אם יש דבר שאני נהנית לעשות במהלך שיחות סמול טוק למיניהן זה לנפנף בפני שותפי לשיחה את זלזולי בכל הנוגע למוסכמות קלישאתיות הנוגעות לסטיילינג. האמת, לפעמים אני מתבאסת שאני לא מקליטה חלק מהשיחות האלו, רק כדי לשלוף את הקלטת מאוחר יותר ולומר לכולם - ״אמרתי לכם״. ואני אסביר. כבר שנים שאני טוענת שחולצת הבטן, אותה גזרה חושפת פופיק שהייתה נחשבת לפרחית ומאוסה במשך שנים, עוד תחזור להיות לוהטת מתמיד. ואכן, בעונות האחרונות, חולצת הבטן הפכה לפריט שיקי מן המניין, מהסוג שלובשות פאשניסטות תקניות מהז׳אנר הבינלאומי (אלכסה צ׳אנג) והמקומי (ירדן הראל ונטלי דדון). יש לי נטייה מולדת שכזאת לא להחשיב שום פריט אופנתי, משונה ככל שיהיה, לפרסונה נון גרטה, מתוך הבנה שבאופנה כמו באופנה, מה שיהיה זה מה שהיה, והכל חוזר חביבי.
שני פריטי אופנה אהובים במיוחד (עלי לפחות) עלו לאחרונה שוב לכותרות, ועדיין, אני לא מפסיקה לספוג על חיבתי לשניהם צקצוקים. אני מדברת על לבישת טייץ כמכנסיים לכל דבר ועל התהלכות חופשית ברחוב ללא חזייה (לא משנה מה מידת החזה שלך).
 

תרשו לי להתחיל עם מכנסי הטייץ. לא אכפת לי מה תאמרו על האסתטיקה שלהם - מכנסי טייץ הם פריט פמיניסטי, ולאסור על נשים ללבוש אותם, בכל אמתלה אופנתית שלא תהיה, זה פשוט שוביניסטי. כן, אני יודעת שאני נשמעת כאילו אני מתבדחת, אבל אני ממש לא. תשכחו ממכנסי הטריינינג שעשויים תמיד מבד שהוא קצת יותר מדי קשיח מהרצוי - אין משחרר ממכנסי הטייץ. הם נמתחים כשאת משמינה, מתכווצים כשאת מרזה, מתאימים לאימון בוקר עם גופייה, למשרד עם טוניקה ולערב מתחת לשמלה. מכנסי טייץ מבחינתי הם הבייסיק האמיתי של כל מלתחה נשית תקנית. ותעשו לי טובה, מכנסי ג׳ינס זה ממש לא בייסיק. אגב, את הטייץ שלי (והארון שלי מופגז בלפחות 20 זוגות שחורים) אני לובשת, ותשתדלו שלא להקיא, גם בליווי חולצות באורך שלא מכסה לי את אזור המפשעה. למה? כי זה תענוג שאין שני לו. נוח לי לעזאזל! וכמאמר הקלישאה, אני הכי יפה כשנוח לי. ומסתבר שאני לא היחידה. שתיים מהדוגמניות החמות של הרגע, ג׳יג׳י חדיד וקנדל ג׳נר, מקפידות לדלג ברחובות במכנסי טייץ צמודים שחושפים ללא בושה את קווי המתאר האינטימיים שלהן. יש שיקראו לזה חוסר טעם, ואני אומרת - כל הכבוד בנות.
 
ובואו נמשיך לחזה המשוחרר והסורר. במהלך השנה האחרונה נדמה שכולם עסקו בתגית האינסטגרם השנויה במחלוקת freethenipple#, זו שקראה לבנות להצטלם בפטמות חשופות מול עדשות הרשת החברתית, כדי לסמן את העובדה שלנשים מותר לחשוף פטמות ממש כמו שלגברים מותר. אבל האמת, אני לא חושבת שצריך ללכת כל כך רחוק בשביל לשחרר את השדיים שלנו. של כולנו. האתר The Daily Beast העלה השבוע כתבה שעוסקת באחד מהטרנדים החמים של הקיץ הקרוב - חזה לא ארוז. מסתבר שלהתהלך בלי חזייה, ואפילו להסתכן בכל אותן תופעות
אופנתיות סלבריטאיות מז׳אנר ה-nip slip או side boobTl, הפך נוהל מקובל לחלוטין גם בעבורנו, פשוטות העם. הכתבה אף הגדילה לעשות, לשמחתי, וציינה שבהחלט לא מדובר בתענוג שאמור להיות שמור אך ורק לנשים בעלות חזה צנוע ממדים. נכון, היא תומכת, מייצבת ועוזרת להפוך את החזה שלנו למה שניתן לכנות כ״ייצוגי״ כשאנחנו צריכות לבוא במגע עם החברה, אבל אני לא מאמינה שתמצאו אישה אחת שתגדיר את הפריט המכונה ״חזייה״ כנוח. אין רגע ענוג ומשחרר יותר מהרגע שבו אנחנו נכנסות הביתה, מתירות את רתמת הברזל החובקת הזו, ומשתחלות לגופיית בית קלילה.
 
* * *
 
שלא במפתיע, מקורם של שני הטרנדים הנוכחיים - מכנסי טייץ וחזה שאינו ארוז בחזייה - הוא בשנות ה-60 וה-70 העליזות והמשחררות. ובעוד המראה המקורי הוצמד בדרך כלל לנשים נעריות בעלות ישבן ספורטיבי צר וחזה שובב וזקור, נדמה שכעת המראה של שני הטרנדים הולך ומקבל גרסה פלורליסטית ומבורכת יותר. נכון, ריהאנה, בעלת החזה הצנוע, בהחלט מובילה את טרנד החזה החשוף, אבל גם קים קרדשיאן השופעת מסתובבת לפעמים בטייץ מתפוצץ או בלי חזייה. ואפילו בר רפאלי שלנו, בעלת החזה המכובד, הגיעה למסיבת יום ההולדת שלה שנערכה לאחרונה בשמלת זהב נוצצת שמתחתיה בצבץ, נטול חזייה, חזה אנושי.
קים קרדשיאן. חובבת טייץ
 
בעוד עולם האופנה העכשווי מנסה לקדם לשווא שלל אג׳נדות דמיקולו (למשל, יוזמות אקולוגיות של חברות אופנה מהירה למיניהן), נדמה שהבחירה לקדם תקשורתית את מראה הטייץ כמכנסיים והחזה החופשי היא כנראה האמירה החברתית-אופנתית המשמעותית, האמיתית והטהורה ביותר של השנים האחרונות.