תכלה שנה וחטאיה: מה הקשר בין האושר שלנו לבין הצורך לאכול?

סמוך לראש השנה אנו נוהגים לברך ב"שנה טובה" ולעתים מוסיפים גם ברכות נוספות: שנת בריאות, אושר, הגשמת חלומות ועוד. בתפוצות מברכים “happy new year", כלומר שנה חדשה שמחה. האם נרצה לאחל שנה “שמחה"? מה לגבי בריאות, קשרי משפחה וחברים טובים, אושר ועושר, אתגרים מעניינים, חוויות טובות, מימוש עצמי? נראה כי קל יותר לגלם את אלה במילה “טובה" ביחס למילה “שמחה", שיכולה להיחשב ליותר רדודה וקלילה. 
 

יחד עם זאת, ככל שאנו לומדות וקוראות יותר, ברור כי המילה הפשוטה "שמחה" טומנת בחובה רבות. מחקרים מהעשורים האחרונים מוכיחים כי השמחה משפיעה על מערכת העצבים בגוף ויכולה להפחית סיכון למחלות כרוניות ובכלל להעלות את הסיכוי לבריאות טובה יותר. אנשים אופטימיים ושמחים, כך מעידים המחקרים, יאריכו ימים. כלומר, לצד גורמים כמו תזונה ופעילות גופנית, למצב הרוח השפעה על איכות החיים, ולשמחה תפקיד בשמירה על אורח חיים בריא. כתזונאיות אנו רואות מדי יום את הקשר ההדוק שבין מצב הרוח לאוכל, בין התפריט לבריאות הגוף. 
 

מתי לאחרונה הרגשתם שהבטן מקרקרת? הרגשתם רעב? הפער בין הצורך הפיזי לספק מזון לגוף לבין הכמות הנאכלת בפועל הוא לא פעם תוצאה של אכילה רגשית ולא פיזית. במקרים של אכילה רגשית, רעב מתפרץ לפתע בגלל כעס, חרדה, שעמום, תסכול, עייפות או דאגה, למשל, ויש צורך לספק לגוף אוכל בדחיפות. 
 

כאשר אנחנו שמחים ורגועים, יש יכולת להשתמש באינטואיציה ולהבחין באותות שהגוף שולח, רעב וגם שובע. אינטואיציה היא היכולת לקלוט ולפענח איתותים ומסרים ללא חשיבה רצונית. לעתים קשה למצוא הסבר לתובנות אינטואיטיביות, ולעתים ההסבר לא תמיד נחשב הגיוני. הרעיון של אכילה אינטואיטיבית הוא לפתח את האכילה על פי תחושות רעב ושובע פיזיות ובין היתר לנטרל אכילה כתוצאה ממצב רוח ירוד. שיטה זו מפנה לאוכל מקום של הנאה ולא רגשות אשמה, מכוונת לשינויים בדפוסי אכילה ובחירת מזון בלי להרגיש במסגרת כובלת ומגבילה.
 

אכילה אינטואיטיבית מסייעת לשמור על משקל גוף תקין בלי לפגוע בשמחת החיים. מחקרים מעידים כי אכילה אינטואיטיבית תורמת לשיפור מדדים פיזיולוגיים ונפשיים כמו ירידה במשקל, שיפור לחץ דם גבוה, איזון רמות השומנים בדם ואף צמצום מספר הסובלים מדיכאון. ולכן כאשר עולה הרצון או החשק לאכול, כדאי לבדוק רגע לפני: האם זה רעב? האם האוכל מפצה על רגש כלשהו שמתעורר עכשיו. דאגה לבן משפחה, כעס לאחר ויכוח עם עמית בעבודה, עצבות לאחר שנחשפתם לחדשות קשות או מטרידות, בדידות או שעמום. כמו כן, האם יש משהו שיכול להפיג את התחושה או לפחות להקל עליה במקום אוכל? למשל שיחה עם מישהו קרוב, יציאה להליכה (עם הכלב למי שיש לו), מקלחת מרעננת או צפייה בסרט טוב. 
 

ידוע כי יש קשר בין מצב הרוח לבחירות של סוגי המזונות וגם לכמויות של האוכל. אך האם יש קשר הפוך? האם האוכל משפיע על מצב הרוח? ד"ר פליס ג'אקה, אפידמיולוגית מהפקולטה לבריאות באוניברסיטת דיקן באוסטרליה, היא חוקרת מובילה בעולם בתחום הקשר בין תזונה ומצב נפשי. ג'אקה הובילה מחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת "BMC Medicine", והן מעידות על ההשפעה הרבה שיש לאוכל על מצב הרוח ועוד יותר מכך על דיכאון. שכן הוא מוכיח לראשונה שתזונה נכונה (תפריט ודפוסי אכילה) משפרת את המצב של אנשים בדיכאון בינוני עד חמור.
 

במחקר זה השתתפו 67 גברים ונשים בדיכאון קליני בינוני עד חמור. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה תפריט ים תיכוני מומלץ ומאוזן (דגנים מלאים, פירות, ירקות, קטניות, דגים, בשר רזה, אגוזים, שמן זית ואלכוהול בכמות מתונה, כוס אחת עד שתי כוסות ביום), הקבוצה השנייה המשיכה לצרוך את התפריט הלא־בריא המוכר מהבית (מזון מעובד - דגנים, מוצרי בשר, ממתקים, מזון מהיר ומטוגן). התפריטים של שתי הקבוצות לא הוגבלו בקלוריות, שכן המטרה לא הייתה ירידה במשקל אלא בחינה של שיפור ברמת הדיכאון. תוצאות המחקר הראו כי בקבוצה הראשונה שצרכה תפריט ים תיכוני חל שיפור משמעותי במצב הרוח בהשוואה לקבוצה השנייה.
 

אם כן, מה יש בתפריט הים תיכוני שמסייע? מקורות החלבון מהחי עשירים במינרלים זמינים החיוניים למוח כמו ברזל, אבץ וויטמינים כמו ויטמין B12. הדיאטה מכילה אחוזים גבוהים יחסית של שומן חד לא רווי שמקורו באגוזים ושמן זית, החשובים לתפקוד תקין של המוח. צריכה של פחמימות פשוטות (לחם ומאפים מקמח לבן, חטיפים וממתקים) מספקת אנרגיה למוח ולגוף. אומנם להשפעה של צריכת סוכר בטווח הקצר על המוח יש יתרונות כמו שיפור מהירות התגובה, הזיכרון ומצב הרוח, אך תפריט שכולל כמויות גדולות לאורך זמן מעלה את הסיכון לעמידות לאינסולין ולסוכרת, מוביל לשינויים מוחיים, להשפעה שלילית על המערכת העצבית, מערער את מצב הרוח ויוצר מצבים דומים להתמכרות. תופעה זו נמנעת במקרים של צריכת דגנים מלאים כמו חיטה מלאה, תירס, שיבולת שועל או אורז מלא.
 

שמחה היא מצב שלאחד קל להגיע אליו ולאחר קשה. השמחה שבכל אחד נקבעת על פי הנתונים הגנטיים, ההשפעה הסביבתית וגם התוצאות הנסיבתיות של החיים. עם זאת, ניתן לעזור ל"שמחה" להגיע. בצעדים קטנים ובפעולות קטנות. וכדאי לנסות, כי זה טוב לבריאות. שנה טובה וגם שמחה.