חשפנות? ריקוד על עמוד הוא הרבה מעבר למה שחשבתם

שיטת האימון, שכבר מזמן הפכה לטרנד, משלבת תנועות ריקוד, תרגילי אקרובטיקה והתעמלות המתבצעים על גבי עמוד. 
 

אז כמו כולם, גם אני חשבתי שלומדים פה לעשות מופע חשפנות, אבל זו טעות, שרודריגז מודע לה היטב. "אני רוצה לשבור את הסטיגמה הזאת, ולכן בכוונה התמקמתי מול ה'פוסיקט'", מסביר רודריגז. "השיעורים בסטודיו שלי מתקיימים כשהווילונות פתוחים, כדי להראות שזה ממש ספורט ולא ריקודים אירוטיים. חוץ מזה, אלה שרוקדות שם (בפוסיקט) לא עובדות על הגוף, אנחנו כן, וגם על הנשמה. גורמים לאישה להרגיש יותר טוב עם עצמה. עדיין קשה להיפתח לרעיון הזה, אבל לאט־לאט זה משתנה, ואנשים מבינים שמדובר בספורט לכל דבר". 
 

ב־2017 ריקוד זה אף הוכר על ידי האגודה הכללית לפדרציות הספורט הבינלאומיות כענף ספורט מקצועי. אם בעבר, ריקוד על עמוד נחשב לספורט לנשים בלבד, עם הזמן נכנסו גם מתאמנים גברים לתחום. 
 

אני תוהה לגבי התועלת של זה. רודריגז מסביר שזה מחזק את הגוף, ועובד על הידיים, הכתפיים והרגליים. זה גם מחטב, מרזה, גורם לאנשים לעשות ספורט בצורה יצירתית דרך תנועה ואקרובטיקה, ואף מעלה את הביטחון העצמי. "אין כאן ריקודים אקזוטיים בכלל", הוא מבהיר שוב. "אל תיבהלי, הכל ספורטיבי". 

***
 

אנחנו נכנסים לחלל שבו מוצבים כמה עמודים ולצדם מזרנים. דקה אחרי הגיעו שתי נשים צעירות וגבר אחד. 
 

השיעור, שנמשך כשעה, בעלות של 50 שקלים, מתחיל ב־25 דקות חימום.החבר'ה נראים לי חצי אקרובטים - חוץ מלטפס עד קצה העמוד הם גם נתלים עליו בקלות כשראשם כלפי מטה. אני כמובן ממש לא שם. "מתאימים את התרגילים לרמה שלך", מרגיע רודריגז. הוא מלמד איך להחזיק בעזרת הרגליים את הגוף על העמוד, איך להסתובב סביבו כשאני ישובה עליו. הצלחתי להחזיק את עצמי כמה שניות על העמוד, אבל בזמן הסיבוב חשתי סחרחורת קלה. ניסיתי שוב את הסיבוב והייתי מבסוטה שהצלחתי. 
 

טעויות של מתחילים קרו גם אצלי. הגעתי לשיעור עם טייץ ארוך וגופייה ארוכה. כשהבטתי על שאר המתאמנים, הבנתי שעם העמוד מסתדרים הכי טוב כשלבושים במכנסיים קצרים ובגופייה קצרה, אחרת הבגדים גורמים להחלקה. העליתי את הטייץ עד הברכיים כדי לנסות להתגבר על מכשול זה. "ככל שנשים מרגישות בטוחות יותר, הן באות עם פחות בגדים. בהתחלה הן חוששות, אבל אחר כך מקבלות ביטחון", אומר רודריגז. 
 

אני מנסה לחקות את החבר'ה, מנגבת את העמוד בסמרטוט כדי שלא אחליק, וגם מורחת חומר מיוחד על הידיים שאמור למנוע החלקה. עידוד ואמפתיה הם חלק מהעניין בשיעור זה. המתאמנים מעודדים אחד את השני ותומכים זה בזה. כשהיפוך של אחד מהם מצליח, מישהו אחר רץ מהר לתעד את ההישג. 

אצל אחת המתאמנות אני מבחינה בסימנים כחולים על הירך. גם זה חלק מהעניין כשמנסים להתמודד עם עמוד. "אני נופלת", זועקת מישהי אחרת בעודה תלויה על עמוד וראשה כלפי מטה. 
 

אני מתבוננת בהם בהערצה ותוהה האם אי־פעם אתהדר ביכולות כאלה. בתום השיעור אני שואלת את אחת המתאמנות מהו הסוד שלה. תשובתה מבהירה לי שכמו בכל דבר בחיים, סבלנות היא מילת המפתח. 

 

"יש כמה גרסאות לגבי מספר כוסות המים שצריך לשתות ביום – 6, 8 או 12 - אבל אין מספר שהוא חד־משמעי ומתאים לכולם", אומרת ניאורה מרטה, דיאטנית קלינית של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה. "ישנם הרבה גורמים שמשפיעים על כמות הנוזלים היומית שלה אנו זקוקים, וזה עשוי להשתנות מיום ליום. בהחלטה על כמות הנוזלים היומית יש להתחשב בתזונה, בפעילות הגופנית שמבצע האדם, במזג האוויר ואף בגיל. חשוב גם לא לחכות לתחושת הצמא. כשזו מגיעה, פירושו של דבר שכבר כמות המים בגוף קטנה. רצוי לפזר את השתייה לאורך היום, לא להעמיס יותר מדי נוזלים בבת אחת ולשתות בעיקר מים".