דלקת אוזניים היא קבוצת מחלות שכיחות מאד במיוחד בקרב ילדים. למעשה, עד גיל 3 כ-75% מהילדים יסבלו מדלקת אוזניים פעם אחת לפחות.
חשוב להבדיל בין שני סוגים עיקריים של דלקות אוזניים - דלקת אוזן תיכונה, שאופיינית מאד לפעוטות וילדים ונגרמת בין השאר בגלל המבנה האנטומי של התעלה המחברת בין האף לאוזן, שבגילאים צעירים אינו בשל ומעלה את הסיכוי לכניסת נוזלים לחלל האוזן התיכונה ולהווצרותה של דלקת.
לעומתה - דלקת באוזן החיצונית, שכיחה גם אצל מבוגרים ונגרמת בשל נוכחות נגיפים או חיידקים באוזן החיצונית, לרוב בשל הצטברות מים או לכלוך שאינם מתנקזים כראוי, ומהווים כר פורה להתפתחות חיידקים. רבים לא יודעים זאת – או חושבים שמדובר במעין מיתוס – אך שהייה בבריכה או בים היא מהגורמים המרכזיים להתפתחות דלקות אוזניים בילדים ובמבוגרים.
מה הקשר בין רחצה בבריכה או בים לדלקות אוזניים?
כאשר אנחנו מבקרים בים, ובעיקר כאשר אנחנו טובלים את ראשנו במים, נכנסים אל האוזן מי ים או מי בריכה, חול או לכלוך שבהם יש חיידקים שונים. במידה ויחדרו המים אל תעלת השמע החיצונית ולא יתייבשו כראוי, החיידקים עלולים לשגשג ולגרום לדלקת באוזן החיצונית, אשר ידועה גם בשם "אוזן שחיינים", משום שבאופן טבעי היא מאד בקרב המרבים לשחות.
דלקת אוזניים יכולה להתפתח לא רק בשל חדירת מים לתעלת השמע: שאיפת מי הים או הבריכה (תופעה שנפוצה בקרב ילדים צעירים שעדיין לא יודעים לצלול באופן יעיל ולהמנע משאיפת מים) עלולה להוביל להצטברות הנוזלים בתעלה המקשרת בין האף לאוזן, ולגרום להתפתחות דלקת אוזניים תיכונה. יש הטוענים שגם שאיפת אדי הכלור מגרה את רירית האף, שמתנפחת וחוסמת גם את תעלת הניקוז של האוזן – ועלולה בכך להגביר את הסיכוי להתפתחות של דלקת אוזניים תיכונה.
זה מסוכן? האם כושר השמיעה עלול להיפגע?
לרוב, דלקות אוזניים אינן גורמות לנזק קבוע, אם הן מטופלות כראוי וללא דיחוי. עם זאת, דלקות חוזרות בהחלט עלולות לגרום לפגיעה משמעותית יותר לאורך זמן, עד כדי נזק לעור התוף, ובכך להוביל גם לירידה בשמיעה – זמנית או קבועה.
במקרים נדירים מאד יכול להתפשט הזיהום אל רקמות סמוכות, כולל אל אזורים הסמוכים מאוד למוח, כדוגמת עצם המסטואיד, אשר ממנה הוא עלול להתפתח לכיוון הגולגולת ולכן חשוב שלא להזניח מקרים של דלקת ולגשת לטיפול רפואי.
כיצד מטפלים בדלקות אוזניים?
ראשית, פונים כמובן לרופא. לאחר שישמע את תיאור התסמינים ויערוך בדיקה גופנית, הרופא יקבע האם אתם סובלים מדלקת אוזניים ואיזו. דלקת אוזניים תיכונה תדרוש ברב המקרים רישום של אנטיביוטיקה לנטילה בפה (קפליות למבוגרים או סירופ לילדים).
דלקת אוזניים חיצונית לעומתה, יכולה להיפתר על ידי שימוש באנטיביוטיקה מקומית בלבד (טיפות אוזניים) ומחקרים מראים שטיפות אנטיביוטיקה שכוללות גם שילוב של סטרואיד עשויות להיות יעילות יותר ולקצר את משך הכאב וזמן המחלה. במידה ויש חשד לנקב בעור התוף, ולעתים אף ליתר בטחון, חשוב שהרופא ירשום טיפות אוזניים שאינן אוטו-טוקסיות (כלומר שאינן רעילות במידה ויגיעו לחלל האוזן התיכונה דרך עור התוף).
מה כן – ומה לא: עשו ואל תעשו במקרה של דלקות אוזניים
עשו:
שימוש באטמי אוזניים בבריכה ובים, בעיקר כאשר ישנה נטייה לדלקת חוזרת, מסייע למנוע חדירת מים לאוזניים. כובע ים המכסה את האוזניים עשוי לשמש לאותה המטרה.
דאגו לנקות שאריות של חול ולכלוך ולייבש את הנוזלים שהצטברו באוזן אחרי כל "מפגש" עם מים: לאחר רחצה בבריכה, לאחר טבילה בים ואפילו לאחר מקלחת. אמצעי הייבוש היעיל ביותר והנפוץ ביותר בכל בית הוא מייבש שיער (פן), אוויר חמים ונעים בעוצמה נמוכה מייבש את הנוזלים שנכנסו בצורה יעילה, כמובן שחשוב שלא לקרב את פיית הייבוש לאוזן עצמה.
אל תעשו:
הימנעו משימוש במקלונים לניקוי האוזן (מקלות אוזניים), בעיקר אם אתם או ילדיכם בעלי נטייה לדלקות, משום שאלו יסירו את שכבת שעוות האוזן, המגינה עליה.
הילד החלים מדלקת באוזניים? המתינו כמה ימים לפני שתחזרו איתו לים או לבריכה.
יש לכם ספק? אל תטפלו לבד ובאמצעות "תרופות" סבתא שאינכם יודעים כיצד ישפיעו על המצב. היוועצו ברופא.