וידויים על חטאים ותמיכה בלתי מסויגת: ביקור בקבוצה של כוהנת הדיאטה חלי ממן

בשיטה הזו, אין הרבה הגבלות כמו בדיאטות אחרות שניסיתי. כך שלמצוא מה לאכול זו ממש לא בעיה, כולל "מנות מותרות", למשל פלאפל בפיתה עם כל מה שנכנס; ואפילו שני פסק זמן עם חבילת במבה קטנה. "הסוד" של ממן הוא בתמיכה. 
 

האם תמיכה כזו באמת יכולה לגרום לאנשים להשיל קילוגרמים? יצאתי לבדוק. בשעות אחר הצהריים הגעתי לאחת הקבוצות. חצי שעה לפני תחילת המפגש, מתחיל טקס השקילה. כל אחד בתורו (היה שם רוב נשי כמעט מוחלט) ניגש למדריכה ונשקל. גם אני נוהגת כך, מחוסר ברירה, ומגלה להפתעתי כי המשקל מראה שני קילוגרמים יותר מהמשקל הביתי שלי. אבל לא אחת כמוני תוותר. אני מיד חולצת את מגפיי וחוסכת קילו. אין ספק. נחישות היא שמי האמצעי. בתום השקילה, כמו כל השאר, אני מקבלת צידה לקראת המפגש: חטיף של ממן בערך של 100 קלוריות. אם זה יספיק, אנחנו עוד נראה. 
 

אני מתיישבת במעגל, מנשנשת ומביטה אל הנשקלים. "1.3 קילו למטה!", מכריזה בהתלהבות המדריכה. "אני לא מאמינה. וואו. דווקא הייתה לי נפילה ביום שישי", אומרת המשתתפת. אצל הבאה בתור, השמחה מושבתת. "600 גרם למעלה", מגלה המדריכה. "איך? לא יכול להיות", אומרת האישה באכזבה בלתי מוסתרת. 
 

אחרי שהשקילה מסתיימת, כולם מתיישבים במעגל. "בשבוע הבא חלי מגיעה אלינו", מכריזה המדריכה. המשתתפים צוהלים, כאילו הודיעו להם לפחות על הגעתם של כוכבי "הכלה מאיסטנבול" לארץ: "וואו, וואו, איזו עבודה תהיה השבוע". "רק ירידות בשבוע הבא", מחזקת המדריכה ומתחילה את הסבב. 
 

כל אחד חושף בתורו את ההישגים או הכישלונות מהשבוע שחלף. הראשונה מספרת שהיא ירדה 300 גרם למרות שהכינה לזניה, ובסך הכל ירדה 18 קילו בשנים האחרונות. בתגובה כולם מוחאים לה כפיים. "אצלי זה חצי קילו למטה, בסך הכל 1.7 קילו בשלושה שבועות", מספרת מישהי אחרת. "רק התחלת, מה את רוצה", עונים לה. "רוצה יותר!", היא מצהירה. "היה לי קצת קשה השבוע", מתוודה משתתפת נוספת. "את אמיצה, אלופה, רק מהמקומות האלה מקבלים כוח", מעודדת המדריכה. 
 

ואחרי כל התמיכה הבלתי מסויגת הזו, השיחה מקבלת כיוון אחר לגמרי. "האם נס קפה עם בננה זה בריא כמו שעינב בובליל מפרסמת באינסטגרם?", מישהי שואלת. הדיון מתלקח. "תלוי כמה בננות את אוכלת עם נס קפה", מתלוצצת המדריכה ומבהירה: "ההמלצה שלנו היא לאכול בננה אחת ביום". וסוגרת את הדיון. 

 

***

לאחר שהדיון בסוגיית הבננה נחתם, חוזרים לתמוך אחד בשני. "אני כמעט שש שנים כאן. אחרי שירדתי 17 קילו, היום אני הרבה פחות יורדת", מתוודה אחת המשתתפות. "אני מעוצבת, חטובה, אבל לא במידה שרציתי להיות. אין לי כוחות. איבדתי את המוטיבציה. אני מותשת מלחשב, מלספור". "ואיך יש לך כוח כל שלושה שבועות לעשות ציפורניים?", מגיבה המדריכה. 
 

בין לבין מתוודות המשתתפות על חטאיהן, כאילו היה זה יום הכיפורים ולא רגע לפני פורים. אחת מספרת שחטאה בפריכיות מרוחות נוטלה; השנייה מתוודה שהתפתתה לשתות שני משקאות אלכוהוליים בדייט, רחמנא ליצלן.
 

ציניות בצד, בתום שעה של סיפורים, חוויות והמלצות, הגעתי לתובנה שתכלס, בתהליך של ירידה במשקל, תמיכה רגשית ומנטלית יכולה להיות לעזר רב. עם זאת, ההצלחה תלויה ברצון האמיתי שלנו לעשות שינוי. וגם לעמוד בפני פריכית עם נוטלה. וזה כבר עסק הרבה יותר מסובך. 

"כאשר אנו מצוננים או סובלים מווירוס מסוים, ההנחיה היא בעיקר לנוח ולשתות הרבה נוזלים. כשחום הגוף עולה, אנו חשופים יותר להתייבשות, במיוחד בעת מחלה שלעתים לא חשים בה תחושת צמא או רעב", מסבירה ד"ר גלית גולדז'ק קוניק, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה. "מרק עוף יכול להיות מאוד מזין כאשר הוא מכיל הרבה ירקות ועשבי תיבול וחלבונים מבשר העוף. במקביל הוא תורם למאזן הנוזלים בזמן מחלה והחזרת נתרן ומינרלים אחרים. מרק עוף עשיר גם במינרלים שאינם נהרסים בחימום, כגון אשלגן, שהוא מינרל חשוב ביותר. במידה שהמרק מכיל בשר הודו, הוא עשיר גם בברזל בנוסף לחלבון מהבשר ובסיבים תזונתיים. תזונה נכונה מחזקת את מערכת החיסון. מרק עוף כמזון מזין ולא 'כבד' יכול לעזור בחיזוק הגוף, וכך בעקיפין גם להחלמה".