"נעים להכיר", בירכתי כשפגשתי בשכונת פלורנטין בתל אביב את צליל נגר, מעצבת אופנה ובעלת המותג OTOT. היא הגיעה לבושה בבגדי המותג שלה בגאווה. לא סתם – בהחלט יש לה במה להתגאות.
אם חייתם מתחת לאבן בחודשים האחרונים, אתם בטח לא מכירים את המותג OTOT, שכבש את מרכז הארץ, ואת נגר שעומדת מאחוריו. בשביל זה אני כאן: צליל נגר, בת 32 מתל אביב, למדה את תחום עיצוב האופנה לבד ולפני חמש שנים התחילה את מותג הביגוד שלה, OTOT, שתפס תאוצה בשנים האחרונות – ולא מתכנן לנחות בחזרה אל הקרקע.
איך התחלת לעצב? מה התהליך שעברת?
"מאז ומתמיד הייתי מתעסקת באסתטיקה על כל תחומיה, כבר בגיל שמונה היה לי ברור מאוד מה יקרה איתי בעתיד. התאהבתי בכל מה שקשור בוויזואליות, זה היה תחום שנמשכתי אליו מאוד בטבעיות".
"המותג התחיל לפני חמש שנים בערך", סיפרה נגר. "אני אוטודידקטית. במשך השנים למדתי את התחום, ובזמן הפנוי שלי הייתי תופרת. בהתחלה הייתי מוציאה למכירה חמישה דגמים חדשים כל שבוע, ובמקביל, הייתה לי עבודה עיקרית, חמישה ימים בשבוע, משמונה בבוקר עד שש בערב. נורא פחדתי 'לצאת החוצה' עם המותג , להיות עצמאית ולהיכנס לעולם שאני לא מכירה ולא מרגישה בו בטוחה מספיק".
וכמו כל משל מכל ספר וסרט על צמיחה והתפתחות עצמית, גם צליל הבינה שכדי להתחיל לפתח את המותג שלה, היה צריך להתגבר על הפחד.
"התפתחתי לאט-לאט, עד שביום בהיר אחד פשוט נשבר לי, רציתי לפרוץ, ובדיוק אז - הקורונה הגיעה. לפניה, הייתה מטרה מאוד ברורה - לפתוח את העסק ולהרים אותו למקומות שרציתי. כשהיא באה לבקר לראשונה, אמרתי 'טוב, אנחנו לא יודעים מה קורה, אז עדיף לחכות ולהבין מה עושים'".
וכמו שנגמרה הקורונה, נגמרה גם הסבלנות. "אמרתי 'חלאס, אני לא יכולה לעבוד יותר אצל אנשים, זה לא עובד יותר, נמאס לי'. התפטרתי, לקחתי עבודה צדדית (בולשיט שלא מכסה לי גרגיר מההוצאות) ורצתי על זה. וברגע שעשיתי את זה, ראיתי את התנופה שהעסק קיבל", סיפרה.
"אני עדיין כמו נוודית, זזה ממקום למקום", הוסיפה נגר והסבירה כי רכישת הפריטים מהמותג מתבצעת דרך האינסטגרם, ירידים וחנויות פופ-אפ מתחלפות. "אין לי עוד מקום ספציפי, בינתיים אני מזמינה לקוחות גם לסטודיו הביתי שלי".
מאיפה את לוקחת השראה לקולקציות חדשות?
"ההשראה מגיעה המון מהעולמות הפנימיים שלי. המותג עצמו הוא שוליים. זאת אומרת, השאיפה היא שהמותג ידבר אל כולם, ושכולם ירגישו בו חלק, אבל הוא עדיין שוליים – כי אני שוליים. המקומות שאני מתחברת אליהם הם פופ, פאנק, רוק, הם דברים שהם יותר כבדים. ויחד, אל כל האופל הזה, אני מכניסה בעיצובים איזושהי רכות, עולם שמח. לא רק שחור, אפל ולא נגיש".
טרנדים הם דבר חולף, את נותנת לטרנדים להשפיע על העיצובים שלך?
