אני אב טרי לילדה בת שנה וחצי. מפני שאני בתחילת הדרך, אנשים רבים מעירים לי כשאני נותן לילדה לצפות בסרטונים לילדים ביוטיוב, ואני תוהה עד כמה זה באמת בעייתי.
“מסכים הם בייביסיטר מדהים, אבל חשוב לי לציין שאין בהם תועלת התפתחותית. הילדים לומדים הכי הרבה כשהם מנהלים שיחה עם ההורים שלהם, בשעת משחק משותפת וכדומה, וחשוב מאוד להבין את זה ולהעשיר את הזמן עם הילדים. כשיש לנו הרבה מדי ממשהו - כמו הרבה שוקולד או הרבה לחם - זה לא כדאי וגם לא ממש בריא. הרפואה ממליצה להימנע מלחשוף את הילדים למסכים כמה שרק אפשר. לפעמים, כשיש לנו ילד ראשון, אנחנו מצליחים למנוע ממנו לצפות בטלוויזיה או בטאבלט עד גיל שנה וחצי או שנתיים, ולפעמים הילד השני שלנו כבר מגיל חצי שנה יושב וצופה בטלוויזיה.
אני באופן אישי לא עובדת לפי ספרי הפסיכולוגיה, אבל אני בהחלט לומדת מהם ועובדת עם מה שקורה בפועל במציאות, עם מה שהחיים מייצרים לנו. אני לא רוצה שהילדה תהיה יותר מדי זמן ברצף מול מסך מרצד, ולכן ממליצה לתת לה לצפות במשך רבע שעה כל שעתיים. זאת אומרת, שאם הילדה ישבה ושיחקה איתך ואכלה ארוחת צהריים, אתה יכול לתת לה לצפות בטלוויזיה רבע שעה, ואז אחרי שעתיים לתת לה לצפות שוב. אתה גם לא חייב תמיד לשחק איתה - תן לה לקרוע ניירות, לפתוח מגירות בבית, לבנות מגדל מקוביות ואז להפיל אותם, כל עוד אתה יושב ומסתכל עליה, וזה בסדר גמור. ולגבי ההערות שאתה מקבל: אנשים תמיד מתערבים ומחלקים עצות. אדם יכול לקרוא כתבה כזו או אחרת ולהחליט שהוא הופך לגורו בעניין”.
בני בן ה־8 אף פעם לא מוזמן לשחק עם חבריו אחרי בית הספר. כשאני פונה לאמהות ומזמינה ילדים אליו הביתה, אני מקבלת תשובות מתחמקות. הילד מנסה להתחבר ונשמע שבור, ולאחרונה הוא אפילו אמר שנראה לו שלא יהיו לא חברים. מה דעתך?
“את צודקת בדאגה שלך. מדובר בסיטואציה מורכבת, ואת כאמא שלו מחויבת לגלות אכפתיות ולפעול. אני מבינה את הדאגה שלך, ורוצה לחזק אותה - יש שם חרם. נכון, קשה מאוד לשמוע על זה, אבל אמא מודאגת הופכת להיות נמר ומגנה על הילד שלה, וזה מה שאת חייבת לעשות. לפני שהמצב ילך ויחמיר את חייבת לפנות להנהלת בית הספר. גשי ליועצת ואמרי לה שאת שמה לב שיש פה חרם, ולמרות שזה נמצא בממדים קטנים יחסית, את רוצה לדעת איך היא מטפלת בזה. הילד סובל ובית הספר חייב להבין על מה זה יושב – האם מדובר בהתנהגות של הילד שלך שתרמה למצב הזה, או ילד אחר שגורם לזה לקרות. את יכולה להביא אפילו אדם זר שיכנס לכיתה ויבדוק את הלך הרוח, ומשם, בהתאם לסיבה, את והיועצת תדעו איך להתקדם”.
אני אם לילד מקסים בן שנתיים וחצי וצפויה ללדת בקרוב. עד גיל שנה בני ישן איתנו במיטה, וכעת יש לו חדר משלו. בלילות האחרונים הוא מעיר את עצמו באמצע הלילה ומגיע למיטתנו. הוא מתעקש להישאר לישון איתנו, מחבק ומחזיק אותנו, ואנחנו מאוד מבולבלים. כיצד לדעתך יש להתמודד עם מצב כזה?
"אני פחות עסוקה בלמה ילדים בוחרים לעשות דברים, אלא במה שאפשר לעשות כדי להתמודד. הרי אנחנו יכולות לנחש יחד שכנראה הוא גדל ומתחיל לפחד, והעולם נראה לו גדול מאוד. מעבר לזה, יכול מאוד להיות שבתת־המודע שלו הוא שם לב לשינויים בחייו ומגייס את כל הכוחות שלו כדי להתעורר ולקבל תשומת לב ממך. הילד מעיר את עצמו באמצע הלילה במטרה ליהנות מהנוכחות שלך, אבל מה שהוא באמת צריך זה לישון. הוא צריך ללכת למיטה בשעה 20:00 בערב ולישון עשר שעות רצוף לפחות.
חשוב שתחזירו לו את השינה הרצופה, כדי שיוכל לחזק את מערכת החיסון שלו, לגדול ולהתפתח. לפעמים שווה ללכת אחורה כדי להתקדם כמה צעדים קדימה ולהחזיר את האיזון הבייתה, לקראת הלידה הקרבה ובאה. לכן, ההצעה הכי טובה היא לישון איתו בחדר כמה שבועות, אבל יש לזה תנאי חשוב: אל תישנו במיטה שלו. את או בעלך תשנו במזרן לצדו. אם הוא מתעורר באמצע הלילה ורוצה לדבר איתכם, אל תדברו איתו. תגידו לו שהוא צריך לישון ותניחו עליו יד לכמה שניות. שימי לב שברגע שאתם מניחים עליו את היד זה יוצר הבדל פסיכולוגי רציני, ואתם צריכים לייצר כאן שליטה".