ערב אחד, בעודי יושב מול המחשב שלי ומביט במצלמה המחוברת למסך, חשתי איך שרירי הלסת שלי הופכים רפויים, והעיניים שלי מרגישות כבדות. נכנסתי למצב של רגיעה מוחלטת. לא חוויתי עייפות משיחה ארוכה בזום, וגם לא סבלתי מההשפעות המרדימות של האזנה למרואיין פטפטן מדי. למעשה, הייתי במהלך אחד הראיונות המעניינים והמרגיעים ביותר שחוויתי בזום.
עפרה זיו, שפניה מילאו את המסך שלי וקולה המרגיע בקע מהרמקולים של המחשב, היא מטפלת גוף־נפש ומנחת מיינדפולנס, המשלבת טכניקות מגע עם שיטות אנרגטיות להפגת מתחים וכאבים. "השליחות שלי היא לעזור לאנשים לחיות חיים רגועים יותר ולסייע להם להפיג כאב", היא אומרת. "אני מתייחסת לאדם כאל מערכת, המשלבת גם את הגוף וגם את הנפש".
זיו, שהכשרתה האקדמית היא בפסיכולוגיה ארגונית, עובדת עם אנשים באופן פרטני וקבוצתי כדי לסייע להם להפיג את תחושות המתח והלחץ שהם חווים. "אנשים רבים חווים כאבים שנובעים מלחץ מתמשך, למשל כאבי גב, כאבי בטן או כאבי ראש. אני עוזרת לאנשים באמצעות מגע ובאמצעות מתן כלים כמו מיינדפולנס להתמודדות עם לחץ”.
זיו עובדת בקליניקה שלה בראש העין ומנחה סדנאות בארגונים בנושא הפגת לחץ באמצעות מיינדפולנס. היא עוסקת בתחום כבר 15 שנה ומספרת כי החלה להתעניין במיינדפולנס בתקופה שבה עבדה בהייטק. "ראיתי מה הלחץ עושה לאנשים, איך הוא משפיע גם על מנהלים וגם על עובדים, ואיך הוא משפיע על האווירה בתוך הצוות", היא נזכרת. מאז החלה ללמוד ולחקור את הנושא. כיום, היא מציינת, טכניקות מיינדפולנס משמשות חברות מובילות כמו גוגל, אפל ועוד ברחבי העולם כדי לסייע לעובדים להתמודד עם לחץ.
ממזרח למערב
מקור המיינדפולנס (קשיבות בעברית) הוא בפילוסופיה המזרחית והבודהיסטית העתיקה. השיטה הוצגה לעולם המערבי לראשונה על ידי ג'ון קבט־זין, פרופסור לרפואה מאוניברסיטת מסצ'וסטס, שחקר את השפעות התרגול על הגוף מנקודת מבט רפואית ומדעית. לדבריו, מדיטציית מיינדפולנס היא "המודעות הנובעת מתשומת לב מכוונת, ברגע הנוכחי וללא שיפוטיות".
לדבריה, במהלך 30 השנים האחרונות חוקרים מצאו כי תרגול מיינדפולנס מפחית לחץ ומשפר את התפקוד הקוגניטיבי. "אנשים מוסחים רוב הזמן על ידי גורמים רבים", היא אומרת. "המוח שלנו תמיד חושב, ולעתים רחוקות אנחנו נוכחים בחוויה שקורית כאן ועכשיו". זיו אומרת שהמחשבות שמסתחררות כל הזמן במוחנו עלולות לייצר לחץ מיותר.
טכניקות התרגול במיינדפולנס הן רבות וכוללות תרגילי נשימה ומדיטציה. "אנחנו לומדים להפנות את תשומת הלב שלנו לנשימה, וכך לומדים להרגיע את מערכת העצבים", אומרת זיו. "אנחנו לומדים גם להפנות את תשומת הלב לתחושות הגוף ולהתבונן ברגשות ובמחשבות מבלי הצורך להזדהות איתם או להגיב מתוך דחף בלתי נשלט".
כשזיו מנחה סדנאות בארגונים, היא מבחינה שאנשים רבים מתעלמים מסימני הלחץ המופיעים בגופם. במהלך המפגשים הללו היא מלמדת את המשתתפים לזהות את סימני הלחץ המוקדמים וליישם טכניקות הרפיה. "ככל שמתרגלים יותר את טכניקות ההרפיה האלו, הדבר יוצר יותר רוגע ובהירות מחשבתית", היא אומרת. מסיבה זו, מוסיפה זיו, תרגול מיינדפולנס מסייע לאנשים להתמקד, משפר את הזיכרון ואף מאט את ההזדקנות של תאי המוח. "זה יוצר שקט נפשי ופיזי", לדבריה.
חברות מבינות היום את החשיבות של שמירה על הבריאות הפיזית והנפשית של העובדים שלהן, והדרכה במיינדפולנס יכולה לעזור הן לעובדים והן לממונים עליהם. "אם המנהלים מתוחים, המתח בדרך כלל מחלחל לעובדים. אם הם ילמדו כיצד להישאר רגועים ולנהל את המצבים המאתגרים שהם חווים, הדבר ישפיע גם על העובדים שלהם לטובה".
"דעתנו כל כך מוסחת עד שאנו מאבדים את הקשר עם גופנו", היא ממשיכה. "כשאני מבקרת בארגונים, אני מגלה לעתים קרובות שעובדים אוכלים ארוחת צהריים מול המחשב או נמנעים מלצאת לשירותים כדי לא לבזבז זמן. זה לא בריא, וכתוצאה מכך הגוף נהיה דרוך. גם המוח שלנו זקוק להפוגות כדי לשמור על ערנות וחיוניות".
המטרה של זיו היא להסביר לאנשים מה בדיוק קורה בגוף שלהם בזמן שהם לחוצים ומתוחים, כיצד ניתן לזהות את סימני הלחץ וכיצד להירגע באמצעות שימוש בטכניקות של מיינדפולנס. "התרגול אינו דורש ציוד מיוחד, הוא אורך דקות ספורות ואפשר לבצע אותו בכל מקום. המיינדפולנס שינה את חיי, לכן חשוב לי להעביר את הטכניקה לכמה שיותר אנשים".
כשהשיחה שלנו מתקרבת לסיומה, לאחר תרגול המיינדפולנס הספונטני שעשינו בזום, זיו מחייכת מבעד למסך. "אתה לא מרגיש טוב יותר עכשיו?", היא שואלת בנועם. "התשובה היא כן", אני עונה בחיוך רגוע.
ליצירת קשר: 054־4861907 [email protected] או בפייסבוק: "עפרה זיו - שעה של שקט"