מזון לעתים תכופות ובכמויות קטנות. לאחסן את המזון כך שלא יתקלקל (בשקית סגורה במזווה, בתנאי טמפ' מתאימים במקרר או במקפיא).
• למחזר אוכל: למשל לרקוח ריבה או לבשל לפתן מפירות פחות רעננים (לא רקובים). לבשל בהתאם למספר הסועדים ולא בכמויות מופרזות.
• להעדיף תוצרת חקלאית מקומית ומוצרי מזון מקומיים על פני מיובאים.
• לטפח ולגדל ירקות וצמחי תבלין באדנית על החלון או בערוגה בחצר או בגינה קהילתית.