הגודל כן קובע: מלכודת ההשמנה של בתי הקולנוע

חלק בלתי נפרד מבילוי, כמעט מכל סוג, ובטח עם ילדים, כולל אוכל. לפני, אחרי וגם תוך כדי. צפייה משותפת בסרט בקולנוע היא בילוי משפחתי מהנה, ספונטני ומתאים לכל השנה, בפרט כשמזג האוויר קר וגשום או חם ולח, ופחות נוח לטיול או לבילוי בגני משחקים.
 

לפני מספר שבועות פורסם בניו-יורק טיימס, כי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) דורש סימון של התכולה הקלורית של פופקורן ומוצרים נוספים הנמכרים במזנון הקולנוע, כמו גם של המזונות במכונות אוטומטיות ואף משקאות אלכוהוליים במסעדות (המנות במסעדות כבר "מתומחרות" קלורית).

הדרישה הגיעה בעקבות נתון שעורר עניין, ולפיו כשליש מצריכת הקלוריות של האמריקאים מקורו באוכל הנצרך מחוץ לבית. לנתון זה מתווספות העובדות, כי גודל המנות מתעצם עם השנים ושמגיפת ההשמנה בתאוצה. המספרים בישראל נמוכים יותר, אך גם בארץ מדובר בבעיות קיימות ומוכרות.

תמחור הוא הפתרון?

מחקר שנערך לפני כעשור באוניברסיטת קורנל בניו-יורק בדק מה משפיע יותר על צריכת פופקורן מחוץ לבית: גודל ה"דלי" בו מוגש הפופקורן או הטעם שלו. אותו מחקר מצא כי צופים בקולנוע, שאכלו פופקורן טרי מ"דלי" גדול, צרכו כ- 45.3% יותר פופקורן. מעבר למספר הגבוה, נתון מדהים עוד יותר הראה כי צופים שקיבלו פופקורן לא טרי ב"דלי" גדול, צרכו 33.6% יותר פופקורן.

אמנם מדובר בכמות קטנה יותר, אך אם ניקח בחשבון שמדובר במזון שאינו טעים, זו כמות עצומה ולגמרי מיותרת. אם משקללים את כל הנתונים מסתבר ש-41% מהנשאלים אכלו יותר פופקורן בגלל הכמות ולא בגלל הטעם או האיכות. 
 

הנתון הזה מביא עימו שאלה. האם אנחנו אוכלים יותר מדי מזון שאנו אוהבים, או שאנחנו אוכלים יותר מדי אוכל כשיש לנו? אין ספק שגורמים סביבתיים עשויים להשפיע על הכמות אותה אנחנו אוכלים, יותר מאשר הטעם של המזון ואיכותו: אכילה בחברה או לבד, אכילה תוך כדי צפייה בסרט או קריאת עיתון, לעומת ארוחה ללא פעילות נוספת במקביל. אם נעשה את ההקבלה של צריכת הפופקורן בקולנוע לארוחות בבית, נראה שלגודל הצלחות בארונות המטבח שלנו משמעות רבה. כל כמות שנגיש על צלחת גדולה תיראה סבירה, והסיכוי לאכול יותר גדל (על פי אותו מחקר מדובר בכמות הגבוהה ב-18-25 אחוזים). הדבר חמור במיוחד בצריכה של חטיפים באריזות גדולות. אלו מובילות לצריכה גבוהה ב-30-45%. 
 

מהמחקר עולה גם כי קיימת נטייה לאכול יותר, כשהמזון מוגש בכלים גדולים, גם אם האוכל לא טעים. מה שמוכיח, כי אנחנו אוכלים "עם העיניים" ולא רגישים מספיק לתחושות בטן. חשוב מאוד לשים לב לנתונים האלו, ולהיות ערניים לתחושת הרעב ולתחושת השובע שמייצר הגוף שלנו. להפסיק לאכול כשאנחנו חשים שבעים ולא להמשיך "בכוח האינרציה", עד שהצלחת ריקה (שלא לומר, עד שהסיר ריק).
 

ואם נחזור לדרישה החדשה בארצות הברית ל"תמחור קלורי" במזנונים בבתי קולנוע ובמכונות אוטומטיות לממכר כריכים, סלטים, חטיפים ומשקאות, אני חושבת שקלוריות אינן חזות הכל. הגודל כן קובע. מחקר בארצות הברית הראה לאחרונה כי ברשתות מזון (מעל 15 סניפים), שחוייבו החל משנת 2010 לציין את כמות הקלוריות במנות שהן מגישות, הלקוחות לא צרכו פחות קלוריות. כלומר, לא בחרו במנות עם התכולה הקלורית הנמוכה, על אף שמספר הקלוריות של כל מנה היה ידוע להם. לכן, עדיף להתמקד בגודל המנה ופחות בכמות הקלוריות.
 

• במטבח הביתי (וגם המוסדי - חדרי אוכל במקומות עבודה, במלונות ובבתי חולים), מומלץ להשתמש בצלחות שהקוטר שלהן הוא 23 ס"מ או פחות. וכן, בכוסות גדולות (330 מ"ל), מתוך הנחה ששותים מים, או קטנות במיוחד אם מדובר במשקאות אחרים (מוגזים או מיצים למיניהם).

• כדאי לבחור באריזות קטנות של ממתקים וחטיפים ולהעדיף מנות אישיות. אריזות גדולות לעיתים חסכוניות יותר מבחינה כספית (לא תמיד), אבל נשלם מחיר גבוה בערוץ אחר: גידול במימדי ההשמנה של מבוגרים וילדים. במקרים רבים ילדים, שמשקלם תקין או שהם רזים, צורכים חטיפים על חשבון אוכל מזין.

• ניתן לקנות אריזות גדולות ולחלק בבית למנות קטנות.

• כדאי במקביל לקנות כמויות גדולות יותר של פירות, ירקות ומזונות בריאים אחרים.

על פופקורן וערכים תזונתיים

הפופקורן עשוי מגרגרי תירס מלא, לפני שעברו עיבוד. התירס שייך למשפחת הדגנים מקבוצת הפחמימות. גרגר התירס מכיל כ-70% פחמימה, כ-12% חלבון ומעט שומן (4-5%), ולכן מקובל מאוד לשלב פופקורן בתפריט לירידה במשקל (בכוס פופקורן מוכן לאכילה, ללא תוספות שומן, יש כ-30 קלוריות). הפופקורן עשיר מאוד בסיבים ולכן תורם להרגשת שובע. 
 

פופקורן בקולנוע, לעומת זאת, עתיר בשומן וערכיו הקלוריים גבוהים בעשרות אחוזים: במנה הקטנה כ-250 קלוריות, בבינונית כ-450 קלוריות ובדלי הגדול כמעט כפול. כמויות המלח הגדולות אמנם לא מוסיפות קלוריות, אך מזיקות לא פחות, ולכן הפופוקרן הקולנועי אינו מומלץ למי שחרד לגזרתו ושומר על בריאותו בכלל.
 

לרבים מאיתנו חלק מהחוויה של הצפייה בסרט היא אכילת פופקורן. אחד מחברי אמר לי "לא אבין את הסרט, אם לא אנשנש פופקורן תוך כדי". לו ולכמותו, אמליץ לבחור במנה הקטנה ולא להתפתות למבצע של "משקה מוגז + חטיף שוקולד + פופקורן", גם אם הם משתלמים כספית. כאמור, בערוץ אחר הם עולים לנו ביוקר.
 

ועוד משהו, לא כדאי להגיע רעבים לסרט. אכלו לפני הצפייה, בבית או במסעדה. צפייה מהנה