דורותי, "הקוסם מארץ עוץ", 1939



עקרונית כל דמות מהסרט הזה תיחשב לעולם ועד כתחפושת מנצחת. הנה אנחנו,  76 שנים אחרי יציאת הסרט, וכולנו עוד זוכרים אותן היטב. לא משנה אם תתחפשו לדחליל, לאריה או לאיש הפח – כולם ידעו מי אתם; אבל אין ספק שהדמות האהובה ביותר בקרב המתחפשים היא דורותי. הילדה הקטנה שהתעופפה הרחק מקנזס ורוצה מאוד לחזור הביתה. מדובר בתחפושת פשוטה למדי: כל מה שצריך זה שמלה כחולה, חולצה לבנה מתחת (רצוי עם שרוולים נפוחים), נעליים אדומות, זוג קוקיות, סלסילת קש, רצוי גם איזה כלבלב על תקן טוטו, ואתם מוכנים לצאת אל דרך האבנים הצהובות.
"גברת דאוטפייר", 1993



המחשבות על רובין ויליאמס, שהלך לעולמו בשנה שעברה, מעוררות געגועים עזים לתקופה ההיא, בתחילת שנות ה- 90 . ”גברת דאוטפייר” היה אחד הסרטים המוצלחים, וכולם רצו להתחפש לנני המבוגרת והאהובה שהייתה בכלל אב גרוש הנואש לראות את ילדיו. אף על פי שעברו 22 שנה מאז, עדיין תוכלו למצוא את הרובין ויליאמס הפנימי שלכם באמצעות כמה אביזרים פשוטים, כמו פאה בלונדינית בתסרוקת מבוגרת ואאוטפיט הולם – רצוי כזה הכולל חולצה לבנה מכופרת עם סימני שריפה מהמגהץ באזור החזה. ואל תשכחו את המשקפיים, כמובן. 
צ'אקי, "משחקי ילדים", 1988


בארצות הברית נוהגים להתחפש בליל כל הקדושים, חג שתמיד עומד גם בסימן אימה. כך שתחפושת של רוצחים מפורסמים הן תמיד פופולריות להחריד מעבר לים. אצלנו, חג התחפושות מצוין באווירה חיובית וקלילה יותר, אבל זה לא אומר שאי אפשר לנצל את ההזדמנות כדי להחיות את הבובה הרצחנית המפורסמת מכולן – צ’אקי. אותו רוצח אכזר שנשמתו התגלגלה לבובת פלסטיק מטופשת תמיד היה ותמיד יהיה תחפושת נהדרת, המורכבת מאוברול כעור, חולצת פסים צבעונית ופאה ג’ינג’ית פרועה. האביזר החשוב ביותר הוא כמובן הגרזן, פלוס הצלקות על הפנים וההבעה הזועמת והערמומית. 
הג'וקר, "האביר האפל", 2008


דמויות של רשעים הן ככל הנראה אלה שהכי כיף להשתעשע איתן, ובפורים 2008 לא יכולתם שלא להיתקל בשלושה ג’וקרים בכל מטר מרובע. לא סתם הדמות שגילם הית’ לדג’ר המנוח הייתה ונשארה כל כך פופולרית: היא מורכבת מכל האלמנטים שהופכים את התחפושת לחווייתית במיוחד. איפור, חליפה, הבעה מוטרפת וזה כל מה שצריך. זו תחפושת שלא בהכרח קל להפיק, אלא אם כן יש לכם מלאי של חליפות סגולות ופאות בצבע אפור-חולדה, אבל העיקר כאן הוא האיפור, המספק גם את אפקט השיגעון הרצוי. פנים משוחות בלבן, עיגולים שחורים מסביב לעיניים וכמובן, הצלקת המפורסמת בקצוות השפתיים (בגדול, פשוט למרוח ליפסטיק אדום לכל עבר).
"צעקה", 1996


 
כבר כמעט 20 שנה שהמסכה הארורה הזו – שנוצרה בהשראת ציורי ה”הצעקה” המפורסמים של מונק עם תווי הפנים המעוותים והפעורים – מגיחה בכל פורים מחדש, ועושה רושם שהיא תמשיך לעשות את זה לעוד 20 שנה לפחות. מדובר באחד הרוצחים הקולנועיים המפורסמים ביותר בתרבות הפופ, ולמען האמת, גם בתחפושת הכי פשוטה שאפשר למצוא (בהנחה שהצטיידתם מראש במסכה). פשוט מתחמשים בגלימה שחורה, חובשים את המסכה, ותופסים איזה סכין פלסטיק אימתני. כשתמצו את המסכה, תוכלו להסיר אותה ופשוט לטעון שהתחפשתם למלאך המוות (היינו הך).
"הארי פוטר", 2008


 
סדרת סרטי “הארי פוטר” כוללת בתוכה ארסנל עשיר ומגוון של דמויות בלתי נשכחות שאפשר ורצוי להתחפש אליהן – הרמיוני, רון, לורד וולדמורט וכן הלאה. עברו כמה שנים טובות מיום שהחלק השני של הסרט האחרון (אל דאגה, סרטים חדשים בסדרה עתידים לצאת משנת 2016 עם צפי לשיאים חדשים של היסטריה) עלה לאקרנים, אבל הארי והחברים עדיין רלוונטיים מתמיד.

