אני נשוי שבעה חודשים. עבורי אלה הם נישואים שניים ועבור אשתי אלו נישואים ראשונים. יש לי ילד מאשתי לשעבר ואני משלם מזונות, ואשתי הטרייה היא בת 37 ללא ילדים משלה, בעלת עסק עצמאי. לצערי זוגתי מסרבת שנאחד חשבונות, לטענתה צעד כזה עלול להזיק לה בגלל מחויבויות כלכליות שלי. כיום כל אחד תורם את חלקו לבית ולחשבונות, כאשר אני נותן קצת יותר. הצעתי שנפתח חשבון משותף ששנינו נפריש אליו סכום מסוים, אבל היא סירבה כי היא מפחדת שניכנס למינוס ולא אוכל לספק לה תמיכה כלכלית כשהיא תצטרך. מה דעתך?
 
“הפתרון שהצעת, לפתוח חשבון משותף ששניכם תפרישו אליו סכום כסף מסוים, הוא מצוין בעיני, אבל אם אשתך לא מעוניינת בכך אל תלחץ עליה. מהדרך שבה אתה מתאר את הדברים נראה כי אשתך סובלת מבעיית אמון, יש לה בעיות עם האמון שהיא נותנת בעולם, ואין לי ספק שזה משליך היישר אל המבנה האישיותי שלה. לדעתי ככל שאתה יותר תלחץ במקום הזה, כך היא תישאב יותר עמוק אל תוך המבנה ההישרדותי שלה, וככל שהיא תעשה זאת, כך אתה תתרחק מהתוצאה שרצית לקבל. אתה צריך לקבל את אשתך כפי שהיא. עם האישה הזאת התחתנת, היא תורמת את חלקה, עצמאית, עובדת, אכפתית ואוהבת. בחרת בה, אז אל תנסה לשנות אותה. עליך לדעת לעמוד על העקרונות שלך ובמקביל לאפשר לה לנהל את עצמה כמו שהיא רוצה. תסביר לה שאתה צריך לנהל את עצמך בצורה נכונה, ולכן יהיו מקומות שבהם גם אתה תצטרך לשים גבולות כי לפעמים לא תוכל לעמוד בעול הכלכלי. התחתנת איתה, לא עם מישהי אחרת, תקבל את זה על הטוב ועל מה שפחות נעים לך”.
אני מרצה במכללות ובין לבין אני עובדת כעצמאית ומקיימת פגישות עם לקוחות. לצערי אני רוב הזמן עובדת ולא מצליחה למצוא זמן לעצמי. גם כשאני מנסה, בסוף נכנסת לי עבודה, ואני לא מוצאת את הכוח הנפשי לסרב. מאוד קשה לי להמשיך להתנהל בצורה כזאת, אני אפילו לא פוגשת את בעלי. כיצד אפנה זמן לעצמי?


“את צריכה לפנות לעצמך משבצות ביומן, תתייחסי לזמן עם עצמך כאל מטלה, ואז תוכלי לתכנן אותו מראש. אל תשאירי את זה ליד המקרה, תייצרי משבצות שהן ממש כמו מטלות של עבודה: שעה של מסז’, חצי שעה הליכה עם חברה, ישיבה בבית קפה וכדומה. את חייבת לנהוג באופן הזה, מכיוון שאת מכורה להרגל, ואם לא תיצרי לעצמך כרגע את המשבצות האלה אז הן לא יקרו. זאת עבודה כמו כל עבודה. אני מציע שתפני לעצמך גם זמן לפגישות עם בעלך. דרך החיים הזאת אולי נוחה לכם כרגע, אבל היא מסוכנת ליחסים שלכם. 
 
לפעמים דברים משתנים, וכשנוצר זמן פנוי בני הזוג מגלים שכבר אין להם בסיס משותף. אם את רוצה לרכז עבודה מול אנשים בזמנים מסוימים, ובזמנים אחרים להשאיר משבצות שהן שלך בלבד, עלייך ללמוד להגיד את המילה לא. תעשי לך פרויקט מהמילה לא, ותלמדי להכיר אותה ולהתיידד איתה. תתלי אותה ברחבי הבית ושימי אותה בתור שומר מסך. כך תלמדי את עצמך שמותר לך להגיד לא, כדי לנהל מערכת יחסים איכותית עם עצמך”.
אני רווקה בת 38, יפה ואינטליגנטית. משהו בי חסום, אני מסוגלת להיות בקשר ארוך רק אם הוא לא עמוק מדי, ויש לי חרדה מטורפת מפגיעה ודחייה. כרגע אני בקשר תקוע, ציני ומרוחק עם הבוס שלי, גרוש עם ילד. אנו נפגשים מדי פעם, אבל אינני יודעת אם משהו רציני יכול להתפתח שם. אני אולי בחורה צינית, אבל אני רוצה מאוד קשר רציני ומשפחה אמיתית. מה לעשות?


“מדברייך עולה כי את מוצאת את נחמתך במערכות יחסים שאת יודעת שלא יובילו לאן שאת רוצה, ואת מתרצת את זה בסיפורים. כיום את מנהלת מערכת יחסים עם אדם שלא רואה בך דמות שאיתה היה מייסד יחסים ומביא ילדים. אני מציע שתגידי לו בצורה יפה שאת מחפשת זוגיות רצינית ורוצה להקים משפחה, ותפסיקי את הקשר הזה. אם את רוצה זוגיות וילדים, את צריכה להיות אמיצה. אחת האסטרטגיות המעניינות ביותר היא לבוא עם כל האמת בפנים, ומי שנכון לך ישרוד את האמת. כבר מהפגישה הראשונה תגידי את הדברים כמו שהם, ותציגי את היתרונות והמגרעות שלך. אני מבטיח לך שסוג הגבר שאת צריכה ומחפשת לא יברח. תגידי: ‘אני צינית ומרחיקה, ואני צריכה מישהו שבא לו בת זוג חמודה כמוני ושייתן לי את הביטחון לעבור את השלב הראשון’. האדם הנכון לך פשוט יחגוג את המשפטים האלה".