בימים שלפני ראש השנה, שבהם כולם מצטיידים בדבש, ישנה הזדמנות להיחשף גם לתוצרת של משתתפות פרויקט "נשות הדבש" ממזרח ירושלים. התוצרת תוצע למכירה במהלך פסטיבל "גג עדן" בירושלים, שיתקיים ב־14־12 בספטמבר. במהלך הפסטיבל ייקחו חלק גגות מרכזיים בעיר במטרה להגביר את המודעות לשימושים האפשריים בגגות פרטיים וציבוריים ולעודד בהם פעילות תרבותית וקהילתית.
130 נשים ממזרח ירושלים מגדלות כיום דבש על גגות בתיהן. זהייה אבו רמילה, 53, אמא לארבעה משכונת אבו טור, הייתה בין הראשונות שהצטרפו לפרויקט שהחל ב־2019. כיום היא מגדלת דבורים ונוסף לכך מלווה את 130 הנשים הנוספות שהצטרפו לתוכנית ומעבירה סדנאות במרכז סינסילה שבמזרח ירושלים, המהווה עוגן לנשים הללו ושגם בו נמצאות כוורות.
"בהתחלה ראיתי פלייר של הקורס", היא מספרת. "הייתי בהלם מהנושא כי לא ידעתי שדבורים חיות גם בבתים. חשבתי שרק בשדות, במרחבים. החלטתי לנסות ולהצטרף לפרויקט".
לאבו רמילה שתי כוורות על גג ביתה. הדבש שלה 100% טבעי, בעל ניחוח מרווה, מנטה ורוזמרין. "קודם כל, זה הכניס משהו חדש לחיים שלי", היא אומרת. "כמו כן, גג הבית שלי היה מאוד מוזנח בזמנו, לא היו מגיעים אליו, לא היו יושבים בו. עם הגעת הדבורים התחילו חיים בגג. עכשיו הגג הפך לגן ירוק ולחלק מהחיים שלנו בבית. בהתחלה סתם רציתי להוסיף משהו לחיים, אבל אחרי שהתחלתי לגדל את הדבורים הבנתי שיש לי גם אהבה לאדמה, לשתילה, לקיימות".
עד כמה הדבורים שינו את החיים שלך?
"החיים קיבלו משמעות נוספת. עד אז הייתי כל הזמן בבית. עכשיו יש עבודה, יש את הדבורים שאני דואגת להן. בזכות הדבש שנמכר, אני גם יותר עצמאית כלכלית וגם יכולה לעזור קצת לבית. הדבורים הפכו לחלק מהותי בחיים שלי. עכשיו אני לא יכולה אפילו לצאת מהבית בלי לראות אותן, לדאוג להן. הדבורים הפכו להיות חלק מהמשפחה, כאילו הן הילדים שלי. כפי שאני עברתי את החוויה של גידול הדבורים, אני רוצה שאנשים נוספים ייחשפו לפרויקט וגם שיטעמו את הדבש שלנו ויקבלו השראה ותקווה. שיראו שנשים יכולות לעשות ולהתפתח במזרח ירושלים".
"אין פחד"
פסטיבל "גג עדן" יתקיים ביוזמת עמותת מוסללה הירושלמית ובתמיכת עיריית ירושלים, קרן ירושלים ומשרד התרבות. במהלכו יתקיימו מגוון אירועים המתרחשים או קשורים לגגות, כגון תערוכות, הופעות חיות, סדנאות, הקרנת סרטים ועוד, וגם תיפתח חנות פופ־אפ למכירת דבש ביו־דינמי של פרויקט "נשות הדבש" (בהשגחת צהר).
לאורך ימי הפסטיבל תפעל החנות בשעות 16:00־14:00 במרפסת של עמותת מוסללה במרכז כלל בירושלים. בנוסף יוצעו למכירה נרות, סבונים, שפתונים וקרמים עשויים מדבש, דונג וחומרים טבעיים נוספים, פרי יצירה של "נשות הדבש". במקביל לחנות, תוצג תערוכת תמונות של הצלמת עדי סגל המעניקות הצצה לעולמן של הנשים.
"אנחנו חוגגים את העובדה שאנחנו כבר לא לבד, 'המשוגעים על הגג', אלא חלק מתוכנית למימוש פוטנציאל הגגות העירוני, שבמסגרתה מיליון מטרים של 'מדבר גגות' עומדים להפוך בשנים הקרובות למרחבים מועילים וירוקים", אומר מתן ישראלי, מייסד שותף ומנהל עמותת מוסללה. "אנחנו חלק מתנועה גדולה, אופטימית וצומחת של אנשים מכל מגזר, דת, מין ומגדר, שיחד מייצרים את המרחבים שחסרים לנו, את מרחבי הריפוי שהעיר זקוקה להם, שאנחנו זקוקים להם".
פרויקט "נשות הדבש" מנצל כאמור גם הוא את פוטנציאל הגגות. מדובר בקבוצת נשים שעברה הכשרה לגידול דבורים בגישה ביו־דינמית בהנחיית יוסי אוד, אקולוג, דבוראי ומייסד המרכזים לגידול דבורים בעיר בגישה הביו־דינמית. כיום מלווה את הפרויקט הדבוראי אמיר ברק. מרכז סינסילה שבמזרח העיר מפעיל את מכוורת הדבורים העירונית, והתגבשה בו קהילה מיוחדת שחברותיה מגדלות כוורות על גגות, מרפסות וחצרות.
