אחרי שנה ארוכה שברובה ישבו בבית בגלל הקורונה, בימים אלה מתכוננים השמיניסטים ברחבי הארץ למסיבות ונשפי הסיום שלהם. אלא שמסתמן שבצל המגיפה, החגיגות הגדולות והבזבזניות של השנים האחרונות יתמתנו מעט.
"ההתרגשות השנה מאוד עלתה", מספר אלון אבוקסיס, בעלי חברת Prom Israel המתמחה בנשפי סיום ומפיקה אירועים מאשקלון ועד חיפה. "בעקבות הקורונה, לחבר'ה שמסיימים השנה את התיכון לא היה כלום כבר מכיתה י"א: לא אילת, לא טיולים, ובעצם כמעט שום אירוע בבית הספר או בחיים האישיים. עכשיו הם מאוד מתרגשים, אך בגלל המצב הכלכלי ובגלל הקורונה שהקשתה על רבים, הדרישות השנה יותר צנועות, ועשינו חבילות עם תקציבים צנועים יותר".
מהם ההבדלים לעומת מה שהיה טרום הקורונה?
"אם למשל לפני הקורונה תקציב לתלמיד היה 450 שקלים, השנה זה ירד ל־420־400, ירידה של כ־10%, ובמקום למשל ארבע אטרקציות פרימיום באירוע – כמו קיאק פירות וגומי והרבה דברים טעימים; בובות ענק ברחבה; תותחי קור, או אמן לייזרים – במקרים רבים זה ירד לשתי אטרקציות. כמו כן, המקומות הפכו צנועים יותר, המסיבות עברו לאולמות פחות מפוארים, והמיקום השתנה: אולי טיפה יותר צפונה או דרומה מהמרכז, מה שמוריד עלויות".
"יש גם בתי ספר שמעדיפים תקציב של 350 שקלים ומטה לילד, ואז לא עושים את המסיבה באולם אלא במועדון. באופן כללי, השנה לעומת שנים עברו מנסים לצמצם יותר. השנה, כמו כל שנה, גם ארגנו מגביות שונות בבתי הספר שעושים את המסיבות דרכנו כדי לסייע למעוטי יכולת, שלא יהיה מצב שילד לא יגיע כי אין באפשרותו לשלם".
לדבריו, למרות ההשפעה של הקורונה על התקציב, יש אלמנטים שנותרו בעינם. "עדיין הרוב מעדיפים גן אירועים, שזה אומר קבלת פנים מפוארת תחת כיפת השמיים ומסיבה באולם סגור; וקבלת פנים עם בופה של פינגר־פוד, בדיוק כמו בחתונה", אומר אבוקסיס.
בחמש השנים האחרונות מגיעות לסטודיו של ירדן עוז, מעצבת שמלות כלה וערב מראשון לציון, תיכוניסטיות שנערכות לנשפי הסיום. "כשהן מתקשרות ואני אומרת להן את העלות לתפירה אישית - אם עד לפני הקורונה היו מגיעות אליי בנות ורוצות לעשות תפירה אישית, שמתחילה מ־1,500 שקלים לשמלה, אז עכשיו רובן אומרות שאין על מה לדבר", היא מספרת. "הן ממש מנסות לצמצם. עכשיו התקציב הוא הרבה יותר נמוך".
בכמה התקציב ירד?
"אני מציעה להן דגמים מוכנים להשכרה בעלות של כ־600 שקלים, ואז הן כן מגיעות. אבל עדיין אני רואה שלא קל להן להוציא את הסכום הזה. יש להן תקציב מסוים מההורים, ואצל רובן אלו כבר לא הסכומים שהיו פעם. חלקן קונות שמלות באתרים מחו"ל, ואז המחיר הוא הרבה יותר זול. אני שומעת על זה המון בתקופה האחרונה. הן מזמינות ארבע־חמש שמלות בזול, בתקווה שאחת מהן תתאים, ומקסימום עושות תיקונים אצל תופרת".
לדברי עוז, הצמצום בתקציב מתבטא בחוויית הרכישה כולה. "בעבר כל ההכנה לנשף הייתה קורית אצלי. היו שלוש־ארבע פגישות מדידה, בכל פגישה היו מתקדמים עם השמלה. הן היו באות ומתרגשות, זה גם היה חלק מרכזי בתהליך", היא מספרת. "היום זה נהיה יותר קליל, בנות רוצות זריז וזול, ורובן לא רוצות יותר מדי להשקיע מבחינת כסף".
זה מעין חינוך מחדש שעברנו בקורונה?
"אולי זה שינוי תודעתי שאנחנו עוברים, אולי זה האונליין שצמח בקורונה ואולי זה גם קשור לכסף. לכן אני עכשיו גם מוציאה ליין חדש של שמלות יותר נגישות מבחינת העלות, וגם עם אופציית משלוח עד הבית".
