במיוחד היום, כשישראל כמו מדינות רבות נוספות בעולם לקראת מיתון, וכשאנשים רבים מהדקים את החגורה כלכלית, אנחנו שומעות לא פעם את המשפט “האוכל הבריא מאוד יקר". לחם מדגנים מלאים יעלה לצרכן בסופרמרקט יותר מלחם אחיד וכך גם הקמח המלא. שמן זית יקר יותר משמן חמניות, ומחירם של קרקרים איכותיים גבוה יותר מהמקבילים בעלי פרופיל תזונתי נמוך.
מקוממת העובדה שעל מזון בריא צריך לשלם יותר. במיוחד כאשר ברור וידוע לכל כי תזונה מאוזנת משפיעה על הבריאות וחוסכת, בטווח הרחוק ובטווח הקצר כאחד, הוצאות גבוהות. המחיר ברמה הלאומית כולל את עלויות הטיפול במחלות שאפשר היה למנוע, כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם ובעיות אורתופדיות. כך גם ניתן לצמצם ימי מחלה והיעדרויות מהעבודה לבדיקות ולטיפולים רפואיים ולעודד עלייה בפריון העבודה. וגם ברמה האישית.
פעולות ברמה האישית
כמו בתחומים אחרים, גם בנושא התזונה, האוכלוסיות החלשות מבחינה סוציו־אקונומית נפגעות יותר. עלות המזון הבריא גבוהה יותר מזו של מזון מעובד בעל איכות תזונתית ירודה.
איך בכל זאת אפשר לשפר את סל המזון גם במציאות העכשווית?
הנה מספר דוגמאות פשוטות, טעימות, מזינות, זמינות וקלות לצריכה קבועה.
מי ברז: הערך הבריאותי של מים יחסית לערכם של משקאות אחרים ברור לכולם. העדפה של מי ברז על פני מים מבקבוקים או מברי מים לסוגיהם הניצבים במטבח תחסוך סכום חודשי לא מבוטל מהתקציב המשפחתי. מי הברז בישראל ראויים לשתייה, ואין צורך להרתיחם לפני השימוש. יש המתלוננים על טעמם בהשוואה למים מינרליים, אך זהו טעם נרכש. תוספת צמחי תבלין או מעט לימון למים וצינונם מבעוד מועד יכולים לסייע להתרגל לטעם.
פירות וירקות: צריכה קבועה של פירות וירקות רק בעונתם, כשהם זולים יותר. כך הם ישהו פחות זמן באחסון שמשפיע על איכותם התזונתית.
קטניות: שילוב קטניות כמו גרגירי חומוס, עדשים, שעועית, אפונה, סויה, תורמוס או פול. עם מגוון הקטניות ובמבחר אפשרויות הצריכה הקיימות, כל אחד ימצא קטנית אחת או יותר שיאהב. לקטניות יתרונות רבים: הן בעלות פרופיל תזונתי גבוה, זמינות, קלות הכנה ותורמות לתחושת שובע. הקטניות מתאימות למגוון מנות: תבשילים, מרקים, סלטים, ממרחים, חטיפים ומטבלים. חבל לפספס אותן, וכדאי שהקטניות יהיו בכל מטבח.
דגנים מלאים: מוצרי דגנים מלאים כמעט תמיד יותר יקרים ממוצרים מקבילים מעובדים. אפילו הקמח המלא. עם זאת צריך לזכור שמוצרים אלה יותר משביעים ולכן מתאפשר לצרוך מהם כמויות קטנות יותר. מומלץ להשקיע במוצרים בסיסיים כמו חיטה מלאה, אורז מלא, קמח מלא להכנת מזונות בבית.
