מה שלא הורג מחשל, קובע המשפט המוכר וממצה בעצם מושג פחות מוכר שנחקר לאחרונה – צמיחה פוסט טראומטית. חוקרים רבים מצאו שאירועים טראומטיים יכולים להיות גם נקודת מפנה חיובית או לעודד שינויים חיוביים בחייהם ובמצבם הנפשי של החווים אותם. מדובר בשינוי פסיכולוגי חיובי אשר מתרחש כתוצאה ממאבק עם משברים במהלך החיים. אנשים שחוו צמיחה כזו שרדו וחזרו לתפקד כרגיל אבל גם חוו שיפור אמיתי שהוא אפילו שינוי מהותי אשר גרם להם לצאת מחוזקים יותר מן החוויה הקשה שעברו.
צמיחה פוסט-טראומטית יכולה להתרחש בעקבות טווח רחב של אירועים קשים וטראומטיים בחיים, ביניהם שכול, מחלות כרוניות או מאיימות על החיים דוגמת דלקות פרקים, איידס, סרטן, השתלת מוח עצם, אסונות טבע דוגמת רעידות אדמה, מגפות או אסונות ידי אדם, תאונות דרכים, שריפות בתים, תקיפה או התעללות מינית.
מדוע אחד נשבר והשני קם מן ההריסות?
תהליך הצמיחה הפוסט-טראומטית מושפע בין השאר מאופי האירוע הטראומטי, מי האדם שחווה אותו ואיך הוא התרחש. תהליך הצמיחה הפוסט-טראומטית מושפע מניסיון החיים, האמונות שהוא אוחז לגבי עצמו ולגבי העולם והאופן בו הוא מתמודד עם מצוקה רגשית. יחד עם זאת, הצמיחה הנה תהליך אקטיבי אשר מבוסס על תהליכים של חשיבה קוגניטיבית ורגשית ועיבוד הרגש, כמו גם תמיכה חברתית של חברים ומשפחה.
מהו עיבוד קוגניטיבי?
עיבוד קוגניטיבי הנו תהליך בדיקתו וניתוחו של האירוע הטראומטי, משמעותו והשלכותיו, והוא הכרחי לצמיחה. במסגרת תהליך זה משתנות אמונות והנחות בסיסיות אשר קדמו להתרחשותו של האירוע הטראומטי ולעתים אף נבנות סכמות ומטרות חדשות. תהליך זה משפיע על התגובה הרגשית. אנשים אשר חושבים באופן פעיל אודות הנסיבות, ההרגשות וההשלכות של החוויה ומנסים למצוא את ההיגיון צומחים יותר. כך למשל מי שמחפש סיבה מדוע המאורע הטראומטי קרה.
ככל שאנשים שואפים יותר למצוא משמעות לחוויה, כך גדלים סיכוייהם לצמיחה פוסט-טראומטית. יחד עם זאת, לא כדאי שתיקח יותר מדי זמן, שכן חיפוש משמעות מתמשך אינו בהכרח מבשר צמיחה.
ביטוי רגשי ועיבוד רגשי
אלו הם הכלים הטובים ביותר להתמודדות עם חוויות טראומטיות. שיחה על רגשות עם אחרים או ביטוי הרגשות בכתיבה או ציור (ביטוי רגשי), התבוננות פנימית ועיבוד החוויה מסייעים בהפחתה של רמות המצוקה.
כאשר אדם מתעמת עם רגשותיו ובונה להם היגיון מסוים, הוא מסוגל להתמודד טוב יותר בלחץ. זהו מעין חיסון רגשי. החשיפה הרגשית מסייעת להגיע לתובנות, להבין את הסיבה ולאזן את הרגש אקטיבית. חשיפה רגשית מעודדת ומקרבת תמיכה חברתית. היא אמצעי יעיל לארגון הרגשות ו-וויסותם מעניק להם משמעות ומסייע בהתמודדות אדפטיבית במצבי לחץ.
תמיכה חברתית
התמיכה החברתית נחשבת בספרות הלחץ כמשאב התמודדות; מקור אשר ממנו יכולים אנשים לשאוב בעיתות לחץ. זהו המשאב השכיח ביותר בספרות הפסיכולוגית. התמיכה של המשפחה והחברים, יכולה להעניק סיוע חומרי (כסף, רכוש), מידע ותמיכה רגשית (בילוי משותף, שיחות), המשפיעים באופן ישיר או עקיף על התנהגותו של הנזקק. תמיכה חברתית הנה תהליך דינמי אשר מושתת על קשר הדדי בין האדם וסביבתו המספק אמצעים זמינים בהם ניתן להסתייע במצב החירום (רגשי - אמפטיה, דאגה, אהבה או אמון), פיזי (סיוע כספי, עבודה, זמן או התאמת הסביבה), ייעוץ והערכה.
התמיכה החברתית תורמת באופן ישיר (main effect) בהגברת הבריאות הנפשית והפיסית, ללא קשר לכמות המתח. כמו כן היא מסייעת כמונעת ובולמת (buffer effect) להימנע מבעיות אשר נובעות מן המתח.
אך יש הבדל בין תמיכה חברתית ממשית ובין תמיכה חברתית שהאדם מאמין כי האחרים באמת דואגים לו ו/או מעוניינים לסייע לו שהיא כך מסתבר, חשובה הרבה יותר מאשר זו הממשית. בני-האדם נוטים להיות מושפעים במידה רבה מן האופן בו הם מפרשים את העולם יותר מאשר מן האופן בו מתנהל העולם באמת. ולכן אם אני חושב שרוצים לעזור לי, אני מתחזק ומושפע הרבה יותר מאשר העזרה הממשית.
לפעמים דברים צריכים להתפרק כדי שנוכל לבנות מחדש. אם ניסיונות קשים אינם גורמים למוות, יש בהם מהתועלת, משום שהם מחשלים ומבטיחים התמודדות טובה יותר כשיגיע האסון הבא.
הכותבת היא מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית, בחוג לפסיכולוגיה, בחוג לתקשורת ובחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית גורדון לחינוך