פעילויות הקיץ השונות הן כר פורה לפציעות, שריטות וחתכים של הילדים. לא משנה כמה אנחנו מתאמצים לשמור עליהם ולהבטיח את ביטחונם, אי אפשר למנוע חתך, שריטה או שפשוף שפעוטות וילדים מקבלים מדי פעם. לכן חשוב מאוד שהורים ומטפלים אחרים כמו סבתא וסבא יבינו מתי צריך לפנות לטיפול רפואי וכיצד לטפל בעצמם בפציעות עור קלות.
חתכים ושריטות קלות שהם בין הפגיעות הנפוצות בקיץ, ניתנים לטיפול בלא צורך לפנות לרופא, אולם ישנם מצבים שעלולים להתריע על סכנה. אם אזור הפציעה למשל היה חשוף לחומרים מתכתיים (כגון מסמרים או ברגים חלודים) יש לגשת לרופא על מנת לשלול אפשרות של טטנוס. כך גם אם הפציעה עמוקה יותר או מדובר בפציעה באזור הפנים, ובמיוחד באזור העיניים או הפה. פה אין מקום לטיפול בבית ובטח לא לטיפול עצמי.
בנוסף, אם מתפתחים חום, פאניקה, סימנים של בהלה יתרה או כאבים עזים לאחר הפציעה, כדאי לא לקחת סיכונים מיותרים ולגשת לבדיקת רופא.
חלק מהתרופות הצמחיות והטבעיות מתנגשות עם תרופות מרשם, ובפני עצמן הן אף עלולות לגרום להרעלות ולתופעות לוואי בגלל החומרים הפעילים שבהן.
קפה או כורכום לעצירת דימום?
דימום זה מלחיץ, אבל צריך לעצור אותו על ידי הפעלת לחץ באמצעות פד. קפה שחור או כורכום לא עוזרים בכלל לדבר הזה. הם עושים לנו בעיה אחר כך כשאנחנו באים לסגור את החתך. אנחנו צריכים לשטוף את הקפה השחור החוצה, וזה מאוד קשה להוציא גרגירים קטנים של קפה מתוך הפצעים. זה גם מאוד לא נעים לילד ולוקח די הרבה זמן. אם נשארים גרגירים של קפה שחור או כורכום בפצע, הם עלולים להיות מקור לזיהום בהמשך. זה לא רצוי ואפילו מזיק.
במידה ויש דימום - התחילו מלהפעיל לחץ. עצרו את הדימום על ידי הפעלת לחץ על האזור בעזרת גזה סטרילית או בד נקי במשך חמש דקות. אם הדימום ממשיך גם לאחר הפעלת הלחץ, צריך ליצור קשר עם הרופא/ה של הילד.
משחת שיניים לכוויות?
אפיתם יחד? הילד נכווה? האם לשים משחת שיניים? חד משמעית - לא. כשיש לנו כוויה, אנחנו מחפשים לתת מזור מהיר. המזור הוא להוריד בגדים שספוגים בנוזל חם ולשטוף במי ברז פושרים. זה גם מקל על הכאב וגם מקטין את ההיקף של הכוויה. כשהחום עדיין מתפזר על העור, הוא ממשיך לגרום לכוויה. אם הכוויה משמעותית יותר, יש לפנות לרופא או לאחות ולקבל טיפול. אם הכוויה קלה יש לשים משחה ייעודית לכוויה, מוצר מבוסס דבש יכול לסייע בטיפול בכוויה קלה. מוצר מבוסס ג'ל כמו פלאמיג'ל נותן מענה גם ללחות וגם מפחית כאב.
שתן לטיפול בכוויה שנגרמה ממדוזה?
רבים בטח יקחו את הנכדים לים ושם יתקלו במדוזות. יש מיתוס שטוב לשים על זה שתן. ההיגיון מאחורי זה הוא שחומציות מפרקת את הארס. זה לא כל כך נכון לגבי המדוזות שיש לנו בארץ ויש הטוענים כי השימוש עלול להחמיר את הכוויה. לכן גם האלטרנטיבה החומצית המביכה פחות - חומץ - לא תעזור כאן.
הטיפול הראשוני המומלץ הוא קודם כל הסרת זרועות המדוזה הגלויות שנדבקו לעור (באמצעות מקל יבש או פינצטה) ושטיפה במים (עדיף מי ים) במשך 20 דקות כדי להסיר שאריות התאים הצורבים.
פעולות שכדאי להימנע מהן:
שפשוף ו/או הפעלת לחץ על אזור הפגיעה.
שימוש באלכוהול.
ושתן וחומץ שכבר הזכרנו.
