שוב אנחנו מוצאים את עצמנו מבלים את החגים במקום עם משפחה וחברים, מארחים ומתארחים, בבידוד מזהיר (תרתי משמע). לא קל להרגיש חגיגיות אופטימית כשאנחנו מנועים מכל הריטואלים והטקסים שמוטבעים בנו, ממסגרים את חיינו ומפעילים את הרגש וההיגיון המוכר.
הפעם אנחנו מגיעים לסגר השני, אומנם פחות מופתעים מהחוויה הצפויה לנו , אבל גם מכירים את האתגרים שמצפים לנו בשבועות של הסתגרות בבית.
צ׳רציל אמר "משבר הוא הזדמנות שאסור לפספס" ואני מוסיפה, שנשאר לנו רק לנסות ולהפוך את הלימונים ללימונצ׳לו. להסתגל לשינויים שהקורונה כפתה על חיינו ועל העולם ואולי אפילו להצליח לחזק את החיבור שלנו לבית שהפך להיות כל עולמנו.
עבורי הבית הוא העוגן לחיים, מקום לחזור אליו ולהיטען בו כל פעם מחדש באהבה, זיכרונות ויופי. בית צריך לדבר אל כל החושים, ליצור את ההזדמנות להתרגש, לחוות ולהתענג על רגעים קטנים של נוחות ורווחה. עכשיו יותר מתמיד הוא הופך למרכז החיים. המקום הפיזי בו אנחנו עובדים, לומדים, נחים ומבלים את שעות הפנאי שלנו.
בשגרה הישנה, טרום הקורונה, רובנו היינו כל כך עסוקים במשך היום בחוץ, שלא הייתה לנו כמעט הזדמנות ליהנות באמת מהבית שאנחנו עובדים כל כך קשה בשביל להחזיק. אז עוד לפני החגים והסגר, הפכו את הקושי להזדמנות ואמצו כמה רעיונות שיעזרו לכם לצלוח את התקופה בטוב.
בשביל לא להיכנס ללימבו כשכל השעות, הימים והשבועות מתמזגים לתחושת טשטוש אחת מתמשכת, חשוב לייצר סדר יום, טקסים ולוחות זמנים גם כשנשארים כל היום בבית. אלו ימסגרו את החיים וימלאו אותם במשמעות וערות. על ידי קידוש של פעילויות יום יומיות לא מתכהים ליופי. האתגר הוא בהפיכת הנורמלי למיוחד. אל תתאבלו על ההרגלים שאבדו, צרו חדשים.
צרו סביבות שונות לפעילויות שונות בבית. אזור לעבודה או לימודים בנפרד מהאזור שאוכלים או מבלים, פינות שונות לבילוי משותף יחד או לשקט ופרטיות עם עצמך.
הכניסו את החוץ פנימה. ציור או צילום גדול של נוף פתוח יקלו את הקלסטרופוביה, ימלאו את הבית בצבע ויהוו הקלה כשהעין תנדוד אל האופק הפתוח.
תמיד כדאי לחוות את החיים כחגיגה מתמשכת, ועכשיו במיוחד. כל יום הוא הזדמנות לפנק את עצמנו ולהרגיש שאנחנו חיים במלון בוטיק. עם מצעים משובחים, פרחים טריים וריח נפלא בבית. גם אם בחגים הקרובים האורחים לא יוכלו להגיע, זה בדיוק הזמן להוציא את הכלים הכי יפים, ולערוך לעצמנו שולחן חג שירחיב את הלב ולא רק את המכנסיים.
הכניסו לבית צמחיה ירוקה במיוחד אם אין לכם גינה או מרפסת משמעותיות לצאת ולהתאוורר בהן. עציצים מטהרים את האוויר, מרככים את המשטחים והקווים המוחלטים של הריהוט בבית ובעיקר מכניסים יופי ושמחה. בעיניי הסיפוק הכי גדול הוא בגידול מזון, פירות, ירקות ותבלינים שיכולים לגדול בעציצים. אין סיפוק והנאה גדולים יותר מללוות צמח לאורך גדילתו, ולהיזכר שהחיים חזקים מהכל, שהכל זמני ושראוי ליהנות מהנדיבות של הטבע בכל רגע.
הבית הוא סביבה סטרילית. התאורה, האקלים והאור נשלטים בשביל לספק לנו נוחות מרבית, אבל זה לא בהכרח בריא לנו פיזית ונפשית, במיוחד כשאנחנו מבלים בפנים את כל שעות הערות שלנו. עוד לפני שהפכנו למפונקים המוח שלנו חווט כך ששינוי = טבע = חיים.
בשביל תחושת רווחה אמתית במיוחד בתקופה בה איננו יכולים לצאת מהבית, חשוב שניצור תנאים שידמו השתנות במהלך היום:
תכנון ושימוש בתאורה ביתית שתאפשר השתנות של מצבי הארה שיותאמו לשעות היממה, לאווירה ותפקודים השונים בבית.
שינוי הטמפרטורה לאורך היום, הוספת מאוורר לתחושת תנועה של האוויר והקפדה על אוורור הבית בכדי לשמור על איכותו.
חיים נינוחים מחייבים קלות תפעולית. וכדי להשיג זאת, אנחנו צריכים ליצור בית שייתן לנו את ההרגשה שאנחנו לא עובדים בשבילו אלא שהוא משרת אותנו.
בלאגן הוא פשוט בזבוז אנרגיה, תחושה תמידית של חוסר שליטה. תחשבו כמה זמן מתבזבז על חיפוש חפצים או על ביצוע מטלות כשאין מיקום ברור לכל חפץ, או כמה אנרגיה נדרשת להדחקה מנטלית תמידית של תחושת העומס והמועקה שבלאגן יוצר. יחד עם זאת אנחנו לא חיים במוזיאון והחיים הטבעיים והזורמים הם הכרחיים, לכן אנחנו שואפים לסביבת חיים שמקנה תחושה טבעית של סדר מעצם הימצאותם של החפצים במקומם הטבעי ושהפעילויות השונות שמבוצעות בה נעשות במינימום מאמץ ובמקסימום הנאה.
עם הזמן פרויקטים של תחזוקה נדחים, מפתחים אליהם "עיוורון סלקטיבי" ומצליחים להתעלם מהם ולא לראות פינות מוזנחות בבית. נצלו את הסגר לדיוק וארגון מחדש של המרחב הביתי ויתפנה לכם מקום גם בראש.
טפחו ורעננו את מרחב החוץ. כשמתבוננים בעונות החולפות זוכרים שתמצית החיות היא בהשתנות. כזה הוא הטבע וכזה הוא טבעו של האדם.
מונוטוניות חד גונית מייצרת סביבה סטרילית שמקהה את החושים ומרדימה את הלב. אין כמו הגינה כדי לרתק אותנו להשתנות שבאה עם עונות השנה המתחלפות. הסתיו הוא הזמן המושלם לחזור וליהנות מהגינה או מהמרפסת, לרענן את התחזוקה, לשתול ולזרוע לקראת הגשמים הקרבים.
הכותבת היא בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב של בתים פרטיים ודירות יוקרה