החלק החשוב בתחפושת הזו דורש רכישה (או תפירה ביתית, אם ממש מתחשק להשקיע) – מדובר בגלימה המפורסמת של הארי, כמובן. את שאר האביזרים אפשר לאלתר עם מה שיש בבית – משקפיים ושרביט. לא לשכוח לצייר את הצלקת בצורת ברק על המצח, אחרת מישהו עלול לחשוב שסתם התחפשתם לאחת הדמויות מ”המפץ הגדול”.
"המספריים של אדוארד", 1990



 
הסרטים של טים ברטון, בעלי ההשפעה הגותית המובהקת, מלאים ורוויים דמויות מטורללות שתענוג להתחפש אליהן. דמותו של אדוארד, החריג והרגיש שתקוע עם מספריים חדים במקום ידיים, חלחלה עמוק ללב וגם יכולה לשמש כתחפושת מיתולוגית מאוד מוצלחת. לא ממש מדובר בתחפושת שאפשר לאלתר בבית, אלא אם אתם יצירתיים להפליא וניחנתם בכישרון תפירה יוצא דופן, אבל זו תחפושת ששווה לרכוש ולאפסן בארון לפורימים עתידיים. היא תהיה רלוונטית לנצח.
גני וסנדי, "גריז", 1978


תחפושת זוגית, שגם הפכה לאחד האיקונים הבולטים של הקולנוע ותרבות הפופ, ומשמרת את מעמדה עד עצם היום הזה. אוליביה ניוטון ג’ון וג’ון טרבולטה, צמד הנאהבים התיכוניסטים שמבלים את עיקר הסרט בחיזור מייגע ושירים קיטשיים, הם הבחירה האולטימטיבית לזוגות שחפצים לחלוק תחפושת, בלי להתאבד על ההשקעה והיצירתיות. הלוק המועדף הוא בדרך כלל זה של סצינת הסיום של הסרט, כששניהם לבושים בבגדי עור שחורים וצמודים. שום דבר לא זועק “דני וסנדי” יותר מזה. 
הולי גולייטלי, "ארוחת בוקר בטיפאני", 1961


עוד איקונית קולנוע שהרבה מאוד נשים וילדות היו שמחות להיות ליום אחד: אודרי הפבורן באחד התפקידים המרכזיים בקריירה שלה, אם לא המרכזי מכולם, על תקן הפאשניסטה (בימים שבהם המושג טרם הומצא) הקוקטית והגולד-דיגרית.
 
סצינת הפתיחה – שבה הפבורן ניצבת מול חלון הראווה של טיפאני'ס, בשמלה שחורה קטנה, שרשרת פנינים וכפפות – הפכה את האאוטפיט הזה לקלאסי, וכל חובבת סטייל שמכבדת את עצמה מחזיקה איפשהו את הפוסטר המפורסם של הסרט, עם אותה התלבושת. כתחפושת היא עובדת לא פחות טוב, וקל מאוד להפיק אותה, רק לאסוף את השיער גבוה ולקשט בטיארה קטנה וחיננית. בהצלחה במציאת כפפות מתאימות. 
הנערה, "חטא על סף ביתך", 1955


גם אם נולדתם הרבה אחרי שהסרט הזה יצא, סביר שאתם מכירים את דמותה של מרילין מונרו, חמושה בשמלה לבנה ולוהטת וניצבת מעל פתח האוורור של הרכבת התחתית, כשזרם חם של אוויר מתפרץ החוצה ומעיף את השמלה אל על. זו הפכה לאחת הדמויות האיקוניות של תרבות הפופ, ובהתאם לכך לתחפושת מבוקשת להפליא, גם לנשים וגם לגברים. כל מה שצריך הוא שמלה לבנה בגזרה הנכונה, פאה בלונדינית, עקבים וחיוך ממיס. אפשר לזמזם גם את “ Happy Birthday Mister President ”; זה לא באמת קשור לסרט, אבל נחליק לכם.