יש לי נכד בן 4 ולו אח בן שנה וחצי. הילד הקטן הפך לאחרונה למאוד דומיננטי ונלחם על מקומו, בעוד שלאחיו הגדול זה די מפריע. לפעמים הקטן חוטף משהו מהגדול ואז מתחילה ביניהם מלחמת עולם. הגדול מאוד אוהב אותו, ומדי פעם אפילו אומר לו את זה, אבל יש רגעים שבהם הוא גם אומר לו: "חבל שנולדת, אני לא רוצה אותך כאח שלי". אני לא יודעת איך להגיב באותם רגעים. מה אני אמורה לענות לו?
"עוד מימי התנ"ך שמענו על יחסים בין אחים שלא היו מזהירים במיוחד. סיפורי התנ"ך הכי עוצמתיים הם על יחסים בין אחים - קין והבל או יעקב ועשו. ילדים נמצאים במאבק על המשאבים של ההורים מבחינת זמן ותשומת לב. כשגדלים הם מבינים שהם נמצאים גם בתחרות על המשאב הכלכלי של ההורים, כך שיש מתח בין אהבה לשנאה. את לא צריכה לענות לו; הוא לא דיבר אלייך אלא אמר את זה לאוויר העולם. הוא כל כך מתוק ואמיתי, מה הוא צריך את הצרה הזאת? בשביל מה הביאו לו עוד אח הביתה? כמעט שלוש שנים היה לו נעים וטוב, ופתאום הביאו לו ילד שממש מפריע לו".
"אני אוהבת את זה שהוא מספיק בטוח בשביל להיות אותנטי ולהגיד את מה שהוא מרגיש. ילדים בגיל הזה עושים מה שמתחשק להם. הילד רואה את אחיו יושב עם קוביות ומתחשק לו גם קובייה, אז הוא לוקח. כל הנושא של להתחשב באחר, לא להפריע בעת משחק, להגיד תודה וסליחה - כל אלה הם קודים חברתיים שאנחנו מלמדים אותם בהמשך. אם הגדול יושב ומשחק והקטן בא ומפריע לו, את מרימה את הקטן ואומרת לו שאת מרחיקה אותו כי הוא מפריע. משום שהוא קטן, אפשר בקלות להסיח את דעתו ולהציע לו לשחק במשהו אחר. לפעמים תוכלי דווקא לבקש מהילד הגדול שיוותר לקטן. אפשר לקחת אותו לשיחה ולהגיד לו: 'לפעמים, לא תמיד, אבקש ממך לוותר לאחיך כדי שיהיה יותר נעים ושקט וכדי שלא אצטרך להפריד. ועדיין, הרבה פעמים גם לא אוותר לו. אשמח אם תשתף איתי פעולה כי זה מקל עלי ויעזור לי'. תצטרכי לשים לב שאת לא כל הזמן מבקשת רק ממנו לוותר".
"אני אוהבת את זה שהוא מספיק בטוח בשביל להיות אותנטי ולהגיד את מה שהוא מרגיש. ילדים בגיל הזה עושים מה שמתחשק להם. הילד רואה את אחיו יושב עם קוביות ומתחשק לו גם קובייה, אז הוא לוקח. כל הנושא של להתחשב באחר, לא להפריע בעת משחק, להגיד תודה וסליחה - כל אלה הם קודים חברתיים שאנחנו מלמדים אותם בהמשך. אם הגדול יושב ומשחק והקטן בא ומפריע לו, את מרימה את הקטן ואומרת לו שאת מרחיקה אותו כי הוא מפריע. משום שהוא קטן, אפשר בקלות להסיח את דעתו ולהציע לו לשחק במשהו אחר. לפעמים תוכלי דווקא לבקש מהילד הגדול שיוותר לקטן. אפשר לקחת אותו לשיחה ולהגיד לו: 'לפעמים, לא תמיד, אבקש ממך לוותר לאחיך כדי שיהיה יותר נעים ושקט וכדי שלא אצטרך להפריד. ועדיין, הרבה פעמים גם לא אוותר לו. אשמח אם תשתף איתי פעולה כי זה מקל עלי ויעזור לי'. תצטרכי לשים לב שאת לא כל הזמן מבקשת רק ממנו לוותר".
בני בן ה־3 אוהב לשחק בצעצועים איתי ועם אמא שלו. הבעיה היא שמאוד קשה לי. אני משתעמם, לא מצליח להחזיק יותר מכמה דקות ובורח לעשות דברים אחרים בבית. הזמן לא זז לי וזה מבאס אותי שאני לא מצליח ליהנות מהזמן שלי איתו. מה דעתך?
"אתה לא צריך לשבת עם הילד בחדר שלו ולשחק איתו אם זה לא מעניין אותך ולא נעים לך. לא כולם אוהבים אותו דבר. אם אתה לא אוהב את המשחקים האלה, אל תיכנס לשם בכלל. מי אמר שכל אבא צריך לשבת עם הילדים שלו על משחקי קופסה או משחקי מכוניות? שחק איתו בכדור או שתתגלגל איתו על הרצפה כמו שני דובונים קטנים. שב לידו ותחזיק לו את היד כשהוא צופה בסדרה שהוא אוהב, למד אותו לגלוש ביוטיוב או אפילו למד אותו להתכתב בוואטסאפ. הנכד שלי כבר מגיל 3 התחיל להתכתב איתי כך. הוא ידע להיכנס ולשלוח לי אייקונים, לבבות ותמונות וגם להקליט ולומר: 'סבתא, אני אוהב אותך'. אחר כך, כשהתפתח, למד לצלם את עצמו ואת אבא שלו והיה שולח תמונות ומדביק אייקונים על הפנים".
בתי הגדולה בת ה־4 רוצה שאתקלח איתה מדי פעם. אני מסכים ועושה את זה בתחתונים. האם זה בסדר?
"אין בסדר ולא בסדר, זה משהו אישי, חברתי, תרבותי, עדתי ודתי - כלומר אין כאן אמת אחת אוניברסלית. אם היית בנורווגיה, למשל, הדילמה בכלל לא הייתה עולה והיית מתקלח עם הבת שלך גם כשהייתה בת 20. שם הגישה סביב עירום היא טבעית. אני באופן אישי חושבת שזה בסדר, אבל אם אתה מתקלח עם תחתונים כדי שהילדה לא תראה את איבר המין שלך, דע שיום יבוא והיא תשאל אותך לפשר הדבר. תצטרך לענות לה ולהסביר לה על האיברים הפרטיים שיש לבני האדם".