הפרויקט מאפשר תעסוקה לנשים פלסטיניות הסובלות משיעור של 75% אבטלה במזרח העיר. הרדייה של הדבש נעשית פעמיים בשנה - באביב ובסתיו, כאשר הדבש מובא על ידי צוות המיזם אל מכון רדייה מוסמך. חלק מהדבש מקבלות הנשים לשימוש עצמי, כך גם חוזרים אליהן 75% מהרווח מהמכירות. אחוזים נוספים מהרווח משמשים לתפעול וניהול הקואופרטיב.
"בהתחלה רציתי ללמוד על דבורים. אחר כך איך אפשר להפוך זאת לעסק ולשנות את החיים שלי", אומרת עזיזה בדראן, 42, אמא לשבעה ילדים שגרה בעיר העתיקה בירושלים. בדראן הצטרפה לפני כשנה לפרויקט וכיום על גג ביתה שתי כוורות. "אחרי שהתחלתי את הקורס התאהבתי בדבורים, רציתי לקבל כוורות והדבורים הפכו להיות חלק מהמשפחה, כמו ילד חדש. לפני חודשיים התחלתי גם לעזור בהדרכה במרכז סינסילה ובמרכזים נוספים".
את מרגישה שהדבורים שינו את חייך?
"מבחינה נפשית, למשל, אם יש רגעים שאני מרגישה לא טוב אני יכולה לשבת עם הדבורים ולהרגיש טוב יותר. בזכות הדבורים יש לי עכשיו גם הכנסה וזה עוזר לי להיות עצמאית".
בדראן מספרת כי בהתחלה הכנסת הכוורות לגג ביתה הייתה קצת קשה לעיכול עבור שכניה, "כי בעיר העתיקה כל בית נמצא ליד השני, אבל אחר כך השכנים ראו את התוצרת והבינו שדבורים לא יכולות ליצור נזק לאחרים. הילדים גם שותפים לגידול הדבורים ואוהבים אותן. בהתחלה חששתי שאולי דבורים יכולות לעקוץ, אבל אחרי שהבנתי איך הן חיות, כבר אין פחד. זה נפלא לאכול את הדבש שאני מייצרת שהוא בניחוח הצמחים שגדלים אצלי על הגג, מרווה, רוזמרין ונענע".
"לא רק דבש"
"הרעיון היה לייצר גגות ירוקים, להכניס את האלמנט הירוק למזרח ירושלים", מספרת מרים עודה, תושבת שכונת סילוואן, המנהלת את מרכז סינסילה. "בהתחלה עשינו פיילוט ל־15 נשים, לימדנו אותן איך לגדל עצים, איך לדאוג לדבורים. פתאום יש גם גג ירוק וגם הכנסה לנשים, עצמאות כלכלית וחברתית. כיום משתתפות בפרויקט 130 נשים. לכל אישה יש לפחות שתי כוורות, אז מדובר על יותר מ־260 כוורות. אנחנו עוזרים להן בתהליך של ליווי, רדיית הדבש, אריזה, מכירה אצלנו במרכז.
"הכל נעשה תחת קואופרטיב של 'נשות הדבש'. הנשים מגדלות בדרך ביו־דינמית, בדרך הכי טבעית. חוץ מגידול דבורים, אנחנו גם מלמדים אותן איך למשל לעשות מחזור של שעוות דבורים למוצרים קוסמטיים. הן לומדות איך להעביר סדנאות בבית או במתנ"סים, לעשות עסק שהוא לא רק נטו הדבש עצמו".
מהי התרומה המרכזית של גידול דבורים עבור הנשים הללו?
"רוב הנשים האלה הן בנות 40 ומעלה, ללא השכלה גבוהה. רובן לא עובדות ונמצאות בתהליך המסורתי של נשים שנמצאות בבית, מגדלות את הילדים, דואגות לבית. כשאנחנו מוסיפים דבר כזה לחיים שלהן, הן גם יכולות לעסוק בכך בבית, גם להרוויח כסף וגם להרגיש יותר משמעותיות. אנחנו רואים את ההשפעה הנפשית של גידול דבורים על הנשים, למשל מבחינת ביטחון עצמי. הן רואות שהן יכולות לעשות משהו טוב לעצמן, למשפחה שלהן. הפרויקט הזה בעצם מרים אותן גם נפשית וגם כלכלית".
ברדייה של החודש שעבר הגיעו "נשות הדבש" ל־1,050 קילו דבש. מלבד המכירה במסגרת הפסטיבל, הדבש שלהן נמכר לאורך השנה במרכז סינסילה, ולדברי עודה, "גם בתל אביב, בחנות 'יער הפיות' בדיזנגוף סנטר, עוזרים לנו למכור אותו. עוד מעט תהיה גם אופציה למכירה און־ליין. כרגע הדבש נמכר בשלושה גדלים: 250 גרם (50 שקלים), חצי קילו (85 שקלים) ו־1 קילו (160 שקלים). 'דבש של תקווה', כשמו הוא, מבטא את התקווה גם לנשים הללו, גם לחברה, גם למזרח ירושלים, וגם בא לתת השראה לשאר האנשים. אני מזמינה את האנשים לבואו ולהכיר את הפרויקט, לתמוך בנשים. לטעום ולקנות את הדבש, שמקורו מפרויקט חברתי בעל משמעות".