"לא כל טרנד יכנס לקולקציות, רק אלו שאני באמת מתחברת אליהם. זה חייב קודם כל לבוא מתוך משהו שאני מאוד מאמינה בו. אנחנו חזק בתוך טרנד שנות ה-2000, וכיאה לשנות ה-2000, אני הייתי ילדה שהייתה צובעת את קצוות השיער בטיפקס ועוברת עם מרקר", הודתה נגר בגילטי פלז'ר של רובינו בשנות חטיבת הביניים והודיעה כי הטרנד הנוכחי בהחלט משחק תפקיד בקולקציות האחרונות.
למה דווקא OTOT, מה משמעות השם של המותג?
"OTOT זה בעצם סימון, סימן להתעוררות - אותות, איתותים", היא תרגמה לי את שם המותג ופתאום הכל היה מובן. "אני בעצם שולחת מסרים. הרבה חושבים שזה אות-אות, אז לא, זה אותות", הבהירה, "לעורר, ובעיקר לבשר בשורה".
בואי נדבר על קיימות, על "אופנה ירוקה", האם זה ערך שנלקח אצלך בחשבון?
בבסיסו, כן. אני דוגלת באופנה איטית. אני לא מייצרת בכמויות גדולות, אני מאוד משתדלת לעשות את זה מבדים שהם לא סינתטיים, מנסה להשתמש בחומרים כמו כותנה וליצור משהו קטן, מצומצם. אני לא חושבת שכל אחד צריך לקנות את כל הקולקציה, אלא למצוא לעצמו חלק קטן מהקולקציה שהוא אוהב, לא לאסוף ארון שלם של היסטריה. אני חושבת שכדאי לצמצם את הארון לדברים שאתה אוהב, דברים שאתה יודע שתחרוש עליהם".
איפה את מייצרת וקונה את חומרי הגלם?
"הכל קורה בארץ. הכל נקנה בארץ, הספקים שאני עובדת איתם הם ישראלים. אני חושבת שזה קריטי לתעשייה קטנה כמו שלנו. חשוב לתמוך - גם בספקים המקומיים וגם במעצבים. אנחנו איגוד קטן מאוד של מעצבות מהממות בארץ, התמיכה שיש בנינו לא מובנת מאליה. אנחנו נלחמות על אותו קהל, על אותם ספקים, וחשוב שתהיה בינינו תמיכה אחת לשנייה".
רחוק מהמסלול
בניגוד לרוב מעצבי האופנה, נגר מתרחקת ומרחיקה את דגמיה ממסלולי הדוגמנות. "תצוגות אופנה זה פחות אני", ציינה. "אני אוהבת להיות בגובה העיניים של הלקוחות ולהיות נגישה לכולם, אני לא צריכה את הדגמים שלי על המסלול בשביל זה. אני חושבת שאופנה יכולה להיות פשוטה. אנחנו עושים מזה דבר מאוד רציני, בזמן שזה צריך להיות כיף, לא מעבר. יש נשים שאומרות לי 'אבל לאן לובשים את זה?', אני עונה להן: 'לסופר, למסיבה, לעבודה - לאן שבאלך, ממש לאן שבא לך'".
את קונה מותגים?
"לחלוטין לא. אני לובשת את הבגדים שלי כבר מעל ל-5 שנים, ואם אני משקיעה במשהו זה נעליים – אבל גם לא, אין ספק שאוכל למצוא את עצמי קונה נעליים ב-50 שקלים".
מה לדעתך OTOT מביא לאופנה הישראלית שלא היה פה עד עכשיו?
"תעוזה", היא ענתה ללא היסוס. "מאוד חסרה לנו תעוזה פה. אנחנו מדינה חמה, אני לא רואה שום סיבה שלא נלבש צבעים. אם תלכי ברחוב תראי שחור, אפור, כחול, אולי קצת לבן", היא אמרה, וחשבתי בדיוק באותו רגע – איזה כיף שלבשתי היום צבע. "לי אין בעיה עם צבעים", הוסיפה, "אני מקווה שגם אחרות יפתחו לזה".
מי קהל היעד של המותג?
