רבים מאתנו זוכרים שלפני כעשור, בחור קירח וממושקף הנושא שם משפחה יהודי, הלוא הוא גארי יורופסקי, נאם בהרצאה "הכי חשובה אי פעם" שהופצה ברשת. ההרצאה עוררה הדים, ומלבד המתנגדים המובהקים שחורטים על דגלם שצריכת מזון מן החי היא חלק מהישרדותנו, יש את מי שאכן הושפע מכך, ובחר באורח החיים הטבעוני.
אחסוך מכם\ן את דעתי בנושא, אבל אני רק אומרת שבשנת 2020, מותגים בוחרים להגדיר עצמם כ"ידידותיים לטבעונים", ותופתעו לגלות שלא מדובר רק בכמה חבר'ה בודדים שמכינים נעליים מעלי גפן ותיקים שיהרסו עוד שנה. מדובר בתעשייה של ממש, שסחפה אחריה מותגים מהמובילים בעולם.
אני אתחיל בזה שאני לא כאן כדי לספק נתונים מספריים שאולי כלל לא יסברו את אוזננו, אלא כדי להראות שיש כאן תעשייה בצמיחה, אפילו ממש כאן, מימיננו ושמאלנו, שמתחזקת מוצרים דמויי עור ופרווה (למרות שבאופן כללי הביקוש לפרווה בארץ הוא לא מהגבוהים, עוד לא הגענו ל-30- מעלות למיטב זכרוני), איכותיים ושווים. אז מה זה משנה לנו בעצם? נראה טוב, נוח, איכותי, ועל הדרך לא פגע באף אחד.
מה המסר?
הדוגמנית יערה בנבנישתי, שמקדמת בימים אלו פרויקט של אופנה בסחר הוגן, הכולל גם ייצור מחומרים טבעיים, סיפרה לי על הבחירה שלה במותגים הנמנעים מתעשיית החי: "אני חושבת שלאופנה יש יכולת מדהימה לאפשר לנו להתבטא. אם הבגדים שלי הם חלק מכאב של מישהו אחר, מה זה אומר על מה שאני בוחרת להגיד?"
"אם אני בוחרת לתמוך במעצב מקומי, שבעבודה מאוד קשה גם מאפשר תעסוקה נוספת לכל המערך שסביבו, אני לובשת עוד צעד בדרך להגשמה של חלום חייו של אותו בן אדם. היכולת לבחור בטוב זמינה בכל תחום, באופנה לפעמים קצת יותר מורכב לזהות ממה הבחירה מורכבת. בבחירה בעסק קטן ומקומי, שמייצר במדינה עם תנאי תעסוקה הוגנים, יש יכולת להבין קצת יותר ממה הבחירה מורכבת ובמה אנחנו תומכים", אמרה עוד בנבנישתי.
השקר הלבן
אגב, מרפרוף קל במותגים נוספים שאני אוהבת לפנטז עליהם, גיליתי לדוגמא, שארנק בדוגמת עור קרוקודיל של Tommy Hilfiger, עשוי כולו מתרכובת חומרים שהם לגמרי לגמרי לא עור. גם בביקור בחנויות של קלווין קליין (כשעוד פגשנו אנשים), הצצתי ושמחתי לגלות שוואלה, הם אמנם מתהדרים במוצרי העור שלהם, אבל בבחינת החומרים, מדובר בחומרים דמויי עור מאוד-מאוד איכותיים. אגב, גם נעלי ה-Stans Smith המפורסמות מבית אדידס, שסוגרות לרובנו אחלה פינה בחורף, השיקו ליין טבעוני שפשוט נראה אותו הדבר.
אז אחרי שהרבצתי בכם\ן תורה, בא לי לשתף בכמה מוצרים "ידידותיים" מה שנקרא, תוצרת כחול-לבן וגאווה ישראלית (מבחינתי לפחות). המותג הראשון, הוא Doro Design של המעצבת המוכשרת דורון וקנין דרפנר. היא מייצרת נעליים טרנדיות, אם כי גם על-זמניות, עם דגמים קלאסיים יותר ופחות, שמושכים את העין לנעל ומצריכים שילוב קליל של "טי-שירט" וג'ינס גזרת MOM, וזהו.
