יוצאות מהאופנה: כל השאלות שעולות מהקרב בין איילת זורר לגולברי

"תעשיית האופנה הישראלית היא מאוד אכזרית", אומרת דוגמנית העבר ויועצת התדמית קארין דונסקי. "היום אתה אין ובעוד שעה אתה אאוט, ואתה צריך להיות מוכן לזה נפשית. הפרה נתנה חלב, וברגע שהיא מספקת פחות חלב, מחפשים פרה יותר מניבה. זו זכותה של חברה".

טענותיה של השחקנית והדוגמנית איילת זורר, 46, עלו לכותרות במסגרת תביעה שהגישה נגד חברת האופנה גולברי, שסיימה את ההתקשרות עמה כפרזנטורית ובחרה במקומה את אסתי גינזבורג, 25. בתביעתה טענה זורר שהחברה עשתה זאת מכיוון ש"המראה החיצוני שלה השתנה לרעה". הפרשה הזאת מעלה על פני השטח את השאלות: מהם הקריטריונים לבחירת פרזנטוריות בתעשיית האופנה בארץ? עד כמה הגיל ממלא תפקיד? והאם בשעה שנראה שבתי האופנה בעולם דווקא מאמצים דוגמניות מבוגרות, עולם האופנה בארץ נותר הרחק מאחור?

"אין בכלל דמיון בין תעשיית האופנה בארץ בעבר ובהווה", טוענת דונסקי. "התעשייה של היום חשופה לתקשורת, היא אינטראקטיבית ומיידית, ולכן מתעייפים מהר מאוד מהלוק ומהבגדים, ומחפשים ריגושים חדשים. בארץ כל הזמן מחפשים פנים חדשות. אנחנו לא יודעים להעריך את העבר שלנו. אנחנו למשל לא יכולים להרים מסע פרסום כמו דולצ'ה וגבאנה ולתת קמפיין של בושם לסופיה לורן בת ה־81".

הרגשת זאת גם על בשרך?
"אני לא דוגמה, בגיל 17 נראיתי בת 12. אני לא בגדר הנורמה, אני מעל חוקי הטבע. דגמנתי הרבה מאוד שנים, ולא הסכימו שאעזוב את המסלול. אבל קארן יש אחת".

מה השיקול המרכזי בבחירת פרזנטוריות כיום?
"התעשייה נמצאת במשבר עמוק מאוד, התחרות היא גדולה ויש יבוא אדיר שבולע את התעשייה המקומית, אז צריכים לחפש אטרקציות, ליצור באזז. אני חושבת שבזמנו, כשגולברי בחרו באיילת זורר, זה היה שיחוק גדול מאוד. זה גרם להם לפריצה אדירה והעמיד אותם בשורה הראשונה של חברות האופנה. לכן אני מבינה כל כך את איילת, אבל זה עדיין לא אומר שהיא צודקת. גם בהוליווד יושבות שחקניות ובוכות".

מילה של גיא

בבתי האופנה בעולם נפוץ בשנים האחרונות טרנד של קמפיינים בכיכוב נשים מבוגרות. כך למשל, בית האופנה סלין העמיד במרכז הקמפיין שלו את הסופרת בת ה־80 ג'ואן דידיון, איב סן לורן בחרו בזמרת ג'וני מיטשל בת ה־71, הדוגמנית ג'קי אושאנסי בת ה־61 עשתה קמפיין לחברת אמריקו אפרל,  ובית לנוון בחר בג'קי טאג'א מרדוק, אפרו־אמריקאית בת 82, לעמוד בראש הקמפיין. זאת בנוסף לטוויגי, דוגמנית־העל הבריטית בשנות ה־60 לחייה שדגמנה בשנים האחרונות למרקס אנד ספנסר; השחקנית מריסה טומיי שדגמנה בסוף שנות ה־40 לחייה לחברת האופנה סלין; השחקנית ג'וליאן מור שדגמנה לאחרונה לחברת האופנה Reed Krakoff בעודה בת 53; השחקנית ניקול קידמן שדגמנה לג'ימי צ'ו בסוף שנות ה־40 לחייה; ג'וליה רוברטס שדגמנה לג'יבנשי בסוף שנות ה־40 לחייה ועוד.

"פרזנטוריות יכולות להיות כוכבות ריאליטי, שחקניות, כוכבות ערוץ הילדים או כאלה שיוצאות עם אנשים מפורסמים", מסביר רוברט בן־שושן, הבעלים של סוכנות הדוגמנות רוברטו, "אבל מכיוון שאצלנו כמעט ואין אופנת עילית, אז בוחרים את הפרזנטוריות לפי האם יבוא גיא פינס וחדשות הבידור או לא יבוא, וזה ממש לא מעניין איך הגוף שלהן נראה או מה הגובה שלהן. להבדיל מחו"ל, בארץ המושג דוגמנית בעצם לא קיים. בארץ לא יקרה מקרה כמו של סופיה מצטנר, שמותג־על כמו דיור ייקח דוגמנית אנונימית בת 14. בחו"ל, לעומת ישראל, יש המושג הזה דוגמנית. מושג שלוקח בחשבון נתוני גובה, גוף ומראה. בחו"ל גם אוהבים לקחת דוגמניות שאף אחד אפילו לא לקח אותן קודם. בחו"ל אוהבים fresh faces, ואילו בארץ אוהבים דמויות מפורסמות. אני בכלל טוען שהקמפיינים בארץ נסגרים על ידי משרדי יחסי הציבור בלבד, לפי הקריטריון אם תבוא תקשורת לצילומים ואם ידברו על הפרזנטורית".