"המותג, כבר מהתחלתו, הוא לחלוטין נטול מגדר", היא הבהירה. "בהתחלה, הייתי מייצרת בגדים אוברסייז, רחוקים מהגוף ומלאים בכיסים. למה? כי אני שונאת תיקים", שיתפה, "היה חשוב לי שיהיו כיסים. לנשים לא עושים כיסים. אז אמרתי 'אני עושה כיסים – תמותו'. מבחינתי אין עניין של מגדר, אלא עניין של למה אתה מתחבר".
אי אפשר להתעלם מהרומן של יונתן מרגי עם הקרופ טופ מהמותג. איך התחיל סיפור האהבה?
"מאוד במקרה", היא סיפרה. "טום רוזיליו, הסטייליסט של מרגי, פנה אליי באינסטגרם וכתב לי 'יש למרגי הופעה, והייתי שמח להלביש אותו בפריטים שלך'. הופתעתי. הגבתי לו 'כן, אבל זה קטן, אתה מבין? יראו לו את הבטן', והוא ענה לי 'כן, כן, זה מה שאני רוצה'".
View this post on Instagram
"הזמנתי אותו לסטודיו, נתתי לו שתי חולצות - והדבר הזה התפוצץ באוויר, זה היה מדהים. אני מאוד שמחה על זה. גם כשקטלו אותו ואת המותג ברשת, עדיין היה על זה דיבור. זה היה מהלך ששובר את כל התבניות ואת כל המוסכמות. כל האמונה הזו של 'ככה דברים נועדו להיות, ושום דבר לא צריך להשתנות' - נשבר. המותג, כל המהות שלו הוא לשבור תבניות, ולתת לך במה להיות מה שאתה רוצה להיות - נקודה".
כמוהו, גם מיה לנדסמן ואסף אמדורסקי הפתיעו וייצגו בכבוד רב את המותג. איך זה מרגיש לראות את העיצובים פתאום בטלוויזיה ובתקשורת?
האמת שלא ציפיתי לזה בשום צורה, לא ציפיתי שיהיה מקום למותג שלי בפריים-טיים. מגיע המון קרדיט לבן זייגר, הסטייליסט של אסף, שפרץ את הדרך מהבחינה הזו של 'לא אכפת לי מה אתם חושבים', וכל הכבוד לאסף ששיתף פעולה".
עוד סיפרה נגר כי לקוחות באות לסטודיו, מודדות ומסתכלות על הפריטים, מוצאות פריט שהן אוהבות מאוד – ואז קורה הסיפור המוכר: "אני עוד לא מוכנה לזה", הן אומרות לעצמן. "כשיש מפורסמים שלבשו בגד דומה, זה נותן ללקוחות מן אישור מסוים, והן חוזרת ואומרת "אוקיי גם אני יכולה ללבוש את זה", סיפרה.
View this post on Instagram
View this post on Instagram
לבסוף, התקלתי אותה בשאלה שאמא שלי תמיד אמרה לי שזו שאלה שאין לה תשובה – שאלת ה"מי הילד האהוב עלייך?". וכמו שחשבתי – גם נגר לא הצליחה לבחור את הפריט האהוב משלל יצירותיה.
"זו שאלה קשה. אני מחוברת מאוד לכל דגם. בהתחלה היה לי קשה למכור אותם בגלל זה. מאוד קשה להיפרד ממשהו שיצרת, ופתאום הוא כבר לא שלך. היום, אני משחררת כבר לגמרי. מה שכבר נקנה ולא שלי, הוא עדיין שלי, והפך להיות גם של מישהו אחר. נורא חשוב לי שהאדם שנפגש עם הבגד לא יקנה אותו בגלל נרטיב כלשהו, לא מעניין הסיפור שאני מספרת, אלא מה הוא ראה בבגד הזה".
ניתן ליצור קשר ולרכוש את פריטי המותג דרך עמוד האינסטגרם ובחנויות הפופ-אפ המתחלפות.
פופ-אפים קרובים:
23.02-25.02– בית רומנו, דרך יפו 9
26.02-10.03 – שינקין 34, תל אביב