אצל רובנו ההורים מהווים עוגן של ביטחון ותחושת יציבות. אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לסמוך עליהם ושהם תמיד יהיו לצידנו עם עצה טובה, סיוע ותמיכה. רבים מאיתנו נהנים מעזרת ההורים גם כאשר אנחנו בעצמנו מתחתנים, רוצים לקנות דירה ומקימים משפחות. בשנה האחרונה, לא מעט משפחות נעזרו בסבים ובסבתות כאשר עברו זמנית עם המשפחה להתגורר בביתם הנמצא באזור מוגן ובטוח, ובמקביל סיפקו סיוע עם הנכדים. ההורים מלווים אותנו ותומכים בנו במשך עשרות שנים. אך מה קורה כאשר ההורים מזדקנים והופכים לסיעודיים? בשלב זה התפקידים מתהפכים ואנחנו "הילדים" הופכים להיות "המבוגר האחראי", זה שצריך עתה לדאוג להוריו ולסעוד אותם.
"הרגע בו אנו מבינים שההורים שלנו, שלאורך זמן היו בירידה תפקודית הופכים לסיעודיים, הוא רגע קשה מאד. מעבר להכרה בכך שההורים שלנו כבר לא יחזרו להיות מה שהיו עבורנו, עבור הנכדים והמשפחה כולה, עלינו לעבור תהליך של השלמה עם השינויים, ובמקביל, לבצע היערכות והתארגנות משפחתית, הכוללת בין השאר, הגדרת הצרכים החדשים של ההורים, וכן הבנה כיצד ניתן לספק מענה לצרכים אלו." אומרת רונית פפרני, מנהלת ידע ופיתוח הון אנושי בחטיבת הסיעוד, קבוצת דנאל.
פפרני מציעה לאנשים שמטפלים בהורים סיעודיים טיפים שיסייעו בהתמודדות ובשמירה על איזון:
הכירו את המצב: קבלו אבחון מלא מהרופאים והבינו את המצב הבריאותי והצרכים של ההורה. למדו על המחלה או המגבלה כדי לדעת למה לצפות וכיצד להתמודד.
אפוטרופסות: החליטו מי מבני המשפחה לוקח על עצמו את האפוטרופסות על ההורה הסיעודי. החליטו על אפוטרופוס לניהול הכספים והקשר מול הבנקים והגורמים הפיננסיים השונים ואפוטרופוס נוסף לענייני הבריאות, הבדיקות, הקשר עם הרופאים וביטוח לאומי.
חלוקת אחריות ועזרה: שתפו פעולה עם בני משפחה נוספים. חלקו את האחריות במידת האפשר. חפשו מקורות תמיכה נוספים, כגון: שירותי סיעוד או מטפלים מקצועיים שיכולים לעזור באופן קבוע או זמני.
תכנון והתארגנות: צרו לוח זמנים ברור הכולל מטלות יומיות, טיפולים, וזמן למנוחה. רשמו את הטיפולים הנדרשים, התורים לרופאים ותרופות שצריך לקחת.
למדו על הזכויות שלכם ושל ההורה: בדקו אילו זכויות מגיעות להורה שלכם, כגון קצבת סיעוד, עזרה במימון מטפל או שירותי רווחה. היו בקשר עם עובדת סוציאלית או יועץ משפטי לצורך מידע נוסף.
הבטיחו סביבת מגורים בטוחה ונוחה: התאימו את הבית לצרכים של ההורה. התקינו מעקות, תאורה טובה, רהיטים נמוכים. הוציאו מהבית רהיטים או פריטים שיכולים להוות סכנה (כיסא רעוע, שטיח שפינותיו מתקפלות וכד'). הוסיפו אביזרי בטיחות כמו חיישני נפילה או מנעולים מתאימים.
שמרו על קשר רגשי: הקדישו זמן לשיחות או פעילויות משותפות שמספקות להורה תחושת ערך ושייכות. גם אם יש קושי בתקשורת, הראו נוכחות באמצעות מגע, מוזיקה או דברים שההורה שלכם אוהב.
שחררו את תחושת האשמה: זכרו שאי אפשר לעשות הכל בצורה מושלמת. עשו את המיטב, ככל יכולתכם. זכרו שעליכם לנהל גם את המשפחה שלכם, את העבודה ושעות הפנאי של עצמכם. אפשרו לעצמכם לקחת הפסקה ולהתפנות לעיסוקים אחרים ללא רגשות אשמה. אל תוותרו על תחביבים או פעילויות שממלאות אתכם באנרגיה. הקדישו זמן אישי, אפילו אם זה חצי שעה ביום, לפעולה שמטעינה אתכם (קריאה, מדיטציה, מפגש חברים).
דאגו לבריאות שלכם: בצעו בדיקות שגרתיות ודאגו לתזונה ולשינה מספקת. נסו לשלב פעילות גופנית קלה, אפילו טיול קצר ביום.
במידת הצורך, פנו לקבוצות תמיכה: הצטרפו לקבוצות מטפלים (פרונטליות או באונליין) בהן תוכלו לשתף ולקבל עצות מאנשים שחווים את אותו הדבר. עזרו לעצמכם להתמודד עם הלחץ והתחושות האישיות בעזרת שיחות עם אחרים.
לסיכום, הטיפול בהורים סיעודיים הוא תפקיד מאתגר, ולעיתים תובעני, הפוגש ואתנו באמצע החיים, כאשר אנחנו בעלי מחויבויות שונות נוספות. גם לקושי הרגשי שכרוך בטיפול בהורה סיעודי יש משקל כבד. אך עם תכנון נכון , היוועצות באנשי מקצוע וקבלת תמיכה, אפשר להפוך את הטיפול בהורה הסיעודי למיטבי, וצדו, לקיים אורח חיים מלא ומאוזן.