View this post on Instagram
כשפניתי אליה בשאלה למה בחרה לעצב כבר בתחילת דרכה נעליים טבעוניות, אתגר לא פשוט ביחס לכך שאנשים משווים לעור יוקרה ואיכות, היא השיבה: "כשהתחלתי ללמוד עיצוב נעליים, התחלתי להיחשף ליריעות עור, סוגים ומרקמים שונים והבנתי שבחומרים האלו אני לא הולכת להשתמש, בידיעה שזה הולך להיות לי לא פשוט. גם מבחינת הייצור זה לא היה תהליך פשוט, לא כל מפעל הסכים לעבוד עם חומרים שאינם מעור. רציתי למצוא חומרים ייחודיים, בדגש על איכותיים".
"בהתחלה, הצגתי את המוצרים במכירות פופ אפ, שלקוחות באמת התלהבו, אבל כששמעו שזה לא מעור, ויתרו. היום? רוב הלקוחות שלי קונות את הדגמים שלי כי הן אוהבות את העיצוב, לא כי הן טבעוניות. זה הכי מרגש. בכל נעל אני מקפידה על שלושה פרמטרים: איכות, נוחות, נראות", סיפרה עוד וקנין דרפנר.
המותג השני, SHANILI, מיוצר כחול-לבן, פרי בטנה של ליאת להב. היא מוכרת נעליים ותיקים כאחד. הנעליים, חלקן מותאמות ליום-יום, מנעלי אוקספורד קלאסיות בצבעים מוקפדים, ועד ל-מגף מבחינתי (בל' הידיעה) שלא מצריך שום מאמץ מלבדו. זורקים איזה פדלפון כהה מעליו, כך שהשפיץ המבריק יבצבץ, ויאללה ביי.
View this post on Instagram
המותג הבא, גם הוא מתהדר בצבעי כחול לבן, הוא ZENDIGI, שעוסק בעיקר בתיקים דמויי עור איכותיים, על הדרך מזהמים פחות, לכל האקו-פרינדלי שבינינו. אחד הדגמים האהובים עליי, הוא דגם ROXY, עם טקסטורה שבין מנוחשת-למזובררת-לקרוקודיל (אין דרך מסוגננת לכתוב את זה). הפייבוריט שלי הוא בהחלט המנוחש, שפשוט מאפשר הופעת דנים-על-דנים קלילה, יחד עם תיק המיועד לדברים החשובים באמת בקו המותן, שמשלים עוד לוק קליל.
View this post on Instagram
המעצבת הבאה, TAL KANTERO, מציעה מתיקי גב גדולים לסטודנטים שבינינו, ועד פאוצ'ים קטנטנים שסוגרים הופעה. הפעם הלכתי פרקטי, עם תיק כתף רחב שיהיה נוח, פרקטי לימים ארוכים שמצריכים את הסנדוויץ, הלפטופ ועוד כמה קשקושים. בחירה סולידית, שמתאימה בכל פעם שתבחרי ללכת בגווני הלבן-שמנת (אני נוטה לשמרנות כשמדובר בגווני הקאמל).
View this post on Instagram
אז יותר ויותר מעצבים ובתי אופנה בסדרי גודל כאלו ואחרים, החלו להבין כי לא מדובר רק בטרנד אידיאולוגי חולף, והצטרפו לייצור מוצרים יפים לא פחות, ואיכותיים לא פחות. מעגל האנשים שמחפשים להתלבש יפה, אלגנטי, ואיכותי, בצורה כזו שגם לא תבוא על חשבונם של אחרים - מתרחב, ותאמינו לי, לא צריך הרבה נחשים ונמרים כדי לייצר איזו נעל.