שואו מטורף
גם יוסי בן נון, בעליו של עסק לביגוד והנעלה בתל אביב, המתמחה בחליפות, מרגיש את השינוי שחל בנשפי הסיום השנה. "מצד אחד כיום מגיעים אליי יותר לקוחות לקראת נשפי סיום כי בעידן של פוסט־קורונה רוצים יותר לחגוג, אבל מצד שני הם מגיעים עם חגורה יותר הדוקה מבחינת התקציב", הוא אומר. "מגיעים אליי תיכוניסטים לקנות חליפות לנשפי סיום, ואם בעבר הילד היה בא לבד לקנות - היום את רואה ביותר מקרים את ההורים מגיעים איתו. כנראה בגלל הקושי הכלכלי הורים מלווים יותר, ויש רצון לקבל מחיר נוח ותמורה טובה. היום הורים יותר שותפים במסע הזה. היום יש יותר הקפדה על קבלת תמורה לכסף. פעם זה היה יותר חופשי, היום יותר מהודק".
"לפני הקורונה היו מתקשרים אליי וקודם כל אומרים: 'סגור לנו מיד לימוזינה חדשה' כדי לשריין את התאריך, ואילו היום זה מתחיל בשאלה כמה זה עולה ו'תעזרו לנו בהנחות'", מספר זיו זהבי, הבעלים, יחד עם אחיו יובל, של חברת "מיאמי לימוזין". "בשנים עברו פיזרו כספים, המחיר בכלל לא עניין אותם, זה היה רק לסגור, לסגור ולסגור".
יש ירידה בהזמנות?
"יש ירידה אולי של 10% בהזמנות, אבל ההבדל לעומת שנים קודמות הוא שמבקשים הנחה. הרבה בני נוער היו עובדים בשגרה במהלך השנה ומשלמים בעצמם חלק גדול מההוצאות של נשפי סיום. בקורונה רבים מהם לא עבדו, ישבו בבית. אז מצד אחד, הם לא הרוויחו כסף, מצד שני הם רוצים ליהנות אחרי תקופה שבה ישבו בבית והכל התבטל, כולל הטיול השנתי. עכשיו הזיכרון היחיד שיהיה להם זה הנשף, והם כן רוצים להגיע לנשף בלימוזינה".
כמה זה עולה?
"אנחנו מחזיקים לימוזינות חדשות ויוקרתיות, כמעט 12 מטרים אורך, והשמיניסטים לא רוצים להתפשר. הם רוצים את הלימוזינות הכי חדשות ויוקרתיות, אבל כאמור מבקשים הנחה. המחיר מתחיל ב־150 שקלים לאיש עד 200 שקלים פלוס, תלוי במרחק. בלימוזינה נכנסים שמונה חבר'ה. גם אנחנו הורים, אנחנו מבינים את המצב והולכים לקראתם במה שיכולים. בלימוזינה יש שתייה קלה, שמפניה, מערכת אולפן, קולנוע, קריוקי, תאורה, ספות מתכווננות מעור. הם מצטלמים ומעלים לרשתות החברתיות. זה שואו מטורף".
שירותי ליבה
"מראש אפשר להוזיל את האירוע, אם לא הולכים על המותרות המיותרות, כמו לימוזינות, זיקוקים וכד'", אומר אלי ביברגל, המפיק והבעלים של FUNTA הפקות, שמפיק בין היתר גם נשפי סיום. "אני מראש לא מבזבז על זה את האנרגיות. אנחנו מראש באים בגישה הקלאסית של לספק את השירותים והמוצרים הנדרשים באיכות גבוהה, ואני מראש לא דוחף לכל המותרות והשירותים מבזבזי התקציב. אנחנו לא דוגלים בשיטת הניפוח ומתרכזים בשירותים שהם הליבה של האירוע עצמו. הכל אצלנו בתחום ההיגיון הבריא, ולכן זה גם נגיש יותר ללקוח".
לדברי ביברגל, לא כל התיכוניסטים בוחרים לחגוג את מסיבת הסיום שלהם במועדון או באולם, "ואז אני יודע להפעיל אחרת את כל השכבה", הוא מספר. "אחד הדברים שלמשל מאוד צמחו בעקבות הקורונה הוא מסיבות סיום בחדרי בריחה ניידים. זאת אופציה שהייתה קיימת גם לפני הקורונה, אבל היה עליה פחות פוקוס. בקורונה כולם היו תקועים במסכים, וכשהמגיפה הסתיימה החבר'ה הרגישו יותר צורך באינטראקציה. יש כאלה שמחליפים את הפורמט של המועדון לפורמט אחר, לפעילות מגבשת אחרת".
זה מספק אותם בתור מסיבת סיום?
"בתום הפעילות של חדרי בריחה ניידים אפשר להמשיך גם למסיבה, אבל לאו דווקא באולם, אלא למשל בטבע עם עמדות אוכל. אני מרגיש שבעקבות הקורונה האלמנט של גיבוש קיבל הרבה יותר משמעות מאשר מסיבת ריקודים באולם".
