לקראת כניסת השבת, להלן זמני הכניסה והיציאה של יום המנוחה ברחבי הארץ:
פרשת יתרו
"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה ה' למשה ולישראל... ויבוא יתרו... אל משה אל המדבר" (שמות ח, א־ה).
בפרשתנו מסופר על יתרו, שהיה כומר לעבודה זרה במדין. בשומעו את אשר אירע לעם ישראל בצאתו ממצרים, עשה מעשה: עזב את מדין ובא אל משה המדברה.
ישנן כמה דעות בנוגע לשאלה מהו האירוע שכה הטביע את חותמו על יתרו ובעקבותיו שינה את השקפותיו ובא להידבק בעם ישראל. יש אומרים "קריעת ים סוף שמע", יש אומרים "מלחמת עמלק שמע", ויש אומרים "מתן תורה שמע ובא" (מס' זבחים קטז).
הביאור הוא שיתרו אכן שמע את כל האירועים הללו, אך השאלה היא מהי הנקודה הפנימית שגרמה לו לעזוב את מדין, שם התנהלו חייו בכבוד רב ובנוחות, ולנדוד למדבר.
לכאורה היה די בשמיעה על הנס הנפלא של קריעת ים סוף כדי לשכנעו באמת היהדות. למה היה עליו לשמוע גם את בשורת מלחמת עמלק כדי להניעו לבוא אל משה. ומהי התוספת השלישית של השמיעה על מתן תורה?
אלא שיתרו, בשומעו את דבר הנס של קריעת ים סוף, אומנם התפעל ממהפכת איתני הטבע, אך הדבר עדיין לא טלטל את עולמו הרוחני. יתרו, שהיה אדם שכלתני, לא הלך שבי אחרי אירוע אלוקי, נסי, חד־פעמי. הוא רצה לבדוק אם אותה התרגשות ואותה פסגה של אמונה, שאליה הגיע עם ישראל בעומדם על שפת הים, תישאר דבוקה בנפשם ותהיה חלק בלתי נפרד מהווייתם גם בחלוף אותה התרגשות, או שמא כוח ההרגל יעשה את שלו והאמונה תדעך לאחר זמן.
במילים אחרות, יתרו ידע כי אי אפשר להחזיק את המתח הרוחני האדיר אשר אחז את עם ישראל בראותם נסים גלויים לעולמים. המבחן יהיה כאשר ישוב עם ישראל להתנהג בדרכי הטבע, ללא התערבות אלוקית גלויה כמו בהטבעת פרעה וחילו בים, אלא כאשר ההתערבות האלוקית תהיה נסתרת בתוך הטבע כמו בעת מלחמת עמלק. היא הייתה לכאורה דבר טבעי, כאשר שני צבאות נלחמים זה בזה. אפשר בנקל לטעות ולחשוב כי הניצחון לא נבע מתוך עזרה אלוקית, שהפעם לא הייתה מלווה בקריעת ים או בנס גלוי אחר. האם גם אז יתקיים הפסוק "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" או שמא יטעו לחשוב ש"כוחי ועוצם ידי" הביאו את הניצחון.
כששמע יתרו שעם ישראל "היו משעבדים את לבם לאביהם שבשמים" ואז היו גוברים על עמלק, הבין שהאמונה שנרכשה בעידן של נסים השתרשה בקרב העם גם לימי שגרה.
ועדיין חשש. מהי הערובה שדרכם זו תישמר לעד, ומהו העוגן שעליו יושתת עתיד העם? או אז שמע על מתן התורה. כשמשה הבהיר לו את מהות התורה והבטיח כי שמירתה היא הערובה לנצח של עם ישראל, הבין יתרו כי הגיע אל האמת ובחר להצטרף.