במקרים של תגובה אלרגית חמורה או פגיעה באזור העיניים יש לפנות מיד לטיפול רפואי.
צריבת מדוזה היא כמו כוויה ולכן גם הטיפול בה הוא כזה. אם מדובר בצריבה קלה, אפשר למרוח ג'ל להרגעת העור, כגון ג'ל אלוורה או פנסטיל. שימוש בתכשיר ייעודי לכוויות קלות כדוגמת "פלאמיג'ל" יסייע בריפוי הכוויה בנוסף לאפקט קירור ושיכוך כאב.
להשאיר פצע חשוף לאוויר כדי שיתייבש?
אמנם לא תרופת סבתא אבל מיתוס שנהוג בהרבה בתים, וחשוב להפריך - מכירים את זה שאומרים שכדאי להשאיר את הפצע להתאוורר? אז זהו, שיובש לא טוב לפצע. למעשה, סביבה יבשה יכולה להאט את הריפוי. לעומת זאת סביבה לחה תורמת לריפוי. נקודה נוספת היא כניסת מזהמים - חבישה מונעת כניסה של מזהמים ולכלוך לפצע.
חלק מהמשחות שקיימות היום לטיפול בפצע שטחי לא רק שמסייעות בריפוי מהיר יותר אלא גם מספקות לחות. שימוש בחבישה משנית - פלסטר - ישמור על הלחות וגם ימנע כניסת מזהמים.
שימוש במשחה אנטיביוטית?
עוד נקודה שהיא לא באמת תרופת סבתא אבל נפוצה בהרבה בתים - שימוש במשחה אנטיביוטית, זו שנותרה מטיפול קודם לזיהום אמיתי. הרציונל- מניעת זיהום, בפועל- טעות, מכמה סיבות:
אנטיביוטיקה לא מטפלת או מסייעת בריפוי פצע (לא מזוהם). משחות אחרות בשוק כן.
זיהום פצע המצריך טיפול אנטיביוטי תלוי בכמות החיידקים, באלימותם ובהתרבותם. כל עוד אין בפצע סימני זיהום קלאסיים, אין צורך בטיפול אנטיביוטי.
בפצע לא מזוהם אין צורך לעשות שימוש באנטיביוטיקה. שימוש לא מושכל תורם לעמידות לאנטיביוטיקה. בחשד לזיהום בפצע יש לפנות לרופא ורק רופא יכול להנחות על מתן אנטיביוטיקה.
ניתן לשים פלאמינל, רבמיל בלם וגם פלאמיג'ל - כולם מסייעים בריפוי הפצע וגם מכילים מרכיב אנטימיקרוביאלי - שנלחם ומונע התרבות מזהמים ללא יצירת עמידות לאנטיביוטיקה.
בכלל חשוב לשים לב היום לתכשירים שאולי יעילים לטיפול בפציעה אבל פוגעים בדרך אחרת. שימוש לא מושכל באנטיביוטיקה יכול לתרום לעמידות חיידקים ובנוסף יכול לפגוע גם בתאים הבריאים.
רצוי להימנע משימוש ביוד, באלכוהול או בתמיסות מחטאות שורפות על פצעים פתוחים משום שזה עלול להיות לא נעים לילד. אבל גם ידוע היום כי בנוסף לפגיעתם בחיידקים, הם פוגעים גם ברקמת גרעון ותאי אפיתל מתחדשים, החשובים לתהליך ריפוי הפצע וזה מעכב את החלמתו.
קיימות היום בשוק תמיסות חיטוי בטוחות ולא מכאיבות כמו פרונטוסן. יש גם משחות ייעודיות לטיפול בכוויה ופצע שיכולות להוביל לעמידות ורעילות לתאים הבריאים. למשל מוצרים מבוססי יוני כסף.
לסיכום:
כשאתם עם הילדים בבית או לפני שהנכדים מגיעים לבקר, כדאי להתאבזר בערכת עזרה ראשונה מעודכנת הכולל תכשיר חיטוי, מוצר לטיפול בפצעים שטחיים וחבישה.
בנוסף כדאי שיהיו משככי כאבים – חשוב לשאול את ההורים באיזה תכשיר הם משתמשים ומה המינון.
רצוי גם לברר את משקל הילד ליתר בטחון למקרים שיצטרכו לתת טיפול בו המינון תלוי משקל.
היום ישנה מודעות רבה יותר לא רק ליעילות המוצר אלא גם לבטיחות שלו ולאיכות החיים בשימוש בו. וזו נקודה שחשובה אפילו יותר כשמדובר בילדים.
הכותבת היא אחות מוסמכת מטעם חברת CWT