ובכל זאת, האם לגיל הפרזנטורית יש גם חשיבות?
"גיל הוא גם פקטור מכיוון שלכל חברה יש קהל יעד שונה. למשל חברות כמו TNT  או טוונטי פור סבן מייעדות עצמן לקהל צעיר מאוד, לנערות, אז הן חייבות פרזנטורית מאוד צעירה. לעומת זאת, יש חברות שמייעדות את עצמן לקהל בוגר יותר, אז הן לא יכולות לקחת פרזנטוריות צעירות מדי. אני חושב שטווח הגילים מאוד התרחב בשנים האחרונות, והפרזנטוריות כבר מגיעות לגיל 40 פלוס. ה־40 זה ה־30 החדש, לפחות בתחום האופנה. פעם היו אומרים שדוגמנית זה עד גיל 25. היום זה שונה לחלוטין. יש נשים שנשארות בתודעה, כאלה שיש להן עוד עיסוקים כמו משחק למשל. נשים שיוצרות עניין זוכות לחיי מדף ארוכים. בעולם למשל אפשר לראות את קייט מוס כדוגמה לכך. אגב, בתחום הטיפוח נוהגים לקחת נשים מבוגרות יותר שעור הפנים שלהן נראה צעיר לגילן, כי זוהי הדוגמה הכי טובה לנשים שגם רוצות שעור הפנים שלהן ייראה ככה".



האם חיי המדף של גברים בתחום זהים לאלו של נשים?
"בעולם גברים הם פרזנטורים אפילו בגיל 50, 60 ו־70, כמו למשל ג'ורג' קלוני. אצל גברים הטווח הוא יותר רחב. ה־50 זה ה־40 החדש אצל גברים".

"בשקלול השיקולים לבחירת פרזנטרית מכניסים את ערכי הטאלנטית, הנכסים הדיגיטליים שלה (מספר עוקבים בפייסבוק ובאינסטגרם), מידת העניין שלה לציבור ומידת העניין התקשורתי באותו טאלנט", טוען זאביק דרור, בעל משרד ייעוץ תקשורת ואסטרטגיה מהמובילים בתחום האופנה כיום בארץ.

כלומר ליופי יש כבר פחות תפקיד?
"כמובן שלחברת אופנה חשוב גם מראה הפרזנטורית שצריך להתאים לקו האופנתי שהיא בחרה, אבל זה לאו דווקא צריך להיות מראה יפה, קלאסי או צעיר. בעולם למשל רואים כיום חברות אופנה שלוקחות לוקים מיוחדים, אפילו ביזאריים, וגם לוקחות נשים מבוגרות לקמפיינים. היום עולם האופנה פתוח לכל סוגי היופי, וזה גם מה שעושה את הקמפיין מעניין. לגבי איילת זורר ואסתי גינזבורג, שתיהן נשים מיוחדות, חזקות, חכמות ומוכשרות, וההחלטה לא הייתה תלויה באף אחת מהן. לדעתי הן צריכות לחזק זו את זו ולא ההפך".

בגלל הדנ"א

אל מול הבחירה המסורתית של בתי אופנה בדוגמניות צעירות, יש גם מי שמעדיפים בגרות ובשלות ורואים בכך ערך מוסף. "הרבה נשים משתבחות עם הזמן ורוכשות ניסיון וחוכמת חיים", מסבירה עפרה שביט־לוין, סמנכ"ל שיווק ובעלים של חברת האופנה קרייזי ליין, שהפרזנטורית שלה היא כאמור גלית גוטמן. "נשים יפות ונשים צעירות בנות 20 יש כל כך הרבה, אבל הגיל מביא עמו בשלות ועוצמה, ואני רואה בזה יתרון".

שביט־לוין מוסיפה ש"לאף אחד אין מונופול על עיצוב בגדים יפים ואפשר למצוא בגדים יפים בהרבה חנויות. אבל אני חושבת שהמותג הוא מה שיוצר את הבידול והחיבור ללקוחה הפוטנציאלית. לכן בחרנו לפני שבע שנים את גלית גוטמן כפרזנטורית שלנו. גלית מייצגת את הסיפור של המותג, את הדי־אן־איי שלו. נכון שגלית יפה ומשדרת אופנתיות, אבל זו לא הסיבה העיקרית שבגללה בחרנו בה. גלית מביאה איתה משהו הרבה יותר עוצמתי ועמוק שמתחבר לקהל היעד שלנו. רואים בה משהו אותנטי, היא אישה שהחלה את הקריירה שלה בהדרגה והתפתחה. היא הרבה מעבר לדוגמנית, כיום היא מגישת טלוויזיה, וכל הזמן יש לה פרויקטים חדשים. היא מייצגת את השלב שבו אנחנו יותר שלמות עם עצמנו ועם החלטות חדשות שאנחנו יכולות לקבל בחיים".