בתקופה האחרונה אנו עוד ועוד חדרי כושר מגדירים את עצמם כייעודיים או מותאמים לילדים. אז שלחתי בת 9, במקרה הבת שלי, למועדון הולמס פלייס בדיזנגוף סנטר בתל אביב כדי לנסות את שיעור "ג'וניור ג'ים" - אימון קבוצתי בהדרכת מאמן ילדים מוסמך. במהלך האימון עובדים על תרגילים מגוונים המותאמים לגילם ויכולתם של הילדים: תרגילי זריזות, חיזוק באמצעות משקל גוף ואביזרים, משחקים ותרגילים לשיפור סיבולת לב־ריאה.
את ההתפעלות וההתרגשות שלה לנוכח המכשירים קשה היה לפספס, ומה רבה הייתה שמחתה כשגילתה ששתיים מהמשתתפות הנוספות בחוג הן מכרות מהשכונה.
ועכשיו זכות הדיבור שלה: "התחלנו לרוץ, ואחרי שנגענו ברצפה התמסרנו בינינו עם כדור, גם זה תוך כדי ריצה. מי שתפס את הכדור היה צריך לומר את השם שלו. זה היה דומה לשיעור ספורט בבית הספר. אחר כך הסתדרנו בזוגות. עמדנו אחד מול השני, הושטנו את הידיים קדימה וניסינו להפיל זה את זה. מי שהזיז רגל, נפסל".
אני צופה בהם מהצד. זה סוג של משחק עבורם, וגם הצלילים שנשמעים מזכירים את ההפסקה בבית הספר. אחר כך הם עברו לסוג של הורדות ידיים, וקריאות "ניצחתי" התחילו להתעופף באוויר.
בתרגילי הבטן על המזרן, הבנים מנסים את כוחם בשכיבות סמיכה, כשהבנות מתפוצצות מצחוק ומנסות תרגילים אחרים לחיזוק השרירים. אחר כך מגיע תור המשחק הפופולרי "שבויים", שמכניס את כל המשתתפים להתלהבות שיא. "זה המשחק הכי כיפי", אומרת הנסיינית הקטנה, תוך שהיא מנסה לפגוע באחד הבנים עם הכדור. אצל הבנים אין רחמים. אף על פי שמדובר בכדור רך, לא פעם עוצמת הזריקות ממש מרעידה את הסטודיו והילדים בורחים כדי שלא יהפכו חלילה לשבויים. המדריכה מביטה על המתרחש ומגדירה זאת כבריחה מהמסכים.
למרבה ההפתעה, בתום השיעור כשהילדה חזרה הביתה, האנרגיות עדיין נותרו גבוהות אז היא המשיכה בסשן הרמת משקולות קטנות שמצאה באחת המגירות.
***
אחת הילדות שנכחה בשיעור, בת 12, ניסתה לשכנע את בתי הנסיינית שכדאי לה להירשם. "בשיעור שעבר הלכנו על הליכון. עשו לנו את זה במהירות שמתאימה לכל אחד מאיתנו. זה ממש כיף להיות כמו הגדולים", אמרה. "אחר כך נכנסנו לסטודיו. חלק עשו משקולות, חלק עבדו עם גומיות. הייתה ילדה שלא הצליחה כל כך טוב לתפוס כדור, אז המדריך עבד איתה על זה".
חיזוק הגוף הוא עניין חשוב גם עבור ילדים. "הרבה פעמים הם סוחבים תיק בית ספר כבד שאפילו זהה למשקלם", מסבירה יעל דהן, מנהלת תחום הילדים בקבוצת הולמס פלייס. "חוץ מזה, ילד שמגלה את יכולותיו הפיזיות בשיעורי הג'וניור שם לב שכל מיני מכשולים פסיכולוגיים, כמו למשל 'אני לא מספיק טוב' או 'לא מספיק חזק', פתאום נעלמים".
בת ה־12 בטוחה כי מדובר כאן במוצר מנצח. "תאמיני לי שאם זה לא היה טוב, לא הייתי נרשמת", היא אומרת לי, ואני תוהה לגבי העלויות. "אבא, כמה עלה החוג?", היא שואלת. "תשאלי את אמא", הוא עונה.