בישול ביתי: בקצב החיים המהיר קל ומפתה לקנות מזון מוכן או מוכן למחצה ולקצר את זמן הכנת הבישול בבית. העלות של מזון מהיר יחסית נמוכה וזמינותו גבוהה (דבר שהתאפשר בגלל שילוב של כוח אדם זול ומכניזציה בתעשיית המזון המהיר). עם זאת מומלץ לצמצם את הקנייה מחוץ לבית לטובת הבישול הביתי. החודשים האחרונים של מגיפת הקורונה והבידוד בהם הוכיחו גם למי שאינו חובב בישול ואפייה, כי ניתן לאמץ מתכונים פשוטים וידידותיים ולהיעזר בהכנה בבני הבית, במיוחד בילדים הבוגרים.
בזבוז מזון: תכנון לא נכון ורכישת כמויות גדולות, בעיקר של מוצרים טריים ומצוננים (כגון חלב, ביצים, פירות וירקות) עלולים להביא להשלכת מזון לפח. כדי לצמצם איבוד מזון ואף למנוע זאת כדאי להקפיד על קניות תכופות, עדיף שבועיות, ולקנות לפי רשימה מוכנה מראש.
אחסון נכון במזווה, במקרר ובמקפיא יבטיחו שהאוכל לא יתקלקל. סגירה הרמטית של שקיות מזונות יבשים לאחר הפתיחה, הקפדה על תנאי קירור מתאימים, ניצול המקום במקפיא, השומר גם על מזונות יבשים לאורך זמן.
מִחזור: מלחם או מחלה שנשארה מסוף השבוע ניתן להכין פירורי לחם; מפירות שנראים פחות רעננים (לא רקובים) אפשר לרקוח ריבה או לבשל לפתן.
הכנת ארוחות בהתאם למספר הסועדים, בלי להפריז בכמויות: מה שקורה בעיקר כשמארחים. אגב, אם בספרי הבישול של המאה הקודמת מתכון מסוים התאים לארבעה סועדים, הרי שהנורמות היום לאותו המתכון יהיו שהוא מתאים לשני סועדים בלבד.
חיסכון כלכלי ברמה הלאומית
למזון ולתזונה תפקיד חשוב בבריאות הציבור והשפעה משמעותית על איכות החיים גם בהיבט הלאומי. הסיבות לעלויות הגבוהות שחלות על מערכת הבריאות בעשרות השנים האחרונות, בהקשר של תזונה במדינות מפותחות, הן העלייה הדרמטית בממדי ההשמנה. השמנה שהיא תוצאה של זמינות מזון עתיר קלוריות, מבחר עצום של מוצרי מזון מעובדים, תכיפות הארוחות מחוץ לבית (לא רק במסעדות של מזון מהיר) וצמצום הבישול הביתי. אלה מצטרפים להפחתה המשמעותית בפעילות גופנית בקרב אוכלוסיות רבות בעקבות התקדמות טכנולוגית: שימוש במכוניות, במעליות או ישיבה מרובה בבית, בעבודה וגם כשמבלים בהצגה, בקולנוע או במסעדה.
אם בעבר הלא כל כך רחוק את הקניות היינו עורכים ברגל - רוכשים במכולת לחם, ביצים, חלב ומוצריו, ממשיכים לירקן ואת הבשר קונים באטליז, סוחבים את הכל בסלים ומטפסים במדרגות הביתה - היום הקניות בסופרמרקט נערכות עם עגלה, השקיות עוברות לתא המטען ברכב ועם המעלית מגיעות הביתה. ויש שעורכים באופן קבוע את הקניות באופן מקוון, ומפעילים רק את האצבעות על המקלדת.
ללא ספק סיוע של הממשלה בסבסוד מזון בריא, בחינוך האוכלוסייה לתזונה נכונה, לפעילות גופנית, במקביל לרתימה ולשיתוף יצרני המזון - יובילו לשינויים הרצויים. תהליכים בכיוון זה החלו, אך הם לא מספיקים, ולכן בינתיים באחריותנו, האזרחים, לדאוג לבריאותנו וגם לכיס שלנו.