תקווה לזקוקים להשתלות איברים: נתוני השנה שחלפה מגלים כי המודעות לתרומת איברים בישראל עלתה באופן ניכר, ובהתאם לכך עלה גם מספר ההשתלות – 433 איש ואישה זכו השנה להשתלות איברים מתורמים חיים ומנפטרים.
2015 נרשמה כשנת שיא של כל הזמנים בפעילות המרכז הלאומי להשתלות, וזאת בזכות כ־50 אלף חותמים נוספים על כרטיסי אדי (כרטיס תורם) ואלפי משפחות שהסכימו לתרום איברים של יקיריהן שהלכו לעולמם. נכון להיום, במאגר אדי 86 אלף אנשים. 60% ממשפחות הנפטרים שהתבקשו לתרום איברים של יקיריהן השיבו בחיוב, השיעור הגבוה ביותר של משפחות שנענו לפנייה מאז שהוקם המרכז להשתלות.
מתוך סך ההשתלות בשנה שעברה (433), 174 היו השתלות כליה מתורמים חיים - עלייה של 28% - מתוכם 107 הם בני משפחה של הנתרם והיתר תורמים אלטרואיסטים שתרמו איברים כדי להציל חיים של זרים שלא הכירו. נוסף על כך טופלו 42 כוויות קשות בתרומות עור, נערכו 195 השתלות עצם וגידים, ו־67 השתלות של מסתמי לב.
“אני מבקש להוקיר את המשפחות שבשעתן הקשה ביותר קיבלו החלטה לתרום מאיברי יקיריהן שנפטרו ולהעניק חיים חדשים לממתינים להשתלה”, אמר אתמול פרופ’ רפי ביאר, יו”ר המרכז הלאומי להשתלות. “את העלייה בפעילות יש לזקוף גם לזכותם של הצוותים, וכן למתאמות ונאמני ההשתלה ולצוותים המשתילים בבתי החולים, שעושים לילות כימים כדי להציל עוד ועוד אנשים”.
ד”ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות ומחברת הספר “אבל, היום שאחרי” בהוצאת כתר, אומרת שהשנה הייתה מבורכת במיוחד בתחום ההשתלות מתורמים חיים, וציינה לשבח את תורמי הכליה. “174 תורמי כליה עברו תהליך ארוך של בדיקות והערכות, עזבו את סביבתם הטבעית, את המשפחה ואת העבודה, ונכנסו לחדר ניתוח להוצאת כליה מגופם”, אמרה, “אלה אנשים שהסכימו לשאת כאבים ואי נוחות והכל עבור מטרה אחת עילאית – להציל חיים, לגאול מטופלים מהחיבור למכשיר הדיאליזה, לאפשר להם לשתות כאוות נפשם ולחזור לחיי משפחה וחברה שגרתיים וטובים. תורמים אלה עשו מעשה אצילי ונשגב. הם ראויים להערכה מיוחדת”.
אשכנזי מדגישה כי גם במשפחות התורמות מנפטרים מדובר בעניין ערכי. “הכאב והגעגוע לא שונים מאלו של אחרים, שלא תרמו”, היא אומרת, “אבל מה שמיוחד במשפחות הללו הוא שהם אנשים שבדרך כלל הנתינה אצלם היא דרך חיים, משהו שלמדו מהבית, מילדות. התרומה לא מפחיתה את הכאב, אבל יש בה משהו מנחם.
בן למשפחה תורמת כזו אמר לי פעם: ‘זה כמו משחה לרפא את הכאב’. אנשים מרגישים שהם עשו מעשה טוב וזה מקל עליהם. רבות מהמשפחות התורמות פעילות בהרצאות ובקבוצות תמיכה, ומקבלות מאיתנו כל הזמן חומר במיילים על נושא תרומות איברים והשתלות. המסגרת הזאת גם נותנת להם משמעות. הם זוכים לדבר הרבה על הקרוב שנפטר וזה מביא להעצמה אישית”.
היא נפעמת במיוחד מתורמים חיים. “לפעמים קשה להבין איך הם מפנים זמן לטרטורים ולבדיקות על חשבון זמן עבודה ומשפחה, סובלים מכאבים בזמן הבדיקות ולפעמים לוקחים על עצמם סיכון. אנשים שרוצים להעניק מעצמם”.