בתי, בת 5 וחצי, החלה לנשוך ילדים אחרים בגן. הורים מתקשרים ומתלוננים, ואני אובדת עצות. בבית היא לא מתנהגת ככה בכלל. כיצד לנהוג?
"ילדים בגיל זה, ואפילו בגיל מעט מוקדם יותר, עושים פעולה במקרה, וכשהם רואים שהיא משרתת אותם, הם ממשיכים איתה. מישהו כנראה הרגיז אותה בגן, והיא התעצבנה ונשכה אותו, ואז פשוט המשיכה עם הגישה הזו. לכן קשה לי להאמין שהילדה הזו אוהבת לנשוך. בגילים קטנים יותר הפה הוא אזור חישה. משמע, כל דבר קטן מנסים להכניס לפה. דרך הפה חשים, טועמים, בודקים. זה ממשיך למציצת מוצץ ואצבע. לא סתם פרויד דיבר רבות על המצבים האורליים. אפשר להסיק מזה שהשימוש בפה שלה משרת אותה גם בגילה. בגלל שהתופעה הזו מתרחשת בגן, צריך לפתור אותה בין כותלי הגן ולא בבית. זה צריך להתחיל מזה שהגננת תבוא אליה ותגיד לה שהיא שמה לב שלפעמים קשה לה להתאפק והיא נושכת את ילדי הגן, ובגלל שכבר דיברתם איתה לא פעם ולא פעמיים, אתם לא תדברו איתה יותר כשהיא נושכת כי היא חכמה ויודעת למה אסור לנשוך את חבריה לגן. שהגננת תגיד לה שהיא פשוט תנחם את מי שננשך, ותרחיק אותה מהמקום, וכך יהיה. מה שיקרה אחרי כמה פעמים כאלה הוא שהילדה תבין שהיא לא מרוויחה כלום מזה שהיא נושכת ילדים אחרים, בעוד הילדים שננשכים מרוויחים יותר שיח ותשומת לב מהגננת. תחשבי באופן יצירתי, בטח שאין סיבה להעניש אותה".
אני אב לילדה בת שנתיים וחצי. בבית היא שרה, רוקדת, משחקת, אבל בגן היא שותקת, יושבת בצד ולא מדברת עם אף אחד. היא גם לא עונה כשפונים אליה. איך לסייע לה?
"מהדברים שאתה מתאר זה לא נראה כמו משהו התנהגותי, אלא משהו עמוק יותר. כדי לסייע לה הייתי ממליצה שתיגשו לבדוק אם מדובר בסוג של אילמות סלקטיבית. יש כל מיני מומחים בנושא, ובהם הדס מור, מטפלת המתמחה בנושא אילמות סלקטיבית, שתוכל לבדוק את הסיטואציה ולתת לכם כלים להתמודד עם המצב. אם היא תלך לחנות גלידה למשל, והמוכר ישאל אותה מה היא רוצה - היא גם לא תדבר? זה משהו שצריך לבדוק. מעבר לזה, חשוב לי להרגיע אתכם - אין סיבה להילחץ, זה דברים שבהחלט אפשר לטפל בהם. מדובר בתופעה מוכרת. זה יושב על תחושה שכשפונים אליה היא מסונוורת והיא בלחץ, ולא מצליחה לדבר. יש היום אנשי מקצוע טובים, ובזכות עבודה עם ההורים אפשר לעזור לילדה להשתחרר ולהביא אותה לכדי שיתוף פעולה".
אני אם לתאומים, בן ובת, בני 3. בתקופה האחרונה הבת מגלה בריונות כלפי אחיה ומכה אותו ללא הפסקה. היא מושכת לו בשיער, מפריעה לו כשהוא משחק, ולפעמים אפילו הופכת לו את הצלחת כשהוא אוכל. כיצד אצליח לייצר תקשורת טובה ביניהם?
"ילדים לא לומדים מדיבורים, להפך, דיבורים מלבים את המשך ההתנהגות שאנחנו רוצים למגר. אם את רוצה שהאלימות שלה כלפי אחיה תיכחד, את צריכה להודיע לילדה באופן חד־משמעי שאת מפסיקה לדבר על הנושא ומתחילה לעשות. אחרי השיחה ביניכן, כשאת רואה אותה שוב מתחילה להתנהג באלימות, את לוקחת את הילד ונכנסת איתו לחדר אחר מבלי לומר מילה. הילדה שלך הבינה מהר מאוד איך לקבל את היחס שהיא זקוקה לו. לצורך העניין, אם הילדה מושכת לאחיה בשיער היא מיד מקבלת תשומת לב מיוחדת, שיחה אישית. ברגע שהיא עושה משהו לא בסדר היא בולטת. היא למדה על איזה כפתור ללחוץ בשביל לקבל 'זיקוקים' מההורים שלה, והגיע הזמן שתפסיקו לתת לה גישה לדבר הזה. הילדה רוצה תשומת לב, ואתם ממשיכים לתת לה בדיוק את מה שהיא מבקשת למרות שהיא מתנהגת בצורה בריונית. בו בזמן חשוב שתבררי למה הילד מתנהג בצורה כה פסיבית. תשאלי אותו איך הוא יכול להגן על עצמו, בלי להשתמש במילה 'תחזיר'. יכול להיות שהוא לא יבין אותך עכשיו, אבל עוד כמה חודשים הוא יבין אותך יותר טוב".
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב־103FM
https://michaldalyot.co.il