ט"ו בשבט יחול מחר. להבדיל ממאכלי חג אחרים (סופגניות, אוזני המן, מצות), סמלי החג הקולינריים של ט"ו בשבט - פירות טריים ומיובשים, שקדים ואגוזים - נצרכים כל השנה, וטוב שכך. פירות ואגוזים למיניהם הם חומרי גלם טעימים ובעלי איכות תזונתית. יחד עם זאת, השנה לא נקדיש את המדור לאלה, אלא נפנה זרקור תזונתי לכיוון אחר.
ט"ו בשבט הוא חג הצומח. חלק נכבד מהתזונה שלנו הוא פרי האדמה, מי מאיתנו פחות ומי יותר - כמו אלה שבוחרים בטבעונות. כך או כך, מעניינת העובדה שאנחנו אוכלים לא רק את הפרי אלא גם חלקים נוספים של הצמח: פרחים, עלים, גבעולים, שורשים וגם גרעינים. והנה מגיעות דוגמאות עם פירוט.
פרחים: לדוגמה כרובית. כרובית מורכבת מפרחים לבנים קטנים המסודרים באופן פרקטלי, כלומר צורת הפרחים הקטנים של הכרובית חוזרת על עצמה ודומה לצורת הכרובית הגדולה. לשלם ולחלקיו אותה צורה בגודל שונה.
הכרובית מכילה תרכובות צמחיות ייחודיות, כמו סולפוראפן, שעשויות לצמצם את הסיכון למחלות לב ומחלות סרטן של המעי הגס, הריאות, השד, הערמונית ועוד. ניתן לשלב את הכרובית הטרייה כחלק מתזונה מאוזנת בסלט, או מבושלת כחלק מתבשיל או כמנה בפני עצמה. הכרובית אוצרת מבחר גדול של ויטמינים ומינרלים ויחד עם זאת דלה בקלוריות. הכרובית היא גם מקור טוב לכולין, תרכובת אורגנית בעלת תפקיד בשמירה על התאים, בתפקוד מערכת העצבים ובהתפתחות המוח. ברוקולי הוא דוגמה נוספת לפרחים אכילים בעלי איכות תזונתית.
עלים: את אלה קל לזהות, הן בצורה והן בצבע הירוק (בזכות הכלורופיל): תרד, חסה, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר ונענע.
תרד מזוהה עם פופאי המלח השרירי, שהתרד שאכל הקנה לו כוחות־על. בעבר יוחסה לתרד תכולה גבוהה של ברזל, למעשה אין בתרד הרבה ברזל. הסברה המקובלת היא שמקורו של המיתוס בטעות כתיב היסטורית של מדען גרמני לפני כ־150 שנה. הוא בדק את תכולת הברזל בירקות שונים, ואת הנתונים ריכז בטבלה. בתרד ציין 35 ג"מ ברזל במקום 3.5 ג"מ. התברר שמיקום הנקודה היה שגוי, וכך נדמה היה כי כמות הברזל שמצויה בתרד גדולה פי הרשע וגבוהה במיוחד בהשוואה לשאר הירקות.
תרד מהווה מקור מצוין ללוטאין, שהוא נוגד חמצון התורם לבריאות העיניים, מסייע לשמירה מפני נזקי השמש והגיל (קטרקט). לוטאין קשור גם להפחתת הסיכון למחלות סרטן ולהגנה על כלי הדם והלב. בנוסף, תרד עשיר בסיבים תזונתיים לא מסיסים, התורמים לפעילות מערכת העיכול ומסייעים למניעת עצירות.
גבעולים: אולי מפתיע אבל קולרבי הוא גבעול, על אף שצורתו אינה אופיינית לגבעול. אין הוא ארוך וצר, אלא כדורי. זהו גבעול עבה, עבה מאוד. הקולרבי שייך למשפחת המצליבים ונמנה עם אחד ממיני הכרוב (נקרא בעברית "כרוב הקלח").
לקולרבי איכויות תזונתיות. הוא מקור טוב למינרלים כמו אשלגן ומגנזיום, ויטמינים מקבוצה B, ויטמין C, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון, המגינים על התאים ומאיטים את הזדקנותם. גבעולים מוכרים נוספים המקובלים לשימוש במטבח הם גבעולי הסלרי הבשרניים, ובשנים האחרונות גם האספרגוס.
בקניית קולרבי מומלץ להעדיף את הקטנים יותר, שכן יש להניח שהגדולים נקטפו מאוחר יותר, מתיקותם העדינה פחותה, והמרקם שלהם סיבי יותר.
שורשים: הגזר הכתום הוא המוכר ביותר, היום בקלות אפשר למצוא גזרים גם בצבעים נוספים: סגול, צהוב, לבן. בגזר תרכובות צמחיות רבות, הקבוצה הבולטת היא של קרוטנואידים. מחקרים מעידים על כך שדיאטות עשירות בקרוטנואידים עשויות לעזור בהגנה מפני מספר סוגים של סרטן, כמו סרטן הערמונית והמעי הגס. עוד נמצא כי נשים שאצלן רמות גבוהות של קרוטנואידים במחזור הדם הן בסיכון מופחת ללקות בסרטן השד. הקרוטנואיד בטא קרוטן הוא הפיגמנט שמקנה לגזר הכתום את צבעו. בטא קרוטן הוא נוגד חמצון שהגוף ממיר לוויטמין A (רטינול), שחשוב לראייה. אנשים שאצלם רמת ויטמין A נמוכה, בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות עיוורון לילה. את ספיגת בטא קרוטן ניתן לשפר אם הגזר מבושל או צורכים אותו עם שומן, שמן זית או שמן אחר. הגזר הוא גם מקור טוב לכמה ויטמינים מקבוצת B, ויטמין K ואשלגן, שמסייע לאיזון לחץ הדם וחשוב לאיתנות השלד.
בתפריטים של מסעדות רבות, וגם במטבח הביתי, נמצא “סלט שורשים". בין השורשים נמנים גזר, סלק, לפת, ג'ינג'ר, צנון וצנונית.
זרעים וגרעינים: בעלי תכולה גבוהה של חומצות שומן. עובדה זו לעתים מעלה את הכמות הקלורית של המנה, אך לצד הקלוריות גם את האיכות התזונתית, שכן מדובר בחומצות שומן איכותיות המיטיבות עם בריאות הגוף.
דוגמה לזרעים נפוצים לשימוש היא זרעי הפשתן. חומים ומבריקים, צורתם וגודלם דומים לאלה של השומשום. כדי לזכות באיכותם התזונתית חשוב לצרוך אותם טחונים, רצוי לטחון אותם סמוך לצריכה (אפשר להשתמש במטחנה ביתית קטנה) ולשמור אותם במקרר בכלי סגור היטב. זרעי פשתן מוסיפים לתזונה חומצות שומן מסוג אומגה 3, שמצמצמת את הסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת ודלקות. מקור נוסף לאומגה 3 הם דגים, כך חשיבות צריכת זרעי פשתן חשובה במיוחד לצמחונים ולטבעונים.
בנוסף, הזרעים הם מקור לסיבים תזונתיים שמסייעים לעיכול, משפיעים על ספיגת שומנים וסוכרים בדם ותורמים לתחושת שובע. זרעי פשתן טחונים אפשר להוסיף ליוגורט, לדייסה, לסלט ירקות או פירות ולמאפים. דוגמאות נוספות הן זרעי שומשום, צ'יה, אורז בר, גרעיני חמניות וגרעיני דלעת.